קבר יוחנן המטביל בסבסטיה

על המערה

במרכז הכפר סבסטיה, ליד שרידי העיר הקדומה שומרון, נמצא חדר קבורה תת-קרקעי קטן שהמסורת הנוצרית והמוסלמית מזהה כקברו של יוחנן המטביל (בערבית: הנביא יחיא). אין זו מערה טבעית אלא קריפטת קבורה מעשה ידי אדם, שהתיאורים המקובלים מתארכים אותה לתקופה הרומית. הקריפטה שוכנת מתחת למבנה קטן בעל כיפה (מקאם) בתוך חורבות קתדרלה צלבנית, שחלקה המזרחי משמש כיום כמסגד נבי יחיא – המסגד המרכזי של הכפר.

המסורת: לפי הבשורה על-פי מתי, תלמידיו של יוחנן לקחו את גופתו לאחר הוצאתו להורג וקברו אותה, אך הבשורה אינה מציינת היכן. מאז המאה ה-4 לספירה לפחות מזוהה סבסטיה כמקום קבורתו, ולצדו לפי המסורת נקברו גם הנביאים אלישע ועובדיה. המסורת המוסלמית מוסיפה למקום גם את קברי הוריו של יוחנן. מקורות כנסייתיים מספרים שבימי הקיסר יוליאנוס (361–363 לספירה) הוצאו העצמות מהקבר ונשרפו, וכי נזירים הצליחו להציל חלק מהשרידים. חשוב להבחין בין המסורת לבין הממצא: אין עדות ארכאולוגית שמאשרת מי נקבר בפועל בקריפטה, וההיסטוריון בן המאה הראשונה יוסף בן מתתיהו מציין כי יוחנן הוצא להורג במכוור שבעבר הירדן, הרחק מסבסטיה.

ההיסטוריה של המבנה: כבר בתקופה הביזנטית הוקמה במקום כנסייה מעל הקבר, ועולת הרגל אגריה, שביקרה בארץ בשלהי המאה ה-4, מזכירה אותה. בתקופה הצלבנית הייתה סבסטיה מושב בישוף, ובסביבות שנת 1160 נבנתה מעל הקבר קתדרלה גדולה בסגנון רומנסקי-גותי מוקדם, באורך של כ-48 מטרים וברוחב של כ-23–24 מטרים, עם שלוש ספינות ושלושה אפסיסים. לאחר כיבוש הארץ בידי צלאח א-דין בשנת 1187 הוסב המבנה למסגד (לפי מקורות אחרים ההסבה נעשתה בידי הממלוכים בשנת 1261), ובשנת 1892 נבנה המסגד הנוכחי מחדש בהוראת הסולטן העות'מאני עבדול חמיד השני, בחלקה המזרחי של הכנסייה. קירות הקתדרלה, הקשתות המחודדות והעמודים עם כותרות רומיות בשימוש משני ניצבים עד היום, וחלק מהספינה הפך לחצר פתוחה.

מה רואים בקריפטה: מתוך המקאם יורד גרם מדרגות צר (בתיאורים עכשוויים: 21 מדרגות) אל חדר קבורה קטן בעל תקרת קמרון. בכניסה נשמרה דלת אבן רומית, מעוטרת בפיתוחים ומצוידת בצירים שנחצבו בגוש האבן עצמו. בדופן הדרומית של החדר שתי שורות של נישות קבורה, זו מעל זו, שאפשר להציץ אליהן רק דרך פתחים קטנים בקיר; לפי המסורת הנוצרית, השורה התחתונה מכילה את קברי יוחנן, אלישע ועובדיה. על הרצפה נותרו שרידי ריצוף אבן צבעוני מן התקופה הביזנטית. החוקר הצרפתי ויקטור גרן, שביקר כאן ב-1870, ומשלחת הקרן לחקר ארץ ישראל שסקרה את המקום באותו עשור, תיעדו את הקריפטה ואת חורבות הקתדרלה.

הסביבה: הכפר סבסטיה שוכן על המדרון המזרחי של הגבעה שעליה שרידי שומרון, בירת ממלכת ישראל במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס, שהורדוס בנה מחדש וקרא לה סבסטי. ביולי 2026 הכריזה אונסק"ו על סבסטיה כאתר מורשת עולמית ובאותה החלטה צירפה אותה לרשימת אתרי המורשת שבסכנה; ההחלטה שנויה במחלוקת פוליטית, וישראל דחתה אותה.

איך מגיעים

סבסטיה שוכנת כ-12 ק"מ צפונית-מערבית לשכם. הקריפטה נמצאת בלב הכפר, בתוך מתחם מסגד נבי יחיא שליד הכיכר המרכזית, ולא בתוך הגן הלאומי שומרון שעל ראש הגבעה.

מעמד השטח והגבלות: לפי הסכמי אוסלו, הכפר עצמו – ובו המסגד והקריפטה – נמצא בשטח B, בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ובשליטה ביטחונית ישראלית, ואילו האקרופוליס והגן הלאומי נמצאים בשטח C, בשליטה ישראלית מלאה. האיסור החוקי הגורף על כניסת אזרחים ישראלים חל על שטח A; ביקור בגן הלאומי שומרון מתאפשר לפי המידע הזמין רק בקבוצה מאורגנת ובתיאום עם צה"ל. מצב הביטחון והנחיות התנועה באזור משתנים לעתים קרובות, ולכן לפני כל ביקור יש לבדוק את ההנחיות העדכניות של צה"ל והמנהל האזרחי. אין במקום מסלול הליכה מסומן או הסדרי ביקור של רשות הטבע והגנים.

הקריפטה היא חלק ממקום תפילה פעיל, והכניסה אליה תלויה בשעות התפילה ובהסכמת המופקדים על המסגד. שעות פתיחה אינן מפורסמות במקור רשמי.

מה להכין לביקור

• בדיקה מוקדמת של ההנחיות הביטחוניות העדכניות ושל מעמד השטח לפני היציאה.
• לבוש צנוע (כתפיים וברכיים מכוסות; לנשים כדאי להצטייד בכיסוי ראש), שכן מדובר במתחם מסגד פעיל.
• תכנון הביקור מחוץ לשעות התפילה, ובמיוחד לא ביום שישי בצהריים.
• פנס קטן – הקריפטה מוארת חלקית, ואת נישות הקבורה רואים רק דרך פתחים קטנים בקיר.
• נעליים נוחות עם סוליה טובה לירידה במדרגות הצרות.
• זמן: הקריפטה עצמה קטנה, ורבע שעה מספיקה לה; את רוב הזמן כדאי להקדיש לחורבות הקתדרלה שמעליה.
• מתאים גם לילדים, בהשגחה צמודה על המדרגות.

אזהרות ובטיחות

• האזור רגיש ביטחונית ופוליטית; יש לפעול רק לפי ההנחיות הרשמיות העדכניות.
• גרם המדרגות היורד לקריפטה צר ותלול, והאבן בו שחוקה וחלקה – יורדים לאט ונעזרים בקירות.
• החלל קטן וסגור; מי שסובל ממצוקה במקומות צפופים ייזהר.
• זהו מקום קדוש לנוצרים ולמוסלמים ומסגד פעיל: שומרים על שקט, חולצים נעליים היכן שנדרש, ומבקשים רשות לפני צילום.
• אין לגעת בדלת האבן, בריצוף ובנישות, ואין להכניס דבר לפתחי הקבורה – מדובר בעתיקות מוגנות.