בורות המים במבצר ארטבה

על המערה

על גבעה דמוית חרוט בגובה כ-364 מטר מעל פני הים, כקילומטר מדרום-מזרח לכפר דיר אבו משעל ומעל ערוצו של נחל נטוף (ואדי ארטבה), שוכן מבצר ארטבה – מבצר מימי הבית השני שלא היה מוכר לחוקרים עד 2015. באותה שנה, במסגרת סקר דרום השומרון החדש, זיהו אותו הארכאולוגים ד"ר דביר רביב מאוניברסיטת בר-אילן וד"ר אהרן טבגר מאוניברסיטת אריאל, לאחר שעבודות עפר בכלים כבדים וחפירות שוד חשפו את שרידיו. הגבעה מוסתרת מסביבתה הרחוקה, ואולי משום כך חמק האתר מעיני חוקרים קודמים. לפי החרסים שנאספו, המבצר פעל מאמצע המאה ה-2 לפנה"ס ועד סוף המאה ה-1 לפנה"ס – כנראה מימי שמעון (או יהונתן) החשמונאי ועד סוף שלטון הורדוס – ושימש כמבצר גבול צפוני של יהודה החשמונאית.

העניין המרכזי מבחינת חובבי מערות הוא העולם התת-קרקעי של האתר: חמישה בורות מים גדולים החצובים בסלע הקירטון הרך, שניים בדרום הגבעה ושלושה בצפונה, כולם בתוך התחום המבוצר. מידותיהם הממוצעות, לפי החוקרים, כ-16 מטר אורך, 7 מטר רוחב ו-6 מטר גובה. הגדול שבהם, בור מס' 4, מגיע לכ-22 מטר אורך, 10 מטר רוחב ו-11 מטר גובה, ונפחו עולה על 1,200 מ"ק. נפחם הכולל של הבורות נאמד ביותר מ-3,400 מ"ק – והנתונים חלקיים, כי קרקעית הבורות מכוסה כיום בסחף רב.

בגלל רכותו של הקירטון והחשש מקריסת התקרה נחצבו הבורות מוארכים וצרים יחסית, ובאחד מהם אף נבנה קיר תמך. לכל בור יש לפחות פתח אחד קטן בתקרה, ששימש לשאיבה ולקליטת מי נגר, ובארבעה מהם גם פתח צדדי רחב שדרכו נכנסו החוצבים ונסתם בסיום העבודה. הדפנות מצופות בשתי שכבות טיח: טיח לבן עבה, האופייני לתקופה ההלניסטית, ומעליו טיח אפור של התקופה הרומית הקדומה. על הטיח נשמרו קווים אופקיים המעידים על מפלסי המים שנאגרו בבורות. בצורתם ובגודלם הם דומים למאגרי המים של מבצרי החשמונאים במדבר יהודה, כמו אלכסנדריון, קיפרוס והורקניה.

בחלקו הצפוני של האתר תועדו גם שני מקוואות טהרה חצובים; אחד מהם שולב מאוחר יותר באחד מבורות המים. במדרון הצפוני אותרה מערה גדולה ששימשה כנראה לאחסון ובה חרסים רבים מהתקופה ההלניסטית, ולמרגלות הגבעה נמצאה מערת אחסון גדולה שתקרתה נשענת על קשתות חצובות בסלע. לפי צורתה היא נחצבה כנראה בתקופה ההרודיאנית, והחוקרים מציעים שהייתה מחסן מלכותי. בסביבה תועדו גם כבשן סיד, מחצבות ומערות קבורה, ולמרגלות הגבעה שוכנת ח'רבת ארטבה – יישוב חקלאי מימי הבית השני שהמשיך להתקיים עד מרד בר כוכבא.

איך מגיעים

האתר נמצא בדרום השומרון, בין מודיעין להרי גופנא, ממזרח לבית אריה ומדרום-מזרח לכפר דיר אבו משעל. הוא אינו אתר מוסדר: אין בו שילוט, שבילים מסומנים או חניה, ולפי הדיווחים הוא שוכן בשטח B, שבו הכניסה לישראלים אסורה. הסיורים שתועדו בבורות נערכו בהובלת החוקרים ובליווי צוות מקצועי. לכן אין להגיע למקום באופן עצמאי, וכדאי להכיר את האתר דרך הפרסומים המדעיים או במסגרת סיור מאורגן ומתואם כחוק, אם יתקיים.

גם מבחינה טכנית אין כאן כניסה מזדמנת: הגישה לבורות היא דרך פתחי התקרה הצרים, והירידה אל קרקעיתם נעשית בגלישת חבלים או בסולם חבלים, עם ציוד וידע של סנפלינג וחילוץ.

מה להכין לביקור

• בירור מוקדם של מעמד השטח והאם הכניסה מותרת – בלי אישור ותיאום מתאימים אין לצאת לאתר.
• הצטרפות רק לסיור מאורגן בהדרכת מומחה שמכיר את האתר.
• לירידה לבורות: חבלים סטטיים, רתמה, קסדה ופנס ראש עם סוללות רזרביות – ורק בידי צוות מיומן בגלישת חבלים ובטיפוס חזרה.
• נעלי הליכה עם סוליה טובה ומכנסיים ארוכים: הפתחים מוקפים בסבך קוצני ובסלע חשוף.
• מים בכמות מספקת, כובע והגנה מהשמש; אין באתר צל או שירותים.
• עונה מומלצת: הסתיו והאביב. בקיץ חם מאוד, ובחורף עלולים להצטבר מים ובוץ בבורות.
• האתר אינו מתאים לילדים ולמשפחות.

אזהרות ובטיחות

• פתחי בורות המים פתוחים, צרים ולעיתים מוסתרים בצמחייה – סכנת נפילה ממשית לעומק של מטרים רבים.
• אין לרדת לבורות בלי ציוד חבלים, אבטחה והכשרה מתאימה; היציאה מהבור קשה יותר מהירידה.
• הבורות חצובים בקירטון רך הנוטה להתפורר: היזהרו מאבנים נופלות ומשולי פתחים רעועים.
• האתר נפגע מחפירות שוד ומעבודות עפר; בשטח עלולים להיות בורות חפורים וערמות עפר לא יציבות.
• זהו אתר עתיקות: אסור לחפור, לאסוף חרסים או להזיז ממצאים, ויש להשאיר את המקום כפי שנמצא.
• לפי הדיווחים האתר בשטח B, שבו הכניסה לישראלים אסורה; אין להגיע ללא תיאום ואישור של הגורמים המוסמכים.