מכון איילון

על המערה

מכון איילון אינו מערה טבעית אלא חלל תת-קרקעי מעשה ידי אדם: מפעל חשאי לייצור תחמושת שהקים ארגון ההגנה בשנת 1945 בתוך גבעת הקיבוצים, בפאתיה הצפוניים של רחובות, סמוך לגבול נס ציונה. מעל המפעל פעל "קיבוץ" של ממש, ששימש כיסוי למה שהתרחש מתחת לרגליו, וכל זאת לא הרחק ממחנה צבאי בריטי. כיום זהו מוזיאון ואתר לאומי, ואחד מאתרי המורשת המוכרים בארץ.

המפעל הוקם ביוזמת יוסף אבידר, שעמד אז בראש התעשייה הצבאית המחתרתית (התע"ש), ומנהלו היה פסח איילון (אברמוביץ), שעל שמו נקרא המכון. גבעת הקיבוצים שימשה עוד קודם לכן מקום הכשרה לגרעיני התיישבות, ולכן פעילות של קבוצה צעירה במקום לא עוררה חשד. את רוב העבודה עשו חברי קבוצת הצופים א', שלאחר קום המדינה הקימו את קיבוץ מעגן מיכאל, ובהמשך הצטרפו אליהם קבוצות נוספות.

החפירה והיציקה נמשכו כשלושה שבועות בלבד. המבנה, שתכנן המהנדס יוסף אידלמן, נבנה בתוך בור בעומק של כ-8 מטרים: אולם בטון באורך של כ-33 מטר, ברוחב של כ-8 מטרים ובגובה של כ-3.5 מטרים, עם קירות בעובי של כחצי מטר, ומעליו כוסה הכול בעפר. כדי לאוורר את המפעל ולהסוות את פתחיו נבנו מעליו שני מבנים "תמימים": מכבסה בצד אחד ומאפייה בצד השני, שארובותיהן שימשו גם לאוורור החלל התחתון. העובדים נכנסו ויצאו מדי יום דרך פתח סודי מתחת לאחת ממכונות הכביסה, ואילו פתח גדול יותר, מתחת לתנור המאפייה שמשקלו כעשרה טונות, נפתח רק לעתים נדירות, למשל כדי להוריד את המכונות. רעש מכונות הכביסה והמאפייה עזר להסתיר את קולות הייצור.

במפעל עבדו כ-45 צעירות וצעירים, שייצרו כדורי אקדח 9 מ"מ לתת-המקלע סטן. את מכונות הייצור רכשו אנשי ההגנה עוד לפני מלחמת העולם השנייה והבריחו אותן ארצה. עד הכרזת המדינה יוצרו במקום כ-2.25 מיליון כדורים, תחמושת שהייתה חיונית ללוחמים בשלב הראשון של מלחמת העצמאות. העובדים שמרו את הסוד גם מחברי הקיבוץ שלא היו שותפים לו, ואף הותקנה מנורת שיזוף, כדי שעורם החיוור לא יסגיר שאינם עובדים בשדות. גם בפברואר 1948, כשפיצוץ רכבת צבאית בריטית סמוך לגבעה עורר חשש מחיפושים, המפעל לא התגלה.

הסיפור נחשף לציבור רק בשנות ה-70. בשנת 1986 הוכרז המקום אתר לאומי, ובשנת 1987 נפתח בו מוזיאון בניהול המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. בביקור רואים את המכבסה ואת הפתח הסודי, יורדים אל אולם הייצור ובו המכונות המקוריות, בובות בגודל טבעי של עובדים ותצוגות על החיים הכפולים בקיבוץ.

איך מגיעים

מכון איילון נמצא בגבעת הקיבוצים שבצפון רחובות, סמוך לפארק המדע ולגבול נס ציונה. מכביש 412 פונים לכיוון פארק המדע לפני הכניסה לרחובות, ומשם עולים אל הגבעה. ליד האתר יש חניה, ובקרבת מקום עוברים גם קווי אוטובוס עירוניים.

הכניסה למפעל התת-קרקעי היא בסיור מודרך בלבד ובתיאום מראש, והביקור כרוך בתשלום. האתר פתוח בדרך כלל ברוב ימות השבוע, כולל סופי שבוע, אך השעות, מועדי הסיורים והמחירים משתנים, ולכן כדאי לברר ולהזמין מקום באתר המועצה לשימור אתרי מורשת או בטלפון לפני היציאה. אפשר לבקש גם סיור באנגלית. הירידה אל אולם הייצור היא במדרגות, ולפי מקורות אחדים הותקנה גם מעלית והאתר מוגדר נגיש. מי שזקוק לכך, כדאי שיוודא זאת מראש.

מה להכין לביקור

• הזמנה מראש של סיור מודרך, ולקבוצות גדולות תיאום מוקדם במיוחד.
• כרטיסי כניסה: האתר בתשלום, ובדקו מראש את המחיר העדכני.
• נעליים נוחות וסגורות לירידה במדרגות ולהליכה בין מבני הקיבוץ.
• אין צורך בפנס או בציוד מערות: החלל מואר ומוסדר כמוזיאון.
• בקבוק מים, ובקיץ כובע לחלק של הסיור שמתנהל בחוץ, בין מבני הקיבוץ.
• האתר מתאים למשפחות ולילדים, והוא יעד מקובל לבתי ספר ולתנועות נוער ללימוד על תקופת המחתרות.
• באתר יש חורשת אקליפטוסים עם שולחנות פיקניק, וכדאי לשלב את הביקור עם אתרים נוספים ברחובות.

אזהרות ובטיחות

• אין להיכנס למפעל התת-קרקעי ללא מדריך: הכניסה מותרת רק במסגרת סיור.
• המדרגות היורדות אל אולם הייצור צרות ותלולות, ובחלקן לוליינות. היאחזו במעקה ושימו לב לילדים קטנים.
• החלל סגור ותת-קרקעי, ומי שסובל מקלסטרופוביה כדאי שיידע זאת מראש.
• אין לגעת במכונות ובמוצגים המקוריים ואין לטפס עליהם: הם מוצגי מורשת, וחלקם עדיין פועלים.
• שמרו על כללי האתר ועל הוראות המדריך.