מערת הקבורה בקבר רבי יוסי הגלילי

על המערה

בפסגת הר דלתון שבגליל העליון, צפונית-מזרחית למושב דלתון, עומד מבנה אבן קטן בעל כיפה כחולה המציין את קברו של התנא רבי יוסי הגלילי. מתחת למבנה נמצאת, לפי ויקיפדיה העברית, מערת קבורה עתיקה מסוג כוכין: מערה חצובה בסלע שבדפנותיה נחצבו גומחות צרות וארוכות להנחת הנפטרים, סוג קבורה שהיה נפוץ בארץ בתקופות הבית השני, המשנה והתלמוד. זו אינה מערה טבעית אלא מערכת קבורה מעשה ידי אדם. לא מצאנו פרסום מחקרי שמתאר את תוכנית המערה או מתארך אותה, והיא אינה פתוחה למבקרים. מה שרואים כיום בביקור הוא המבנה שמעליה, ובתוכו מצבת ציון גדולה.

הר דלתון עצמו הוא הר געש כבוי, מהבודדים בגליל, המתנשא לרום של כ-870 מטרים מעל פני הים. מן הפסגה נשקף נוף רחב: הר מירון בדרום-מערב, הר אביתר במזרח ויער ביריה בדרום.

מה ידוע מן המקורות ההיסטוריים: רבי יוסי הגלילי חי בראשית המאה ה-2 לספירה ונמנה עם חכמי יבנה. ספרות חז"ל אינה מציינת היכן נקבר, אך המסורת הקושרת את קברו לדלתון קדומה יחסית למסורות קברי צדיקים אחרות. כבר במאה ה-10 לספירה תקף החכם הקראי סהל בן מצליח הכהן את מנהג העלייה לקברו של רבי יוסי הגלילי, שכלל תפילה לרפואה ולפריון והדלקת נרות. ב"מגילת אביתר" מן המאה ה-11 מתואר כיצד גאון ארץ ישראל, רב אליהו הכהן, שנפטר בצור בשנת 1083, הובא על כתפיים במסע של שלושה ימים ונקבר "בראש ההר" בדלתון, סמוך לקבר רבי יוסי הגלילי. בגניזה הקהירית נמצא גם מכתב שנשלח מ"עיר דלתון", עדות לקהילה יהודית במקום בימי הביניים.

מה שהוא מסורת ולא עובדה מוכחת: אין ממצא ארכאולוגי, כגון כתובת, המזהה את המערה שמתחת למבנה כקברו של רבי יוסי הגלילי. הזיהוי נשען על מסורת עולי הרגל, שתיארו גל אבנים תחת עץ זית בראש ההר. לפי אתר ציוני צדיקים, מספר מטרים מדרום-מערב לפסגה, מתחת לה, נמצאת מערת קבורה, וככל הנראה זו המערה שגל האבנים סימן. במסורת יש גם קולות אחרים: לפי מסורת של יהדות בבל רבי יוסי קבור דווקא בבגדד, ובדלתון מיוחסים קברים גם לבניו, אלא שגם זהותם של הבנים שנויה במחלוקת. אתר טבע ונוף ישראל מעריך שהמבנה הנוכחי הוקם בשנות ה-80 של המאה ה-20, ומציין שבדורות האחרונים היה במקום קבר השייח' של הכפר דלאתה, השומר את שמה של דלתון העתיקה.

במדרון הדרום-מזרחי של ההר נמצא מקבץ מערות קבורה המכונה מערות יוסי, ולצידן כמה בורות עמוקים. גם באחת מהן מסומן ציון המיוחס לרבי יוסי הגלילי, כך שבהר עצמו יש יותר ממקום אחד שהמסורת קושרת אליו.

איך מגיעים

הגישה היא דרך מושב דלתון, היושב לצד כביש 886 צפונית לצפת. לפי אתר טבע ונוף ישראל, פונים שמאלה בכניסה למושב ונוסעים כ-1.3 ק"מ בדרך ההיקפית הצמודה לגדר, עד שער המוביל למטעים שמצפון למושב. משם נוסעים כ-530 מטרים צפונה ופונים ימינה בדרך העולה כ-700 מטרים נוספים עד הפסגה, שם יש מקום חניה. אפשר גם לעלות ברגל או באופניים בדרכי העפר. הכניסה חופשית, אך המושב סגור לכלי רכב בשבתות ובחגים, ולכן ברכב מגיעים בימי חול בלבד. מערת הקבורה שמתחת למבנה אינה פתוחה לביקור. מי שרוצה להגיע למערות יוסי שבמדרון יורד בשבילים לא מסומנים, וכדאי לברר את המצב העדכני של הדרכים והשערים לפני היציאה.

מה להכין לביקור

• לבוש צנוע: זהו מקום תפילה פעיל, ובתוכו ספרי קודש.
• תכנון ביום חול: בשבת ובחג אין כניסה לרכבים למושב.
• שכבת לבוש חמה בחורף: הפסגה גבוהה וחשופה לרוח, ולעיתים יורד בה שלג.
• מים וכובע בימים חמים.
• נעלי הליכה טובות, אם מתכננים לרדת בשבילים לכיוון מערות יוסי.
• משקפת: התצפית מהפסגה היא חלק מרכזי בביקור.
• הביקור בציון ובתצפית קצר ומתאים למשפחות. הירידה למערות שבמדרון מתאימה רק למטיילים מנוסים יותר.

אזהרות ובטיחות

• אין לנסות להיכנס למערת הקבורה שמתחת למבנה. זהו מקום קבורה ואתר עתיקות.
• ליד מערות יוסי שבמדרון יש בורות עמוקים. הישארו בשבילים והשגיחו היטב על ילדים.
• לפי טבע ונוף ישראל, הירידה בשבילים הלא מסומנים אינה מומלצת בקיץ ובסתיו.
• אין להדליק אש מחוץ למקומות המיועדים לכך, ואין לפגוע בעצים ובצמחייה.
• שמרו על השקט ועל כבוד המתפללים, בייחוד בימי ההילולה.