מערת הקבורה המצוירת בלוחמי הגטאות

על המערה

בלב קיבוץ לוחמי הגטאות שבגליל המערבי, סמוך למוזיאון בית לוחמי הגטאות, שמורה אחת ממערות הקבורה המצוירות המעניינות שנמצאו בארץ מן התקופה הביזנטית. זהו קבר חצוב בסלע, ששימש לקבורה נוצרית, וקירותיו מכוסים בציורי קיר. החוקרים מתארכים אותו לשלהי המאה ה-4 או לראשית המאה ה-5 לספירה, על סמך הממצא הארכאולוגי וסגנון הציורים.

המערה התגלתה במקרה בשנת 1971, בזמן עבודות הרחבה של מוזיאון בית לוחמי הגטאות. את הממצא פרסם הארכאולוג גדעון פרסטר (1986), ובשנים מאוחרות יותר חקרה את מערך הציורים לעומק ההיסטוריונית של האמנות טלילה מיכאלי, שהשוותה אותו לקברים מצוירים אחרים בארץ ובאגן הים התיכון.

מה שמייחד את הקבר הוא היקף העיטור: הציורים פרוסים על כל ארבעת הקירות, על הקשתות של כוכי הקשת (ארקוסוליה), על שוקתות הקבורה החצובות בסלע ועל הספסל. רוב הציורים נעשו בגוון אדום-חום אחד, עם פרטים באדום בהיר ובשחור (למשל עיני הציפורים וקווי המתאר של אשכולות הענבים). לפי החוקרים הצבע נמרח בטכניקת פרסקו, על טיח לח. מצב השתמרותם של הציורים אינו טוב, וחלקים מהם דהו או נפגעו.

בין המוטיבים שאפשר לזהות בקבר:

• צלבים - חלקם מלווים באותיות היווניות אלפא ואומגה, ואחד מהם מוקף בזר עלים.
• דניאל בגוב האריות - הסצנה הסיפורית היחידה בקבר: דמות עומדת בידיים מורמות בין חיות טרף. בעולם הנוצרי הקדום נתפס הסיפור המקראי כרמז לגאולה ולתחייה.
• עצי תמר - שני עצי תמר גבוהים עמוסי פירות מצוירים משני צדי הפתח.
• רימונים, גפנים וציפורים - שריגי גפן ובהם ציפורים, ביניהן טווס וחוגלה, מדליונים של עלי אקנתוס, וכד (אמפורה).

לפי פרשנות החוקרים, העיטור כולו מבטא את משאלת הנקברים לחיי נצח בגן עדן: הצמחייה השופעת, העצים והציפורים יוצרים תמונה של גן פורח, והצלבים וסצנת דניאל מעניקים לה משמעות נוצרית מובהקת. הקבר נחשב לעדות חשובה לאמנות הקבורה הנוצרית הקדומה בגליל, ולשילוב בין אוצר הדימויים של האמנות הרומית לבין הסמליות הנוצרית החדשה.

כיום המערה סגורה בתוך מבנה הגנה קטן מבטון עם דלת, בין מבני הקיבוץ. גם בסביבה יש עתיקות מתקופות אחרות: לצד הקיבוץ עוברים שרידי אמת המים לעכו, שנבנתה מחדש בימי סולימאן פאשה בראשית המאה ה-19 והובילה מים לעכו עד 1948.

איך מגיעים

קיבוץ לוחמי הגטאות שוכן במישור החוף של הגליל המערבי, בין עכו לנהריה, ומגיעים אליו מכביש 4. מערת הקבורה נמצאת בשטח הקיבוץ, בסמוך למתחם מוזיאון בית לוחמי הגטאות.

חשוב לדעת: זה אינו אתר פתוח לקהל. המערה נעולה בתוך מבנה הגנה, ולא מצאנו מידע רשמי על שעות ביקור או על סיורים מוסדרים בה. מי שרוצה לראות את הציורים צריך לברר מראש מול מוזיאון בית לוחמי הגטאות או מזכירות הקיבוץ אם אפשר לתאם ביקור. אין להיכנס בלי אישור, ואין להסתובב בשטח המגורים של הקיבוץ שלא לצורך.

אפשר לשלב את הביקור עם המוזיאון עצמו (שעות הפתיחה ומחירי הכניסה משתנים, לכן כדאי לבדוק באתר המוזיאון לפני ההגעה) ועם שרידי אמת המים לעכו העוברת ליד הקיבוץ.

מה להכין לביקור

• תיאום מראש: ודאו לפני הנסיעה שאפשר לקבל גישה למערה, ומי יפתח אותה.
• פנס קטן: חלל הקבר קטן וחשוך, ופנס עוזר לראות את פרטי הציורים. אל תכוונו אליהם אור חזק מקרוב לאורך זמן.
• זמן: הביקור במערה עצמה קצר, דקות ספורות. כדאי לתכנן חצי יום ולשלב את מוזיאון בית לוחמי הגטאות ואת אמת המים.
• נעליים נוחות וסגורות: הרצפה בתוך הקבר חצובה ולא אחידה, ויש בה שוקתות קבורה פתוחות.
• מצלמה: כדאי לצלם בלי פלאש, ולשאול את המלווה מה מותר.
• ילדים: הביקור מתאים לילדים גדולים שיודעים לשמור על כללי ההתנהגות באתר עתיקות. החלל צפוף, ולכן עדיף להיכנס בקבוצות קטנות.
• עונה: אפשר לבקר בכל עונות השנה.

אזהרות ובטיחות

• אסור לגעת בציורים, להישען על הקירות או לשפשף אותם: הצבע עדין ודוהה, וכל מגע גורם נזק שאי אפשר לתקן.
• היזהרו מהשוקתות החצובות ברצפה ומהשקעים בה. קל למעוד בחלל הצר.
• שימו לב לראש: הקשתות והתקרה נמוכות בחלק מהמקומות.
• זהו אתר קבורה. התנהגו בכבוד ואל תזיזו אבנים או שרידים.
• אסור להבעיר אש, להדליק נרות או לעשן בתוך הקבר, כי פיח ועשן פוגעים בציורים.
• זהו אתר עתיקות המוגן בחוק: אין לחפור, לאסוף ממצאים או לחרוט על הקירות.