מערת אבו שינג'ה

על המערה

מערת אבו שינג'ה (בספרות המחקר העברית גם "מערת אבו שנג'י") היא מערה קרסטית טבעית בנחל דלייה (ואדי א-דלייה), ערוץ קצר שיורד מזרחה מהמורדות המזרחיים של השומרון אל בקעת הירדן, בין גלגל לנתיב הגדוד. בחלקו התחתון חוצב הנחל קניון קצר ומצוקי בסלעי גיר של תצורות שבטה ונצר, ובו מרוכזות כמה מערות גדולות ומיוחדות. מערת אבו שינג'ה נפתחת בתחתית המצוק הדרומי של הנחל, סמוך למרגלות המפל שבאפיק, בגובה של כ-87 מטר מעל פני הים. הפתח קשתי, גדול ובולט, ותקרת אולם הכניסה מפויחת.

לפי מיפוי המרכז לחקר מערות (מלח"ם), אורכה הכולל של המערה כ-174 מטר. היא בנויה כמבוך קטן של מחילות דמויות רשת ושל אולמות, שהתפתחו בהמסה של מים כלואים לאורך סדקים בכמה כיוונים. במרכזה מערכת מחילות היוצרות צורה משולשת במפה, ומשם מתפצלות מחילות לכיוונים שונים. האגף הצפוני-מערבי מסתיים בחלל של אוויר חם שקשה לנשום בו, וכמה מחילות עדיין סתומות בעפר. הקרקעית מכוסה עפר יבש, חומר אורגני, אבנים וגואנו של עשרות עטלפי חרקים מהסוג יזנוב, שמשתכנים במערה.

חשיבותה של המערה ארכאולוגית והיסטורית. באביב 1962 מצאו בה בדווים משבט התעאמרה קטעי תעודות כתובות על פפירוס, יחד עם עצמות רבות של בני אדם. התגלית הביאה למחקר את מה שמוכר כיום כ"פפירוסי שומרון" או "פפירוסי ואדי דליה": תעודות משפטיות ומנהליות בכתב ארמי מהמאה הרביעית לפנה"ס, מהשנים שלפני כיבוש הארץ בידי אלכסנדר מוקדון (332 לפנה"ס). הן עוסקות בעניינים כמו מכירת עבדים ונכסים, הלוואות ונישואין, ומעידות שמקורן בעיר שומרון. בין טביעות החותם (בולות) שנמצאו יש שתיים הנושאות את השם סנבלט, מושל שומרון, בן למשפחה המוכרת מספר נחמיה ומתעודות יב שבמצרים, אך מאוחר ממנו בכמה דורות.

בשנים 1963–1964 ערכו פול ונ' לאפ מטעם בית הספר האמריקני לחקר המזרח חפירות במערה, ומצאו בה קטעי פפירוס נוספים, טביעות חותם, מטבעות מאמצע המאה הרביעית לפנה"ס ושרידי שלדים, וכן חרסים מהתקופה הרומית הקדומה המרמזים על שימוש חוזר במערה כמפלט. שרידי החפירה נראים עד היום כתעלה הנמשכת מהפתח ועד הקצה הדרומי, שם נמצאו התעודות. ההסבר המקובל הוא שאנשים מבני המעמד העליון של שומרון נמלטו למערה עם מסמכיהם בעקבות המרד בשלטון המוקדוני, ומצאו בה את מותם. מספר הנספים שנוי במחלוקת בין המקורות, אך מדובר במאות אנשים.

בסמוך נמצאות מערות נוספות של נחל דלייה: עראק א-נעסנה, מערת ענק בגדה הצפונית שהייתה מערת המפלט הצפונית ביותר הידועה מימי מרד בר כוכבא, מערת המפל שחוצה את המפל שבאפיק, ומערת יוגב, כשלושים מטר מזרחה לאבו שינג'ה.

איך מגיעים

המערה נמצאת בקניון התחתון של נחל דלייה, במדרון שמעל בקעת הירדן, בשטח יהודה ושומרון. אין אליה דרך מסומנת, חניון או שילוט, והיא אינה בתוך גן לאומי. לפי המרכז לחקר מערות, ניתן להגיע לקניון ברגל מכיוון מזרח, מאזור קיבוץ גלגל, במעלה אפיק הנחל. מאפיק הנחל, למרגלות המפל, ההגעה אל פתח המערה קלה ואינה דורשת ציוד מיוחד.

הכניסה למערה אינה מוסדרת ואין בה הדרכה או שעות פתיחה. מדובר באזור מרוחק ורגיש מבחינה ביטחונית, ולכן לפני היציאה חשוב לברר את המצב הביטחוני והנחיות התנועה העדכניות באזור, ולהעדיף ביקור בקבוצה מאורגנת או עם מדריך שמכיר את המקום. לעבור במחילות הפנימיות כדאי רק עם ניסיון במערות וציוד מתאים.

מה להכין לביקור

• הרבה מים, לפחות שלושה ליטרים לאדם: האזור נמוך, חם ויבש, ואין בו מקורות מים זמינים.
• פנס ראש עם סוללות רזרביות לכל משתתף, ועדיף פנס גיבוי.
• נעלי הליכה סגורות עם סוליה טובה להליכה באפיק סלעי ולמדרגות סלע.
• בגדים שלא חבל ללכלך, ומסכת אבק: ההליכה בתוך המערה מעלה אבק רב מהעפר התחוח והגואנו.
• מפה או ניווט לא מקוון, כי אין שבילים מסומנים וקליטת הסלולר עלולה להיות חלקית.
• עונה מומלצת: החורף המאוחר והאביב, בימים שאין בהם תחזית גשם. בקיץ החום באזור קשה מאוד.
• זמן: חצי יום לפחות, כולל ההליכה בנחל וביקור במערות הסמוכות.
• לילדים מתאים רק החלק הקרוב לפתח, ובהשגחה צמודה.

אזהרות ובטיחות

• האזור נמצא ביהודה ושומרון. בררו את המצב הביטחוני לפני היציאה ואל תטיילו לבד.
• שיטפונות: הקניון צר, ומי שיטפונות זורמים באפיק ואף דרך מערת המפל. אין להיכנס לנחל כשיש תחזית גשם באזור או במעלה האגן.
• מפל ומדרגות סלע: יש סכנת נפילה ליד המפל ובמצוקים. אל תטפסו במקומות לא בטוחים.
• אוויר חם ודל: באגף הצפוני-מערבי של המערה האוויר חם והנשימה קשה. אל תשהו שם זמן רב ואל תיכנסו לחללים סגורים לבד.
• אבק וגואנו: הימנעו מהעלאת אבק מיותרת והשתמשו במסכה. אל תפריעו לעטלפים, הם מוגנים.
• חום ומכת חום: האזור נמוך וחם. שתו הרבה והימנעו מטיול בשעות החמות.
• זהו אתר ארכאולוגי חשוב: אסור לחפור, להזיז אבנים או לאסוף ממצאים. מערות הנחל סבלו בעבר מחפירות שוד.
• אין להדליק נרות או אש בתוך המערה.