מערת אל-חביס (בקעת הנזירים)

על המערה

מערת אל-חביס היא מערה חצובה בסלע הגיר, בתחתית המדרון שעליו נמצאת חורבת זכריה, ממש על אפיק נחל גמזו. היא נמצאת בתחום יער בן שמן, מצפון לפארק ההייטק של מודיעין-מכבים-רעות. המקום מוכר יותר בשם "בקעת הנזירים", שם שטבע הגאוגרף זהר ברעם, חוקר האזור ומנהל הכפר החשמונאי בשילת, ושאומץ על ידי קק"ל. אל-חביס הוא השם הערבי של המערה כפי שהוא מופיע במקורות מהמאה ה-19. בשלט קק"ל במקום הוא מתורגם "מערת האסיר", ואילו אדוארד פאלמר מהקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל פירש אותו ב-1881 כ"הקדש" (רכוש דתי). כלומר, משמעות השם אינה חד-משמעית.

זו אינה מערה טבעית (קרסטית) אלא מערכת של חללים חצובים. בכניסה יש חצר מקורה בתקרת סלע, ששטחה כ-40 מ"ר והיא נשענת על עמוד סלע. מהחצר יוצאות לפחות שתי שלוחות של חדרים, שאורכן מגיע עד כ-8 מטרים וגובהן כ-1.5 עד 1.8 מטרים. בחדרים חצובים ספסלים ודרגשים, שזוהו ככוכי שינה, ועל הקירות, מעל הדרגשים ומחוץ למערה, חרוטים צלבים רבים. לפי הסברה המקובלת, המערה שימשה מקום לינה ומגורים לנזירים ולעולי רגל נוצרים בדרכם לירושלים. לפי אתר קק"ל, מערות האזור נחצבו כבר בתקופה הרומית לצורכי קבורה, ורק מאוחר יותר התגוררו בהן נזירים. המערה לא נחפרה בחפירה ארכאולוגית מסודרת, ולכן תיארוכה המדויק אינו ידוע.

את האתר תיארו חוקרים צרפתים ובריטים במאה ה-19: ויקטור גרן ב-1870, שארל קלרמון-גנו בשנים 1874-1871, וצוות הסקר של הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל ב-1874. בשנות ה-90 של המאה ה-20 נסקר המקום שוב בסקר הארכאולוגי של רשות העתיקות, בראשות אלון שביט.

סביב המערה יש עוד שני אתרים מעניינים:

• בריכת ביר א-שאמי – בריכה מלבנית גדולה בלב הבקעה, במידות של כ-15 על 10 מטרים ובעומק של כ-3 מטרים. קרקעיתה חצובה בסלע, וקירותיה בנויים אבן. יורדים אליה במדרגות, וסכר בנוי מגן עליה מסחף הנחל. נראה שהבריכה אגרה את מי הגשמים שזרמו בנחל גמזו ושימשה להשקיה. בסמוך לה נמצאו שרידי יישוב קטן מהתקופה הביזנטית (המאות ה-4 עד ה-7 לספירה).
• מערת קבורה רומית – כ-100 מטרים מערבית למערת אל-חביס. חזית המערה מעוצבת כגמלון, בדומה למכסה של ארון קבורה, ובמרכזה נחצב תבליט של עיט, סמל האימפריה הרומית. בתוך המערה חמישה מקומות קבורה מקומרים (אַרְקוֹסוֹלְיָה). קלרמון-גנו תיארך אותה לתקופה הרומית הקדומה. לפי דיווח של אלון שביט מ-2014, תבליט העיט נפגע, כנראה בכוונה.

מסורת רבי שמעון בר יוחאי: על פי המסורת הרווחת, המערה שבה הסתתרו רבי שמעון בר יוחאי ובנו נמצאת בפקיעין שבגליל. אבל כמה מקורות חז"ל וספר הזוהר ממקמים את המערה ב"מדברא דלוד", כלומר בסביבות לוד. על בסיס זה הציע החוקר זאב וילנאי לזהות את מערת אל-חביס עם מערת הרשב"י, וגם עם המערה שבה הסתתר נחום איש גמזו. וילנאי, ואחריו ד"ר שמואל זילכה, הציעו גם שהשם "ביר א-שאמי" שומר את הזיכרון "באר שמעון". במאמר שפורסם ב-2022 נטען שגם המהרי"ל דיסקין זיהה כאן את המערה, וב-2025 הוצב במקום שלט שמציין את המסורת הזו. זו השערה ולא זיהוי מוכח, והיא עומדת לצד המסורת המקובלת בפקיעין.

איך מגיעים

בקעת הנזירים נמצאת בקצה הדרום-מזרחי של יער בן שמן, ממש מצפון למודיעין, באזור כביש 443. ליער כמה כניסות מסומנות, ואחת מהן נקראת "שער בקעת הנזירים". אפשר גם לנווט באפליקציית ניווט אל "מערת הנזירים" ביער בן שמן. משם ממשיכים בדרכי היער אל רחבת האתר שמול המערה. זהו יער של קק"ל ולא גן לאומי, כך שהכניסה חופשית ולא צריך כרטיס. המקום משמש גם כחניון פיקניק, ועוברים בו כמה שבילי הליכה ורכיבה, ביניהם שביל מסומן בכחול שמוביל לבריכה ולבקעה. המערות קטנות ונוחות לביקור קצר, גם עם ילדים. מצב דרכי העפר, הסגירות ושעות הפתיחה עשויים להשתנות, ולכן מומלץ לבדוק באתר קק"ל לפני היציאה.

מה להכין לביקור

• פנס ראש או פנס יד לכל משתתף: החדרים הפנימיים חשוכים, ובלי תאורה לא תראו את הדרגשים והצלבים החרוטים.
• נעלי הליכה סגורות: רצפת המערה והשבילים סביבה מסולעים ולא אחידים.
• מים, ובקיץ גם כובע. בזמן האחרון השירותים ביער היו סגורים לפי אתר קק"ל, אז כדאי להתארגן מראש.
• עונה מומלצת: החורף והאביב, כשהבקעה ירוקה ופורחת ולפעמים יש מים בבריכה. בקיץ חם, ועדיף להגיע בשעות הבוקר.
• זמן: כשעה מספיקה לסיור במערה, בבריכה ובמערת הקבורה. אפשר לשלב את הביקור במסלול ארוך יותר ביער בן שמן או בחורבת זכריה הסמוכה.
• האתר מתאים למשפחות עם ילדים, בהשגחה צמודה.

אזהרות ובטיחות

• התקרות בחדרים הפנימיים נמוכות (כ-1.5 עד 1.8 מטרים), אז שימו לב לראש ולסלעים בולטים.
• הבריכה העתיקה עמוקה וקירותיה תלולים. אין לרחוץ בה, ואין להשאיר ילדים קרובים לשפתה בלי השגחה.
• המערה והבריכה נמצאות באפיק נחל גמזו. בזמן גשם חזק עלולות לזרום בנחל מים, והשבילים נעשים בוציים וחלקלקים.
• זהו אתר עתיקות: אין לחרוט, לצייר או לגעת בתבליטים ובצלבים, ואין לחפור או לאסוף חפצים. התבליט במערת הקבורה כבר נפגע בעבר.
• ביער אסור להדליק אש אלא במקומות שקק"ל מתירה, ויש להקפיד על איסורי הבערה בעונה היבשה. פסולת לוקחים איתכם.
• בחודשים החמים ייתכן שיהיו נחשים ועקרבים בסדקים ובצמחייה. לא מכניסים ידיים לחורים בסלע.