מערות הקבורה בחורבת כורכוש

על המערה

חורבת כורכוש היא אתר ארכאולוגי בדרום־מערב השומרון, על גבעה סלעית ממערב לפארק התעשיות אריאל מערב, מזרחית לכפר ברוקין ומדרום לכביש 5. במקום שרידים של יישוב כפרי שהתקיים בעיקר בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית, לצד ממצאים מתקופת הברזל ועד ימי הביניים. אך מה שהופך את האתר לייחודי הוא בית הקברות החצוב שלו – אחד ממכלולי הקבורה המרשימים בשומרון מתקופת הבית השני.

כ־200 מטרים מזרחית לשרידי היישוב, בתוך מחצבה עתיקה שכנראה סיפקה את אבני הבנייה לבתי הכפר, נחצבו בסלע הגיר כ־16 עד 18 מערות קבורה (המקורות חלוקים במספר המדויק). בין המערות, באוויר הפתוח, חצובים גם כמה קברי שוקת. אין כאן מערה טבעית – כל החללים הם מעשה ידי אדם: חציבה מתוכננת בסלע, שנועדה לשמש משפחות במשך דורות.

רוב הקברים בנויים בתבנית אחידה למדי:

• חדר מבוא קטן עם תקרת קמרון חבית.
• פתח צר לחדר הקבורה, שנחסם בעבר באבן גולל.
• חדר קבורה ובמרכזו בור עמידה – שקע ברצפה שמאפשר לעמוד זקוף – ומסביבו כוכים, חללי קבורה ארוכים החצובים בדפנות, שלחלקם היו אבני סגירה משלהם.

בכמה מן הקברים נשתמרו עיטורים אדריכליים חצובים: חזיתות המחקות אבני גזית עם סיתות שוליים, ועמודים עם כותרות דוריות.

גולת הכותרת היא הקבר המרכזי, שנחצב בצלע הצפונית של חצר סלעית גדולה. בחזיתו הייתה אכסדרה ובה שני עמודים בסגנון היוני בין שני קירות־צד; העמודים עצמם כבר אינם במקום וכנראה נשדדו לפני זמן רב. מעל הפתח נמצא אפריז ובמרכזו רוזטה (שושנה) מגולפת, ומשני צדיה עיטורי זרים שנפגעו. העיטור מזכיר מאוד את הקברים המפוארים של ירושלים בשלהי ימי הבית השני, כמו קברי המלכים וקברי הסנהדרין. לצערנו, חלק מהעיטורים נפגעו במשך השנים מחפירות שוד, ועל קירות הקבר ניכרות כתובות גרפיטי.

האתר מוכר למחקר מזה כ־150 שנה. ויקטור גרן ביקר בו ב־1870 ותיאר כפר חרב עם בורות מים, אך לא הבחין בבית הקברות. אנשי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (PEF) סקרו את האתר ב־1873 ושרטטו שש ממערות הקבורה. לאחר 1967 נסקר האתר שוב בידי חוקרים ישראלים, ובהם יוסף פורת, שמעון דר, ישראל פינקלשטיין, יצחק מגן ודביר רביב. ב־1991 ערך בו שמעון ריקלין חפירת הצלה מטעם קמ"ט ארכאולוגיה במנהל האזרחי, ונמצאו בסביבה מחצבות, גת ומגדלים מהתקופות הרומית והביזנטית.

על זהות הקבורים מתנהל ויכוח מחקרי. מגן וריקלין הציעו שהאוכלוסייה הייתה שומרונית או אלילית, ושבעלי מלאכה ירושלמים הם שעיטרו את הקברים. רוב החוקרים, ובהם אורית פלג־ברקת ודביר רביב, מייחסים את המכלול למשפחות יהודיות אמידות שחיו באזור בשלהי ימי הבית השני והושפעו מקברי האצולה בירושלים. כורכוש הוא אחד מקבוצת אתרים דומים במערב השומרון, לצד מערות עבוד, דיר א־דרב, תל תבנה וחורבת כפר ביתא.

איך מגיעים

חורבת כורכוש אינה גן לאומי או אתר מוסדר: אין בה שילוט, שביל מסומן, שירותים, שעות פתיחה או דמי כניסה. האתר שוכן מדרום לכביש 5, בין ברוכין לאריאל, בצמוד ממערב לפארק התעשיות אריאל מערב וממזרח לכפר ברוקין. הגישה היא בדרכי עפר ובהליכה על פני שטח סלעי אל החצר החצובה שבה נמצאים הקברים, כ־200 מטרים מזרחית לשרידי היישוב.

האתר נמצא ביהודה ושומרון, בשטח C, סמוך לכפר פלסטיני. מצב הביטחון והנגישות משתנים, ולכן לפני היציאה מומלץ לברר את המצב העדכני מול גורמי הביטחון ומול המועצה האזורית או גורמי התיירות המקומיים. עדיף לבקר במסגרת סיור מודרך או קבוצה מאורגנת שמכירה את האזור, ולא לבד. לא מצאנו מידע מאומת על מסלול הליכה מסומן, על אורכו או על נקודת חניה רשמית.

מה להכין לביקור

• פנס ראש לכל משתתף – חדרי הקבורה חשוכים, והפתחים הפנימיים קטנים ומחייבים להתכופף או לזחול.
• נעלי הליכה סגורות עם סוליה טובה – השטח סלעי, משופע ומלא אבנים רופפות.
• מכנסיים ארוכים ובגדים שלא חבל עליהם, בגלל הזחילה בפתחים, הקוצים והסלעים.
• מים בכמות מספקת וכובע – כמעט אין צל ואין מקור מים באתר.
• טלפון טעון ומפה לא מקוונת – אין שילוט בשטח.
• הזמן הנדרש: כשעה עד שעתיים לסיור בקברים ובשרידי היישוב.
• עונה מומלצת: סתיו, חורף ואביב, כשמזג האוויר נוח; בקיץ השטח החשוף לוהט.
• בירור מוקדם של מצב הביטחון והנגישות, ועדיפות לסיור מאורגן.
• מתאים לילדים גדולים בהשגחה צמודה בלבד, בגלל הבורות והשקעים הפתוחים.

אזהרות ובטיחות

• בורות ושקעים פתוחים: באתר קברי שוקת חצובים בגובה הקרקע, בריכות ובורות חצובים שבחורף עלולים להתמלא במים, ובתוך חדרי הקבורה בורות עמידה ברצפה. הסתכלו היטב לפני כל צעד, במיוחד בחושך.
• סכנת נפילה: שולי המחצבה והחצר החצובה יוצרים מדרגות סלע וקירות אנכיים; אל תטפסו על החזיתות.
• אבנים רופפות ומשטחים חלקלקים – במיוחד אחרי גשם, כשהסלע והאדמה האדומה הופכים חלקים.
• מקומות סגורים: הפתחים הפנימיים צרים; אל תיכנסו אם אינכם בטוחים שתצליחו לצאת בקלות, ואל תיכנסו לבד.
• בעלי חיים: בסדקים ובחללים עלולים להסתתר נחשים ועקרבים – אל תכניסו ידיים לחורים בלי לראות.
• זהו אתר עתיקות ומקום קבורה: אסור לחפור, לאסוף ממצאים, לרסס או לחרוט על הקירות, ויש לנהוג בכבוד. האתר כבר נפגע מחפירות שוד ומגרפיטי – אל תוסיפו לנזק.
• ביטחון: האתר ביהודה ושומרון וסמוך לכפר פלסטיני. ודאו מראש את המצב העדכני, עדכנו גורם מוסמך על היציאה וטיילו בקבוצה.
• אין להבעיר אש בשטח הפתוח.