מערכת המסתור ומערות הקבורה בחורבת פצה

על המערה

חורבת פצה היא אתר עתיקות גדול בדרום השומרון (בתחום בנימין), השוכן בראש כיפה במרכזה של שלוחה שיובלי נחל שילה מפרידים בינה לבין סביבתה. האתר נמצא מצפון ליישוב נווה צוף (חלמיש) וממזרח לכפר נבי סאלח. שרידי היישוב העתיק משתרעים על פני כ-30 דונם בראש הגבעה ובמדרונותיה, ובסקרים ארכאולוגיים נאספו בו חרסים המעידים על רצף יישובי ארוך: מתקופת הברונזה התיכונה, דרך תקופת הברזל, התקופה הפרסית, ההלניסטית והחשמונאית, התקופה הרומית הקדומה, ועד לתקופה הביזנטית והממלוכית. בין הממצאים בולטים חרטומי נרות "הרודיאניים", האופייניים לימי הבית השני.

האתר אינו מערה טבעית אחת, אלא אוסף של מתקנים חצובים בסלע שמעניינים במיוחד את חובבי המערות והארכאולוגיה:

• מערכת מסתור – בחלקו הדרומי של האתר תיעד הארכאולוג דביר רביב בדצמבר 2008 מערכת מסתור טיפוסית. יש בה המרכיבים המוכרים ממערכות המסתור של יהודה: חיבור בין מתקנים קדומים שהיו קיימים, מחילות צרות בעלות חתך אופייני, שקעים להנחת נרות, מתקן נעילה לחסימת המעבר, פיר אוורור, שינוי מפלס ומחילה הפונה בזווית חדה כדי להקשות על מי שחודר פנימה. בתוך המערכת נמצאו שברי כלי חרס מהתקופה שבין המרידות (בין חורבן הבית השני בשנת 70 לספירה למרד בר כוכבא), ולכן מניחים החוקרים שהיא נחצבה ושימשה בימי מרד בר כוכבא (132–135 לספירה).
• מערות קבורה – בית הקברות (הנקרופוליס) של היישוב משתרע ממזרח ומצפון לחורבה. תועדו בו לפחות שישה קברי כוכים, שלושה קברים בעלי שני מקמרים, קבר מקמרים וקבר שחציבתו לא הושלמה. שניים מקברי הכוכים בולטים במיוחד: באחד מבוא בצורת קמרון חביתי ופתח בנוי מאבני גזית, ששניהם טויחו בטיח לבן; השני גדול ומרשים, ותוכניתו ומידותיו מזכירות את הקברים בתל תמנה הסמוך. בקבר זה נמצא שבר של גלוסקמה – ארון עצמות מאבן, האופייני לקבורה היהודית בסוף ימי הבית השני.
• קולומבריום ומקווה טהרה – באתר תועדו גם קולומבריום ומקווה טהרה חצוב ומדורג בחלקו הצפון-מערבי, שעליו דיווח החוקר מישל יתאח ושאותר ושורטט ב-2008.
• מתקנים חקלאיים – במדרון המערבי נמצאו מתקני בית בד, ככל הנראה מתקופת הברזל, וכן טרסות חקלאיות, בורות מים ושרידי מבנים.

השילוב של מקווה, קברי כוכים, גלוסקמה ומערכת מסתור מלמד שבסוף ימי הבית השני ועד מרד בר כוכבא ישב כאן יישוב יהודי כפרי, אחד מכמה יישובים בתחום הפלכים גופנא ותמנה שבהם תועדו מערכות מסתור.

חשוב לדעת: בשנת 2015, בעת תיעוד מחודש של האתר במסגרת "סקר דרום השומרון החדש", התברר שחלקו הדרום-מערבי נפגע קשות מעבודות פיתוח וחציבה בכלים מכניים כבדים. העבודות פגעו במבנים קדומים וכיסו את פתחה של מערכת המסתור, כך שכיום אין אליה כניסה. באתר נמצאו גם סימנים לחפירות של שודדי עתיקות.

איך מגיעים

האתר נמצא בשטח C, מצפון לצומת חלמיש שבכביש 465 (כביש חוצה בנימין), סמוך לדרך המובילה צפונה מהצומת ובקרבת הכפר נבי סאלח. אין בו שילוט, שביל מסומן, חניה מוסדרת או הסדרי ביקור, והוא אינו חלק מגן לאומי או משמורת טבע.

יש להדגיש: הכניסה למערכת המסתור אינה אפשרית, משום שפתחה כוסה בעבודות העפר שתועדו ב-2015. מה שאפשר לראות כיום הוא בעיקר השרידים שעל פני השטח ופתחים של חלק ממערות הקבורה. מאחר שהאתר נמצא באזור רגיש, לפני כל יציאה יש לברר את המצב הביטחוני העדכני ואת הנחיות הגורמים המוסמכים, ועדיף להגיע במסגרת סיור מודרך ומאורגן.

מה להכין לביקור

• בירור מוקדם של המצב הביטחוני והנחיות הגישה לאזור; עדיף להצטרף לסיור מאורגן עם מדריך שמכיר את האתר.
• מפה או אפליקציית ניווט עם נקודת ציון – באתר אין שילוט.
• נעלי הליכה סגורות עם סוליה טובה: השטח סלעי, עם טרסות, צמחייה קוצנית ובורות פתוחים.
• פנס ראש, אם מתכננים להציץ לפתחי מערות הקבורה.
• מים, כובע והגנה מהשמש – אין במקום צל מסודר, שירותים או מים.
• עונה מומלצת: חורף ואביב, כשהשטח ירוק ומזג האוויר נוח; בקיץ חם וחשוף.
• זמן: כשעה מספיקה כדי לסייר בשרידים שעל פני השטח.

אזהרות ובטיחות

• אין כניסה למערכת המסתור – פתחה כוסה. אל תנסו לחפור או לפתוח אותו.
• היזהרו מבורות מים, פירים ופתחים חצובים פתוחים – סכנת נפילה, במיוחד עם ילדים.
• בחלק מהאתר בוצעו עבודות חציבה כבדות: מדרונות, ערימות עפר וסלעים עלולים להיות לא יציבים.
• אין להיכנס לחללים צרים או לא יציבים בלי ציוד ובלי ליווי מנוסה.
• זהו אתר עתיקות: אסור לחפור, להזיז אבנים או לאסוף חרסים וממצאים. האתר כבר סבל מפגיעה ומשוד עתיקות – שמרו עליו.
• אזור רגיש: פעלו לפי הנחיות כוחות הביטחון ואל תצאו לבד.
• אין להבעיר אש בשטח.