דלג לתוכן הראשי
מועדון המערות הישראלי
מסדרון קשתות מחודדות בתוך אחד ממאגרי המים שמתחת לחצר המסגד הלבן
מערות מישור החוף

בורות המים של המסגד הלבן ברמלה

שמות נוספים: מאגרי המים של המסגד הלבן / בורות המים במגדל הלבן / אל-ג'אמע אל-אביד

נ.צ.
648340 / 187460
אזור
מישור החוף
צפיות
1

על המערה

מתחת לחצר המרכזית של מתחם המסגד הלבן ברמלה מסתתרים שלושה מאגרי מים תת-קרקעיים גדולים – מהמבנים התת-קרקעיים המרשימים שנשתמרו מראשית התקופה המוסלמית בארץ. אין זו מערה טבעית אלא מבנה הנדסי בנוי: אולמות ארוכים המקורים בקמרונות אבן, הנשענים על שורות של עמודים ובנויים בקשתות מחודדות. מי שזוכה לרדת אליהם מגלה מסדרונות של קשתות הנמשכים אל החושך, קירות מטויחים ושרידי טיח עתיק בגוונים אדמדמים.

העיר רמלה נוסדה בראשית המאה ה-8 לספירה בידי סולימאן אבן עבד אל-מלכ, ששימש אז מושל מטעם בית אומיה ולימים היה לח'ליף. הוא החל לבנות בה את המסגד הגדול, והבנייה הושלמה לאחר מותו, בסביבות שנת 720 לספירה. המתחם כולו מלבני וגודלו כ-93 על 84 מטר; בדרום החצר עמד אולם התפילה, ובצפונה מתנשא עד היום המגדל הלבן – צריח ממלוכי שגובהו קרוב ל-30 מטר והוא סמלה של העיר. המסגד נהרס ברעידות אדמה במאה ה-11, שוקם בימי צלאח א-דין ובתקופה הממלוכית, ובעת החדשה ניטש וחרב. כיום נותרו ממנו המגדל, קטעי קירות, שרידי יסודות – ובורות המים שמתחת לחצר, שנשתמרו היטב. בשנת 2000 נכלל אתר המסגד ברשימת המועמדים של אונסק"ו לאתרי מורשת עולמית.

לפי נתוני אתר התיירות של עיריית רמלה, המאגר הדרומי, המקביל לאולם התפילה, ארוך וצר – כ-38 על 10 מטר – וקיבולתו כ-2,200 מ"ק. שני המאגרים האחרים, המזרחי והמערבי, ניצבים משני צדי מבנה שעמד במרכז החצר, וגודל כל אחד מהם כ-24 על 14 מטר, בקיבולת של כ-2,000 מ"ק. יחד יכלו המאגרים לאגור יותר מ-6,000 מ"ק מים. רצפתם נמצאת בעומק של כ-9 מטרים מתחת לפני הקרקע, והקירות צופו בשכבות טיח עבות שנועדו למנוע דליפה.

לרמלה אין מעיינות משלה, ולכן אספקת המים הייתה תנאי לקיומה. שני מאגרים – הדרומי והמערבי – הוזנו בתעלה תת-קרקעית שהייתה מחוברת כנראה לאמת המים של העיר, שהביאה מי מעיינות מאזור גזר שממזרח; המאגר המזרחי נאסף, ככל הנראה, ממי גשמים שנקוו מן החצר. המים שימשו את המתפללים ומילאו את בריכת הרחצה הטקסית שעמדה במרכז החצר, וממנה נותרו היום רק יסודות.

זמן בנייתם המדויק של המאגרים שנוי במחלוקת. יש המייחסים אותם לשלב האומיי של בניית המסגד, ואילו חוקרים אחרים מציעים, על סמך הדמיון הרב לבריכת הקשתות הסמוכה (שכתובת מתארכת אותה לשנת 789 לספירה), שהם תוספת מן התקופה העבאסית במחצית השנייה של המאה ה-8. בתוך המאגרים עצמם לא נמצאו ממצאים מתארכים. בפתח המאגר הדרומי נמצאה כתובת בערבית המספרת כי בשנת 1408 לספירה טייח האמיר הממלוכי סיף א-דין ביע'ות א-ט'אהרי מחדש את קירות המאגר – עדות לכך שהמאגרים המשיכו לשמש מאות שנים.

איך מגיעים

מתחם המסגד הלבן נמצא במרכז רמלה, ברחוב דני מס, סמוך לבניין העירייה ולהיכל התרבות. ליד המגדל הלבן יש מגרש חניה, ואפשר להגיע למקום גם בתחבורה ציבורית למרכז העיר. בריכת הקשתות, מאגר המים התת-קרקעי המפורסם של רמלה שבו שטים בסירות, נמצאת במרחק של פחות מקילומטר ומשתלבת היטב באותו סיור.

חשוב לדעת: בורות המים סגורים לקהל הרחב. הפתחים אליהם נעולים בסורג ובדלת פלדה, ואין אפשרות לרדת אליהם באופן עצמאי. הכניסה למתחם ולמגדל הלבן היא בתשלום ובשעות פתיחה מוגבלות, ובחלק מימי השבוע נדרש תיאום מראש. מי שמבקש לראות את המאגרים מבפנים צריך לברר מראש מול אתר התיירות של עיריית רמלה אם מתקיים סיור מודרך מיוחד הכולל ירידה אליהם. גם בלי לרדת, אפשר לראות בחצר את פתחי המאגרים ואת שרידי המסגד, ולטפס על המגדל לתצפית על העיר. שעות הפתיחה והמחירים משתנים – בדקו באתר התיירות העירוני לפני ההגעה.

מה להכין לביקור

  • תיאום מראש: התקשרו למרכז המבקרים של רמלה כדי לברר שעות פתיחה, מחיר כניסה ואם יש סיור הכולל כניסה לבורות.
  • כרטיס כניסה למתחם המגדל הלבן (בתשלום).
  • אם תצטרפו לסיור שיורד למאגרים – פנס ראש או פנס יד, כי האולמות התת-קרקעיים חשוכים.
  • נעליים סגורות עם סוליה טובה: רצפת המאגרים אינה אחידה ופזורות עליה אבנים שנפלו.
  • כובע ומים לשהייה בחצר הפתוחה, שאין בה כמעט צל בקיץ.
  • זמן: כשעה לביקור במתחם ובמגדל; כדאי לשלב עם בריכת הקשתות והשוק של רמלה לסיור של חצי יום.
  • עונה מומלצת: האביב, הסתיו והחורף, כשמזג האוויר נוח לסיור עירוני.
  • מתאים למשפחות עם ילדים; שימו לב שהמגדל אינו נגיש ומחייב עלייה של יותר מ-100 מדרגות.

אזהרות ובטיחות

  • אין לנסות להיכנס לבורות המים ללא אישור וליווי – הם סגורים לציבור, והפתחים נעולים מטעמי בטיחות ושימור.
  • אל תתקרבו לפתחי הבורות ואל תטפסו על הגדרות סביבם – קיימת סכנת נפילה לעומק של כמה מטרים.
  • בתוך המאגרים (בסיור מורשה בלבד): רצפה לא אחידה, אבנים שנפלו, חושך ולחות – הלכו לאט ובעקבות המדריך.
  • זהו אתר עתיקות: אסור לגעת בטיח העתיק, לחרוט על הקירות, להוציא אבנים או לחפור.
  • במדרגות המגדל הלבן הצרות והתלולות יש להיזהר במיוחד עם ילדים.
  • בסמוך למגדל נמצא מקאם נבי סאלח, מקום פולחן פעיל – הקפידו על לבוש צנוע והתנהגות מכבדת.

הערות מבקרים(0)

ביקרתם במערה? יש לכם שאלה? כתבו לנו:

עדיין אין הערות מבקרים. היו הראשונים לכתוב!