מערכות מסתור חורבת עתרי

על המערה

חורבת עתרי היא שרידיו של כפר יהודי מימי הבית השני, השוכן על שלוחה גבוהה (כ-406 מטר מעל פני הים) בפארק עדולם שבשפלת יהודה, כ-2 קילומטרים מדרום-מזרח למושב צפרירים. מתחת לבתי הכפר נחצבו בסלע מערכות מסתור – רשת של פירים, מחילות זחילה צרות וחדרים קטנים – ששימשו את תושבי המקום כמחבוא בימי המרד. האתר נחפר בשנים 1999–2001 מטעם רשות העתיקות בידי בועז זיסו ואמיר גנור, לאחר שנים של שוד עתיקות, וקק"ל שחזרה חלק מהמבנים והכשירה אותו למבקרים.

הכפר בנוי על סלע קירטון רך המכוסה בקרום קשה של נארי. התושבים ניצלו את התכונה הזו: את יסודות הבתים הניחו על הנארי, ומתחתם חצבו בקלות יחסית חללים בקירטון – בורות מים, מקוואות טהרה, מחסנים תת-קרקעיים ומערכות מסתור. היישוב נוסד בסוף התקופה הפרסית והגיע לשיא גודלו במאה הראשונה לספירה. במרד הגדול (66–70 לספירה) הוא נפגע ונעזב לזמן קצר. בין שני המרדים חזרו אליו יהודים ובנו בו, בין השאר, מבנה ציבור גדול שייתכן שהיה בית כנסת. במרד בר כוכבא (132–135 לספירה) נחרב הכפר באלימות. במקווה הסמוך למבנה הציבור נמצאו בתוך שכבת אפר שרידיהם של כ-15 בני אדם. על אחת מחוליות הצוואר נמצאו סימני חיתוך, שמעידים כנראה על עריפת ראש בחרב.

חשיבותו המיוחדת של האתר לחקר מערכות המסתור נובעת מכך שכמעט לא נבנה עליו דבר בתקופות מאוחרות, ולכן אפשר היה לבחון כאן את הקשר בין החללים התת-קרקעיים לבתים שמעליהם. בשלב המוקדם, בראשית המאה הראשונה לספירה, נחצבו מתחת לחלק מהבתים מערכות קטנות: פיר כניסה אנכי או מדורג, מחילה קצרה ומתפתלת, ובסופה חדר אחד או שניים. לקראת מרד בר כוכבא חוברו מערכות כאלה למכלולים גדולים יותר, עם כמה חדרים, פתחים נוספים וחיבור לבורות מים. בראש הפירים נחצבו שקעים להנחת לוחות אבן שהסתירו את הפתח מלמעלה.

המכלול הגדול ביותר נחצב מתחת למבנה הציבור. מסדרון מדורג בפינת האולם, שהיה במקור הכניסה למקווה שבוטל, מוביל אל מערכת שחיברה במחילות ארוכות שלושה מחבואים קדומים יותר אל שני מאגרי מים תת-קרקעיים גדולים. כך יכלו באי המבנה ושכניו להסתתר מתחת לאדמה ולשאוב מים בלי להיראות. מערכת זו נשדדה עוד לפני החפירה, ובכל זאת נמצאו בה נרות חרס מימי מרד בר כוכבא ומטבע מימי המרד הגדול. מערכת קטנה אחרת נמצאה אטומה, ובה מטבע חצי שקל מכסף מהשנה השלישית של המרד הגדול, נרות יהודאיים מימי מרד בר כוכבא ושלושה מטבעות ברונזה שהוטבעו מחדש בידי שלטון המורדים.

בצפון האתר נמצאת "מערת התבליטים". החלל נחצב במאה הראשונה לספירה כחלק ממערכת מסתור או אחסון קטנה, וזמן קצר אחרי שנת 200 לספירה הוסב למערת קבורה. בתוכו חדר מרובע ובו שלושה משכבי קשת (ארקוסוליה), ועל חזית שניים מהם תבליטים פשוטים, בהם דיסקוסים ואמפורה. אל המערה יורדים במדרגות מתכת ובמדרגות מקוריות החצובות בסלע. מעל פני הקרקע אפשר לראות את בתי הכפר המשוחזרים, סמטאות, את מבנה הציבור, מקוואות, בורות מים וגתות חצובות, ומראש הגבעה נשקפת תצפית רחבה על השפלה. את השם עתרי קבעה ועדת השמות הממשלתית ב-2001, על פי חרס שנמצא באתר ועליו כתוב "עתרי". ייתכן שזהו הכפר "קפתרא", שיוסף בן מתתיהו מונה בין היישובים שהחריבו הרומאים בשנת 69 לספירה.

איך מגיעים

האתר נמצא בפארק עדולם של קק"ל. לפי קק"ל, נכנסים לפארק מכביש 38 (בית שמש–בית גוברין): בצומת גבעת ישעיהו פונים מזרחה, ומיד ימינה אל הדרך הראשית של הפארק. משם ממשיכים אל החניה של חורבת עתרי, והדרך הנוחה ביותר היא להקליד "חורבת עתרי" באפליקציית ניווט. ייתכן שהקטע האחרון עד החניה עובר בדרך עפר קצרה. מהחניה עולה שביל קצר ומסומן מזרחה, בשיפוע מתון, אל ראש הגבעה.

הסיור באתר הוא מסלול מעגלי וקל באורך של כקילומטר, ונמשך כשעה. לאורך המסלול יש שלטי הסבר. הכניסה חינם, והאתר אינו גן לאומי בתשלום. אין בו תאורה, ולכן כדאי לסיים את הביקור לפני החשכה. חלק מהחללים התת-קרקעיים סגורים בסורגים. לפי מדריכי טיולים, אפשר להיכנס למחילת זחילה קצרה מימי מרד בר כוכבא, וכן לרדת אל מערת התבליטים ואל אחד המקוואות. תנאי הגישה וההסדרים באתר עשויים להשתנות, ולכן כדאי לבדוק באתר קק"ל לפני היציאה.

מה להכין לביקור

• פנס ראש לכל מי שמתכוון להיכנס למחילה או לרדת למערות, כי בפנים חשוך לגמרי.
• מכנסיים ארוכים ובגדים שלא חבל ללכלך, למי שמתכנן לזחול במחילה.
• נעלי הליכה סגורות עם סוליה טובה, לשביל האבני ולמדרגות החצובות.
• מים בכמות מספקת, כובע וקרם הגנה: רוב השביל חשוף לשמש ואין בו צל.
• העונות הנוחות הן החורף, האביב והסתיו. בקיץ חם מאוד, ולכן עדיף להגיע בשעות הבוקר.
• כשעה לסיור באתר עצמו, ויותר אם משלבים אותו עם אתרים סמוכים בפארק, כמו חורבת מדרס וחורבת בורגין.
• המסלול מתאים למשפחות, אבל ילדים צעירים צריכים השגחה צמודה ליד הפירים והבורות ובכניסה למחילה.

אזהרות ובטיחות

• באתר יש פירים, בורות מים ומקוואות פתוחים. אין להתקרב לשוליהם או לטפס על הגדרות והסורגים.
• המחילות צרות ונמוכות. נכנסים רק עם פנס תקין ולא לבד, ולא מתקדמים מעבר למקום שבו עוד נוח להסתובב ולחזור.
• אין להיכנס לחללים שנסגרו בסורגים או שסומנו בשלט. חלקם עמוקים או לא יציבים.
• המדרגות החצובות והסלע עלולים להיות חלקלקים, במיוחד אחרי גשם.
• זהו אתר ארכאולוגי: אסור לטפס על הקירות המשוחזרים, להזיז אבנים או לאסוף ממצאים. פגיעה בעתיקות היא עבירה על החוק.
• בימים חמים יש סכנת מכת חום בשטח החשוף. שותים הרבה ומגיעים בשעות הקרירות.
• אסור להבעיר אש מחוץ למקומות שהוקצו לכך בפארק.