מערת שוקבא

על המערה

מערת שוקבא היא מערה קרסטית גדולה, שנוצרה מהמסת סלע הגיר, במדרון הצפוני של נחל נטוף (ואדי א-נאטוף), מדרום לכפר שוקבא שבמערב הרי בנימין, כ-14 ק"מ מצפון-מזרח ללוד. נחל נטוף זורם מערבה מאזור ההר ומצטרף בהמשך לנחל איילון. המערה נחשבת לאחת הגדולות באזור: פתחה הרחב מוביל לאולם מרכזי שקוטרו כ-18 מטרים, בתקרתו שתי ארובות המסה גדולות שדרכן חודר אור יום, ומאחוריו שלושה חללים צדדיים קטנים יותר.

חשיבותה של המערה היא בראש ובראשונה מדעית. היא הוצגה לעולם המחקר בשנת 1924 על ידי האב אלכסיס מאלון, ובשנת 1928 ערכה בה הארכאולוגית הבריטית דורותי גארוד עונת חפירות אחת מטעם בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים. גארוד חפרה תעלה באולם המרכזי ובדיקה קטנה באחד החללים האחוריים, וזיהתה רצף של ארבע שכבות: שכבה עליונה מתקופות היסטוריות, שכבה של תרבות שלא הייתה מוכרת עד אז, שכבה של חומר שנסחף ממקומו בידי מים, ובתחתית שכבה מוסטרית מהתקופה הפליאוליתית התיכונה.

השכבה החדשה הכילה כלי צור זעירים (מיקרוליתים), ובראשם סהרונים - להבים קטנים בצורת חצי ירח - לצד כלי עצם, חרוזים, שרידי פחם ועצמות בעלי חיים, שרובן של צבאים. במערה נמצאו גם קבורות ושרידי עצמות אדם רבים, רובם מקוטעים. גארוד הציעה לקרוא לתרבות זו "התרבות הנאטופית" על שם הנחל, ומאז מערת שוקבא היא "אתר הטיפוס" שלה - המקום שעל שמו נקראת התרבות כולה. זו גם הייתה הפעם הראשונה ששכבה נאטופית נחשפה ברצף שכבות מסודר. הנאטופים חיו לפני כ-15,000 עד כ-11,700 שנה, והיו מן האחרונים שבציידים-הלקטים באזור; הם נחשבים לאבותיהם של החקלאים הראשונים, ולכן לתרבותם מקום מרכזי בהבנת המעבר לחקלאות. לאחר החפירה בשוקבא עברה גארוד לחפור במערות נחל מערות שבכרמל, שם נחשפו ממצאים נאטופיים נוספים.

המחקר במערה לא תם בשנות העשרים. בדיקה מחודשת של יומני החפירה של גארוד הובילה להצעה שרוב עצמות האדם שייכות לשכבה הנאטופית, ושקבורה קבוצתית אחת עשויה להיות מאוחרת יותר. ניתוח מחודש של כלי הצור מהשכבה המוסטרית חיזק את ההערכה שהשאירה אותם אוכלוסייה של סוף התקופה הפליאוליתית התיכונה, כנראה ניאנדרטלים. בשנת 2021 פורסם מחקר שבחן מחדש שן טוחנת שנמצאה בשכבה זו, וזיהה אותה כשן של ילד ניאנדרטלי כבן תשע - העדות הדרומית ביותר הידועה לנוכחות ניאנדרטלים. אותו מחקר טען גם שכלי האבן בשכבה כוללים שיטת סיתות שנקשרה עד אז רק לאדם המודרני; טענה זו נתונה במחלוקת, וחוקרים אחרים הצביעו על בעיות בהבנת הרצף של חפירה שנערכה לפני כמעט מאה שנה.

בשנת 2013 נכללו נחל נטוף ומערת שוקבא ברשימה הטנטטיבית (רשימת המועמדים) של אונסק"ו לאתרי מורשת עולמית. המערה אינה אתר תיירות מוסדר: אין בה הסדרי ביקור, שילוט או שמירה, ובמהלך השנים דווח על פגיעה בסביבתה, בין היתר בשל סלילת כביש 446 בתוואי הנחל, השלכת פסולת ובניית מכשול הביטחון.

איך מגיעים

המערה נמצאת מעבר לקו הירוק, באזור יהודה ושומרון, במדרון שמתחת לכפר הפלסטיני שוקבא, לא הרחק מכביש 446. לפי מקורות שונים היא נמצאת בשטח C, אך הגישה אליה מורכבת: אין אליה שביל מסומן ואין חניה מוסדרת, ומכשול הביטחון שנבנה בנחל נטוף מקשה מאוד על ההגעה - לפי מחקר שפורסם ב-2010 הוא אף חוסם אותה לגמרי מהצד הישראלי.

המצב הביטחוני והמשפטי באזור משתנה, והכניסה לחלק מהשטחים בסביבה אסורה על אזרחים ישראלים. לכן אין להגיע למערה באופן עצמאי. מי שמעוניין לבקר בה צריך לעשות זאת רק במסגרת סיור מאורגן ומתואם מראש עם גורמי הביטחון, ולבדוק לפני היציאה מול גורמים רשמיים מה המצב העדכני. כיום ניתן להכיר את המערה בעיקר מתוך הספרות המחקרית, ואת סיפור התרבות הנאטופית אפשר לפגוש גם במערות נחל מערות שבכרמל, שהן שמורת טבע מוסדרת ופתוחה למבקרים.

מה להכין לביקור

• תיאום מראש: ביקור רק בסיור מאורגן ומתואם עם גורמי הביטחון, ובדיקה עדכנית של מצב הגישה לפני היציאה.
• תעודה מזהה, כנדרש בתנועה באזור.
• נעלי הליכה עם סוליה טובה: הגישה למערה היא במדרון סלעי ללא שביל מוסדר.
• פנס ראש: האולם המרכזי מואר חלקית דרך הפתח והארובות, אבל החללים האחוריים חשוכים.
• מים בכמות מספקת וכיסוי ראש - אין במקום צל מוסדר, מים או שירותים.
• עונה מומלצת: סתיו, חורף (בימים יבשים) ואביב; בקיץ המדרון החשוף חם מאוד.
• זמן: לפחות שעה-שעתיים לביקור במערה ובסביבתה הקרובה, לא כולל ההגעה.

אזהרות ובטיחות

• האזור רגיש מבחינה ביטחונית: אין להיכנס לשטחים שהכניסה אליהם אסורה, ויש לפעול לפי הנחיות גורמי הביטחון בכל עת.
• המדרון אל המערה תלול ומכוסה אבנים וצמחייה; יש סכנת החלקה ומעידה, במיוחד אחרי גשם.
• אין להתקרב לפתחי ארובות ההמסה מלמעלה, מעל תקרת המערה - קיימת סכנת נפילה.
• במערה ובסביבתה ייתכנו פסולת וחפצים חדים; היזהרו בצעדים.
• זהו אתר ארכאולוגי חשוב: אסור לחפור, לאסוף צור, עצמות או כל ממצא אחר, ואין להשאיר פסולת.
• אין להדליק אש במערה או בסביבתה.