הפוגרות בעברונה

על המערה

הפוגרות של עברונה הן מערכת של בארות שרשרת – בערבית ובפרסית פוגארה או קנאת – שנחפרה בתקופה המוסלמית הקדומה כדי להשקות חווה חקלאית בלב המדבר, בדרום הערבה צפונית לאילת. זו אינה מערה טבעית אלא מנהרת מים חפורה בידי אדם. בשיטה הזו חופרים באר עד מפלס מי התהום שבמניפת הסחף שלמרגלות הרי אילת, ומשם חופרים מנהרה תת-קרקעית בשיפוע מתון, כך שהמים זורמים בכוח הכבידה בלבד אל פני השטח. לאורך המנהרה נחפרה שורה של פירים, ששימשו להוצאת העפר בזמן החפירה ולתחזוקה. על פני הקרקע הם נראים עד היום כטורים של תלוליות עפר.

מי השיטפונות שיורדים מהרי אילת מחלחלים בערבה אל שכבת החלוקים שמתחת לפני הקרקע ומעשירים את מי התהום הרדודים, ואותם ניצלו חופרי המערכת. לפי תיאורו של הארכאולוג צביקה צוק, המערכת הראשית כוללת שתי מנהרות מקבילות באורך של כ-600 מטר, ואליהן מתחברות מצפון ומצפון-מערב שתי מנהרות נוספות באורך של כ-400 וכ-500 מטר. בסוף המנהרות זרמו המים בתעלה חפורה, בנויה אבן ומקורה בלוחות אבן השעונים זה על זה כגג גמלוני, אל בריכת אגירה שקרקעיתה צופתה בשכבת חרסית. מהבריכה הושקו שדות שהיו תחומים בקירות אבן.

את החווה ואת מערכת המים חפרו הארכאולוגים יוסף (ספי) פורת ועוזי אבנר בשלהי שנות ה-70 של המאה ה-20. התברר כי החווה פעלה בתקופה אחת בלבד, התקופה המוסלמית הקדומה (בערך המאות ה-7 וה-8 לספירה), וככל הנראה רק כמה עשרות שנים. בבניין המגורים שליד הבריכה נמצאו מטבעות וחרסים שעליהם כתובות בערבית, ובאחד מהם רשימת חובות במטבע הדירהם. השקעה כזו במדבר מיוחסת ליוזמה שלטונית בתקופת בית אומיה. בארות שרשרת מאותה תקופה ידועות בישראל גם ביטבתה, בעין יהב ובפצאל.

הדבר המיוחד ביותר לביקור הוא שני הפירים הדרומיים והרדודים במנהרה המזרחית. הם נחשפו בחפירה, חוזקו בבטון, דופנו בצינורות בטון והותקנו בהם מאחזי יד ורגל ממתכת, כך שאפשר לרדת לעומק של כ-8 מטרים ולעבור במנהרה המחברת ביניהם. המרחק בין שני הפירים כ-18 מטר. המנהרה צרה ונמוכה: רוחבה כ-60–70 ס"מ וגובהה כ-1.3–1.4 מטר, ולכן הולכים בה כפופים. היא נחפרה בשכבת סחף בחלקה העליון ובקונגלומרט גבסי בחלקה התחתון. החוצבים עבדו משני הקצוות ונפגשו באמצע, ובנקודת המפגש אפשר לראות סטייה של כמטר שתוקנה. דווקא שם המעבר צר במיוחד. האתר שוכן בתוך שמורת ערבת עברונה, הידועה בשיטים ובדקלי הדום, ולא רחוק ממנו יש תצפית על בריכות המלח שבהן מתרכזים פלמינגו.

איך מגיעים

האתר נמצא ממזרח לכביש 90, בחלקה הדרומי של שמורת ערבת עברונה. לפי מסלול שפרסם צביקה צוק, פונים מכביש 90 מזרחה בסמוך לק"מ 20 (למי שמגיע מאילת זו פנייה ימינה). אחרי כ-100 מטר פונים צפונה אל הכביש הישן לאילת, דרך המסומנת בירוק, ונוסעים כ-1.3 ק"מ עד חניה ליד סככת מבואה. משם הולכים ברגל כמה מאות מטרים צפונה עד שני הפירים המשוחזרים. הם מוקפים גדר מתכת עגולה. המסלול שפרסם צוק ממשיך מהפירים דרומה כ-400 מטר לאורך התעלה הבנויה עד בריכת האגירה ושרידי החווה.

הסימונים והדרכים בשמורה השתנו לאורך השנים, ובחלק מהכניסות מכביש 90 מותרת רק פנייה מהנתיב הצפוני. לכן כדאי לבדוק את הדרך במפת סימון שבילים עדכנית לפני היציאה. האתר נמצא בשמורת טבע, ועל המבקרים לנסוע רק בדרכים מסומנות. לפני הביקור כדאי לבדוק באתר רשות הטבע והגנים אם יש הגבלות או שינויים.

מה להכין לביקור

• פנס לכל משתתף, עדיף פנס ראש: המנהרה חשוכה לגמרי, וצריך את שתי הידיים לירידה ולעלייה בפיר.
• נעליים סגורות עם סוליה טובה, ובגדים שלא חבל ללכלך. במנהרה הולכים כפופים ונוגעים בדפנות.
• הרבה מים, כובע וקרם הגנה. בדרום הערבה כמעט אין צל, ובקיץ החום קיצוני.
• העונה המומלצת היא בין הסתיו לאביב. בקיץ עדיף להגיע בשעות הבוקר המוקדמות.
• ביקור בפירים ובמנהרה נמשך זמן קצר. אם רוצים ללכת גם לאורך התעלה אל הבריכה ושרידי החווה, כדאי להקדיש לכך כשעה-שעתיים.
• ילדים יכולים להשתתף רק בגיל שבו הם יורדים בבטחה בסולם אנכי של כ-8 מטרים, ותמיד בליווי מבוגר צמוד.

אזהרות ובטיחות

• הירידה לפיר והעלייה ממנו נעשות על מאחזי מתכת בדופן אנכית בעומק של כ-8 מטרים. צריך לרדת לאט, אחד-אחד, ולשמור על שלוש נקודות אחיזה. מי שחושש מגובה או ממקומות סגורים לא צריך לרדת.
• המנהרה צרה ונמוכה, ובנקודת המפגש שבאמצעה היא צרה במיוחד. היזהרו מחבטות ראש ואל תיכנסו אליה בלי פנס.
• היכנסו רק לשני הפירים המשוחזרים והמגודרים. הפירים האחרים לאורך המערכת לא שוקמו והם חפורים בסחף רך, ולכן אין להתקרב לשוליהם ואין לנסות להיכנס אליהם.
• לפני הירידה בדקו בעזרת הפנס שאין בפיר עקרבים, נחשים או בעלי חיים אחרים שנפלו פנימה.
• במדבר החום והשמש מסוכנים מאוד. בימים חמים הימנעו מהליכה בצהריים, וזהו סימנים של התייבשות ומכת חום.
• אל תיכנסו לאזור בזמן גשם או כשיש התראת שיטפונות בהרי אילת ובערבה.
• זהו אתר עתיקות בשמורת טבע: אסור להזיז אבנים מהתעלות ומהקירות, לחפור, לאסוף חרסים, להבעיר אש או לנסוע מחוץ לדרכים המסומנות.