המערות התת-קרקעיות בחורבת עמודה

על המערה

חורבת עמודה היא אתר עתיקות על רכס נמוך בדרום שפלת יהודה, בין שני יובלים של נחל מראשה, כ-4 ק"מ דרומית-מזרחית לתל מרשה וכקילומטר צפונית-מערבית לחורבת בית לויה. מתחת לשרידי הכפר העתיק ובסביבתו הקרובה נחצבו בסלע הקירטון הרך חללים תת-קרקעיים רבים, והם שמושכים לכאן חובבי מערות: מחצבות ענק, מערת בית בד, מקווה טהרה, שובכי יונים (קולומבריום) ומנהרות מסתור.

החוקרים תיעדו באתר ובסביבתו שבע מחצבות קירטון תת-קרקעיות. הגדולה שבהן כונתה בפי החופרים "מערת שבעת העמודים": אולם חצוב שבו הושארו עמודי סלע גבוהים התומכים בתקרה, ואור יום חודר אליו דרך פתחים ופירים בתקרה. החופרים העלו את האפשרות, בזהירות, שהעמודים האלה הם שנתנו לחורבה את שמה. כ-150 מטר צפונית למבנה המרכזי שנחפר נמצא מכלול מערות רב-תכליתי ובו מחצבה, בית בד קבוע, מקווה ומערכת מנהרות מסתור מסועפת. נמצאו בו ממצאים מהתקופה ההלניסטית ועד ימי מרד בר כוכבא, ובהם כלי אבן האופייניים לסוף ימי הבית השני, שיחד עם המקווה מעידים על נוכחות יהודית במקום. באחת ממנהרות המסתור נמצא סיר בישול שלם מימי מרד בר כוכבא (132–135 לספירה). סקרים בסביבה איתרו גם שובכים, בתי בד, מערות קבורה ומחצבות גדולות, לצד מנהרות מסתור שכנראה שימשו במרד הגדול (66–70 לספירה) ובמרד בר כוכבא.

האתר נרשם כבר בסקר הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל (PEF) בסוף המאה ה-19 בשם ח'רבת אום אל-עמדאן, והסוקרים ציינו בורות מים, מערות ויסודות – וגם שלא ראו בו שום עמודים. בשנות ה-90 של המאה ה-20 נסקר האתר בסקר הארכאולוגי של ישראל. בשנת 2017 זוהה בצילומי רחפן מבנה גדול שלא היה מוכר קודם, ומאז נערכו בו כמה עונות חפירה במסגרת פרויקט אזורי של האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות, בניהול אורן גוטפלד, מיכל הבר ופבלו בצר. נחשף מתחם בנוי מרשים של כ-75 על 57 מטר מהמאה ה-3 ועד אמצע המאה ה-2 לפנה"ס, שבו נמצאו מזבחי קטורת קטנים מאבן – על אחד מהם מגולף שור בחזית מקדש מעוטרת בעמודים. החופרים מפרשים אותו כמרכז פולחני או מנהלי אדומי שקשור למרשה, ומעריכים שנזנח ופורק בעקבות מלחמות החשמונאים. בתקופה ההלניסטית היה היישוב בחורבת עמודה יישוב חקלאי בסביבת מרשה, בירת אדומיה.

איך מגיעים

חורבת עמודה נמצאת בחבל לכיש, בין בית גוברין ומרשה בצפון לקיבוץ אמציה בדרום, בתוך שטח אימונים צבאי פעיל. במשך עשרות שנים לא ניתן היה להגיע אליה בגלל האימונים, וגם היום אין זה אתר תיירות מוסדר: אין חניון, אין שילוט ואין שביל מסומן אל המערות, והגישה היא בדרכי עפר. מותר להיכנס רק כששטח האימונים פתוח לציבור; יש לבדוק מראש מול צה"ל (מידע על פתיחת שטחי אש) אם השטח פתוח במועד הביקור, ולציית לכל שלט ולכל הוראה של כוחות הביטחון בשטח. אין להיכנס לשטח סגור בשום מקרה.

לאתר יש כמה פתחים: חלקם כניסות שאפשר להלך בהן, וחלקם פירים אנכיים שאין לרדת בהם בלי ציוד ומיומנות. בגלל הגישה המוגבלת, השטח הלא מסומן והפירים הפתוחים, עדיף לבקר כאן עם מדריך או בסיור מאורגן של גורם שמכיר את המקום. בקרבת מקום נמצאים גם הגן הלאומי בית גוברין–מרשה וחורבת בית לויה, ששם אפשר לראות מערות חצובות דומות.

מה להכין לביקור

• בדיקה מראש שהשטח פתוח לציבור בתאריך הביקור, והשארת פרטי המסלול אצל מישהו שנשאר בבית.
• פנס ראש לכל משתתף, ועוד פנס רזרבי – חלק מהאולמות והמנהרות חשוכים לגמרי.
• נעלי הליכה עם סוליה טובה; הרצפות מכוסות אבק קירטון וגושי סלע שנפלו.
• בגדים שלא אכפת ללכלך; במנהרות המסתור צריך לזחול או להתכופף.
• מים בכמות מספקת, כובע והגנה מהשמש – אין צל ואין מקורות מים בדרך.
• כלי רכב שמתאים לדרכי עפר, או תכנון הליכה מהכביש.
• העונה הנוחה: סתיו, חורף (אחרי שהדרכים התייבשו) ואביב.
• מתאים לילדים גדולים בהשגחה צמודה בלבד, בגלל הפירים הפתוחים.

אזהרות ובטיחות

• שטח אימונים צבאי: אין להיכנס כשהשטח סגור, ואין לגעת בשום חפץ חשוד, תחמושת או שרידי תחמושת – יש להתרחק ולדווח.
• באתר יש פירים פתוחים וחלקם עמוקים מאוד (על אחד מהם מסומנת במפות אזהרה על עומק של כ-15 מטר), בלי גידור. יש ללכת בזהירות רבה, במיוחד בצמחייה גבוהה שמסתירה פתחים.
• אין לרדת בפירים אנכיים בלי ציוד סנפלינג, הכשרה וצוות מנוסה.
• הקירטון רך ומתפורר; ייתכנו התמוטטויות ונפילת אבנים מהתקרות ומהעמודים. אין לטפס על העמודים ועל קירות החציבה.
• מנהרות המסתור צרות ונמוכות – לא להיכנס לבד, ולהקפיד שמישהו נשאר בחוץ ויודע מי נכנס.
• זהו אתר ארכאולוגי שנחפר לאחרונה: אסור לחפור, לאסוף חרסים או ממצאים, לפגוע בשטחי החפירה או לכתוב על הקירות.
• אין להדליק אש בתוך המערות.