מנהרה 105

על המערה

מנהרה 105, הידועה גם כמנהרה מס' 1 של מסילת הרכבת דרעא–צמח, היא מנהרת רכבת עות'מאנית נטושה החצובה במדרון הצפון-מערבי של עמק הירמוך, לא הרחק מהמושב מיצר שבדרום רמת הגולן. אין זו מערה טבעית אלא מעבר תת-קרקעי מעשה ידי אדם, אבל החשכה בתוכה, התקרה המקומרת ומושבת העטלפים הגדולה שמתגוררת בה הופכות אותה למעניינת מאוד גם עבור חובבי מערות.

המנהרה נחצבה כחלק מהשלוחה של מסילת הרכבת החיג'אזית שחיברה את חיפה עם דרעא שבסוריה, ודרכה עם המסילה הראשית מדמשק לאל-מדינה. הנחת המסילה בין חיפה לדרעא החלה בשנת 1903, והקו כולו נחנך ב-15 באוקטובר 1905. הקטע הקשה ביותר מבחינה הנדסית היה המקטע שממזרח לצמח, שטיפס לאורך ערוץ הירמוך: באורך של כ-73 ק"מ הוא עלה כ-530 מטר, ולשם כך נחצבו בו שמונה מנהרות שאורכן הכולל כ-1,100 מטר, ונבנו בו מאות גשרים ומעבירי מים. מנהרה 105 היא המערבית מבין שמונה המנהרות, כלומר הראשונה שפגשה רכבת שיצאה מצמח מזרחה. המסילה, ברוחב 1,050 מ"מ כמו כל הרכבת החיג'אזית, פעלה עד 1948. ביוני 1946, ב"ליל הגשרים", פוצץ הפלמ"ח גשר גדול בין צמח לאל-חמה (חמת גדר), והקשר בין רכבת העמק לשאר הקו נותק. מאז המנהרה אינה בשימוש.

אורך המנהרה כמאתיים מטר (יש מקורות שמציינים מעט יותר). היא חוצה את שיפולי הרמה ממזרח למערב, ותוואייה מתעקל מעט דרומה. היא נחצבה בסלע קירטוני רך, ולכן חופו קירותיה ותקרתה המקומרת באבני גיר מסותתות, שהבטיחו את יציבותה עד היום. בשני קצותיה נבנו חזיתות אבן מקושתות ותוספות מבנה שנועדו לעצור מפולות עפר וסלעים מהמדרון אל הפתחים. המנהרה נמצאת בגובה של כ-50 מטר מתחת לפני הים.

בזכות הבידוד הממושך המקום שמור היטב: בתוך המנהרה ובסביבתה נותרו פסי המסילה המקוריים ואדני הפלדה, ולאורך התוואי עומדים עדיין עמודי טלגרף ישנים של הקו. בתקרת המנהרה מתגוררת מושבה גדולה של עטלפים, הנראית כאשכולות צפופים על אבני הקמרון. מהשביל אל המנהרה נשקף נוף יפה של ערוץ הירמוך, המטעים שלגדותיו והמצוקים שמעליו.

איך מגיעים

המנהרה נמצאת בשטח מדינת ישראל, אך מעבר לגדר המערכת שלאורך הירמוך, באזור גבול רגיש. לכן הגעה אליה אפשרית רק בתיאום ובאישור של צה"ל, ובדרך כלל בליווי כוח צבאי. אין לנסות להגיע למקום באופן עצמאי.

בסיורים מתואמים יורדים מאזור מיצר אל עמק הירמוך, והשביל הרגלי אל המנהרה מתחיל מדרך שנסללה על ידי חברת מקורות. השביל עובר לאורך תוואי המסילה הישנה, בין סלעים גדולים שהתנתקו מהמצוק במשך השנים, ובחלקו בין סבך צמחייה וקנים. המנהרה עצמה פתוחה, ואפשר לעבור בה ברגל מקצה לקצה. האזור אינו גן לאומי ואין בו שילוט, שירותים או מקורות מים. תנאי האישור ומועדי הסיורים משתנים, ויש לבדוק אותם מראש מול הגורם המארגן.

מה להכין לביקור

• אישור ותיאום צבאי מראש: בלעדיו אין להגיע לאזור. הקפידו על הוראות הליווי לאורך כל הסיור.
• תעודה מזהה, שעשויה להידרש במסגרת התיאום.
• פנס ראש עם סוללות רזרביות: באמצע המנהרה חשוך לגמרי.
• נעלי הליכה סגורות עם סוליה טובה: הרצפה מכוסה אבנים, חצץ ופסי מסילה.
• מכנסיים ארוכים לשביל הסבוך, וכובע וקרם הגנה לקטעים הפתוחים.
• מים בכמות מספקת: עמק הירמוך נמוך וחם, ואין בו מקורות מים לשתייה.
• עונה מומלצת: חורף ואביב, כשהעמק ירוק והחום נסבל. בקיץ החום כבד.
• זמן: חצי יום לפחות, כולל ההתארגנות, הירידה לעמק וההליכה.

אזהרות ובטיחות

• אזור גבול צבאי: אסור להגיע ללא אישור, ואין לסטות מהתוואי שקבע הליווי.
• נפילת סלעים: לאורך השביל ובסביבת פתחי המנהרה יש סלעים שהתנתקו מהמצוק. אל תשהו מתחת למדרונות חשופים ואל תטפסו עליהם.
• מעידה: הפסים, האדנים והאבנים ברצפת המנהרה מחייבים הליכה זהירה עם תאורה.
• עטלפים: במנהרה מושבה גדולה של עטלפים, שהם חיות מוגנות. היכנסו בשקט, אל תאירו ישירות על המושבה ואל תיגעו בעטלפים.
• חום והתייבשות בחודשים החמים: שתו הרבה והימנעו מהליכה בשעות הצהריים.
• המנהרה, הפסים ועמודי הטלגרף הם מורשת היסטורית: אין לפרק, לקחת או להשחית שום חלק מהם.
• אין להבעיר אש באזור.