מערת הכתובת היוונית בתמנע

על המערה

מערת הכתובת היוונית, המוכרת למטיילים גם בשם "מערת הלוחם הרומי", היא מערה טבעית דמוית מנהרה בחלקו המערבי של פארק תמנע, למרגלות מצוקי תמנע. היא נמצאת בגדה הדרומית של אחד מיובליו העליונים של נחל תמנע, ליד הכניסה לקניון צר המוכר כ"קניון הוורוד" או "קניון הפרצופים". בסקר הארכאולוגי של ישראל היא רשומה כאתר 26 במפת צוקי תמנע, ובמספור השדה של החוקר בנו רותנברג היא אתר 7. המערה רחוקה כ-450 מטר מאזור הקשתות ופירי הכרייה העתיקים, ומהווה אתר נפרד.

המנהרה נוצרה בידי הטבע: מי שיטפונות שזרמו במורדות מצוקי תמנע אל נחל תמנע חתרו באבן החול ופתחו בה מעבר מקורה. אורכה כ-29 מטר, רוחבה כ-5 מטר וגובהה כ-3 מטר. בדפנות יש כמה שקעים שמעידים על פעילות אדם, ובמרכז המנהרה נבנה קיר מחיצה חצי עגול בקוטר של כ-3 מטר, שכנראה שימש מחסה.

עיקר העניין במערה הוא החריטות והכתובות שעל הקיר שליד הכניסה הדרומית. בחלק העליון חרוט נשר הנושא זר במקורו, ולצדו המילה היוונית "מנסתה" (ΜΝΗΣΘΗ), שפירושה "ייזכר", הפותחת כתובות זיכרון רבות במדבריות הנגב וסיני. מתחת לנשר חרוטים שמות ביוונית, ומתחתם חריטה של שער או חזית מקדש קשתית עם גרם מדרגות, שמשני צדיו עצי תמר. על אותו קיר יש גם חריטות של יעלים, כנראה מאוחרות יותר. ליד הכניסה נמצאו מעט שברי חרס מן התקופה האסלאמית הקדומה.

הכתובות פורסמו לראשונה בשנות השישים בידי א. שליט ככתובת רומית, ומכאן הכינוי "מערת הלוחם הרומי". הסקר הארכאולוגי מתארך את האתר לתקופה הרומית ולתקופה האסלאמית הקדומה. הארכאולוג עוזי אבנר הציע לראות בכתובת דווקא עדות נבטית מאוחרת: לדבריו לפחות אחד השמות, גרמו, הוא שם נבטי, והנשר ומקדשון שבין שני עצי תמר הם מוטיבים מוכרים באמנות הנבטית, למשל בפטרה ובמדאין סאלח. כתובות יווניות עם שמות נבטיים נעשו נפוצות במאה הרביעית לספירה, ולכן לדעתו הן מעידות על פעילות נבטית בבקעת תמנע גם בתקופה זו.

ליד המערה, מצדה הימני, נמצא מבנה אבן עגול מן התקופה הכלקוליתית, ובצד הצפוני של המערה יש שרידי מכלאת צאן של הבדואים שישבו באזור. המערה היא תחנה בשביל המסומן בכחול, ומשם ממשיכים בקלות אל הקניון הוורוד, שבו פסלי אבן חול שעיצבה הבלייה.

איך מגיעים

המערה נמצאת בתוך פארק תמנע, כ-25 ק"מ מצפון לאילת. נכנסים לפארק מכביש הערבה (כביש 90), סמוך לקיבוץ אליפז. זהו פארק בתשלום, ושעות הפתיחה והמחירים משתנים, לכן כדאי לבדוק באתר הפארק לפני הביקור.

לפי תיאור המסלול, חונים בשולי הכביש במקום שבו הוא חוצה את ערוץ נחל תמנע, כ-250 מטר אחרי "הפטרייה", שם יש שלט ל"קניון הפרצופים". משם הולכים במעלה הערוץ מערבה, לכיוון מצוקי תמנע והר ברך, ואחר כך ממשיכים כ-10 דקות בשביל המסומן בכחול עד המערה, שבגדה הדרומית של הנחל. ביציאה מהמערה פונים שמאלה, ותוך דקה מגיעים לפתח הקניון הוורוד. המסלול מוגדר קל, אך אינו נגיש. מומלץ לקחת מפת מסלולים בכניסה לפארק ולוודא שהשביל הכחול פתוח.

מה להכין לביקור

• כרטיס כניסה לפארק תמנע, ובדיקה מראש של שעות הפתיחה.
• מים בשפע, לפחות 2 ליטר לאדם, וכיסוי ראש וקרם הגנה: רוב ההליכה בערוץ חשוף.
• נעלי הליכה סגורות: הערוץ חולי ויש בו אבנים.
• פנס או אור טוב בטלפון יעזור לראות את החריטות הדקות על הקיר המוצל. את החריטות רואים טוב יותר באור צד, בבוקר או אחר הצהריים.
• עונה מומלצת: סתיו, חורף ואביב. בקיץ מטיילים רק בשעות הבוקר המוקדמות.
• זמן: כשעה עד שעה וחצי למערה ולקניון הוורוד, כולל ההליכה מהכביש.
• מתאים למשפחות עם ילדים שרגילים ללכת בשטח.

אזהרות ובטיחות

• אל תגעו בחריטות ובכתובות ואל תסמנו אותן בגיר, במים או באצבע: הן עתיקות, דקות ונשחקות בקלות. אסור לחרוט דבר על הקירות.
• זהו אתר ארכאולוגי מוגן: אין להזיז את אבני המבנה הכלקוליתי ואת קיר המחיצה, ואין לאסוף חרסים או אבנים.
• חום ומכת חום: בערבה חם מאוד רוב השנה. שתו הרבה והימנעו מהליכה בצהרי הקיץ.
• שיטפונות: המערה עצמה נוצרה משיטפונות. אין להיכנס לערוצים ולקניון כשצפוי גשם באזור, גם אם הגשם רחוק.
• אבן החול שבירה וחלקה כשהיא מכוסה בחול דק. אין לטפס על קירות המערה והקניון.
• אין להבעיר אש ואין להשאיר פסולת.