מערת הקבורה עם אבן הגולל בחורבת מדרס

על המערה

במורד המערבי של חורבת מדרס, בפארק עדולם שבשפלת יהודה, חצובה אחת ממערות הקבורה המפוארות ביותר שנמצאו ביישובים הכפריים של יהודה בשלהי תקופת הבית השני. פתחה נחסם בעת העתיקה באבן גולל עגולה וגדולה, שנעה בין שני קירות בנויים, והיא עדיין נמצאת במקומה. בפסגת הגבעה, בשוליים הדרומיים של החורבה, עומדת "הפירמידה", מצבת קבורה מדורגת שהיא סמל האתר. דף זה עוסק בשני מוקדי הקבורה האלה. מערת הקולומבריום ומערכות המסתור של חורבת מדרס מתוארות בדפים נפרדים.

בתקופה הרומית הקדומה הייתה מדרס אחד הכפרים היהודיים הגדולים והאמידים בשפלה. כמו ביישובים אחרים, קברו התושבים את מתיהם מחוץ לאזור המגורים, ומערות הקבורה הקיפו את היישוב ממזרח, מדרום וממערב. החוקרים מונים באזור 14 קברים ידועים מהתקופה הרומית הקדומה. בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 נפרצו ונשדדו לפחות 16 מערות קבורה, ובחלק מהן נמצאו גלוסקמאות, תיבות אבן לליקוט עצמות. הן מעידות שמנהגי הקבורה כאן היו דומים לאלה של ירושלים.

מערת אבן הגולל נחשפה בשנת 1976 בחפירה של הארכאולוג עמוס קלונר, שנערכה בעקבות שוד קשה. המערה חצובה בסלע ומצופה באבני גזית. בכניסה יש מבואה מקורה בכיפה, שקירותיה טויחו וצוירו, וממנה נכנסים לשני חדרים. בחדר אחד יש כוכי קבורה, ופתחו נסגר באבן הגולל. בחדר השני יש קשתות קבורה (ארקוסוליות), ובהן הונחו גלוסקמאות. רוב הגלוסקמאות נמצאו שבורות, ורק שתיים שרדו את השודדים. החרסים מהמערה מתוארכים למאה ה-1 לפנה"ס ועד ראשית המאה ה-2 לספירה, כלומר עד ימי מרד בר כוכבא (132-136 לספירה). המערה מסמנת את הגבול המערבי של היישוב הקדום.

כ-15 מטרים מדרום לה נחצבה בתקופה הביזנטית מערת קבורה קטנה יותר, עם שלוש קשתות קבורה. על קירותיה צוירו בצבע אדום צלבים ואותיות יווניות: ΙΧ, ראשי התיבות של "ישו המשיח", ו-ΑΩ, האות הראשונה והאחרונה באלפבית היווני. מחילה רחבה וגסה מחברת בין שתי המערות, ומטרתה אינה ברורה.

הפירמידה ניצבת בראש הגבעה, במקום שנראה למרחוק. אורך כל צלע של הבסיס הבנוי מאבני גזית הוא כ-10 מטרים, וגובהה היום כ-3.5 מטרים. החוקרים שתיארו אותה בעבר העריכו שגובהה המקורי היה כ-5 מטרים. בחפירות של האוניברסיטה העברית (בהובלת אורית פלג-ברקת) שוחזר המבנה כבמה מרובעת שעליה פירמידה מדורגת, בגובה כולל של כ-7 מטרים, והוא תוארך למאה ה-1 לספירה. זהו נפש, מצבת קבורה שסימנה מערת קבורה שנחצבה מצפון לה, ולא את מערת אבן הגולל. אותה מערה כללה חצר, מבואה וחדר קשתות בנוי גזית, אבל רובה קרס. לפי החוקרים, המונומנט נראה מהדרך הרומית שעברה ממערב, וממרחק של עד כ-6 קילומטרים. הם רואים בו "קבר ראווה" של משפחה עשירה, ממצא נדיר בכפרי יהודה. מבנים כאלה מוכרים בעיקר בירושלים של ימי הבית השני.

איך מגיעים

חורבת מדרס נמצאת בפארק עדולם, ממזרח לכביש 38 (בית שמש-בית גוברין), סמוך למושב צפרירים. מכביש 38 פונים לפי השילוט אל החניון של חורבת מדרס, בדרך עפר עבירה לרכב רגיל. אפשר גם לנווט אל "חורבת מדרס". מהחניון יוצא שביל מעגלי מסומן באורך של כ-1.5 עד 2 קילומטרים, עם מעט עליות. השביל עובר ליד הפירמידה, מערת הקבורה עם אבן הגולל, הקולומבריום ומערכות המסתור. לסיבוב כולו צריך שעה וחצי עד שלוש שעות, לפי הקצב ולפי מספר העצירות. הפירמידה נמצאת על השביל בראש הגבעה. מערת הקבורה נמצאת במורד המערבי, ומגיעים אליה בירידה קצרה.

האתר נמצא בתחום שמורת חורש עדולם. זה אתר פתוח, הכניסה אליו חופשית, ויש בו שלטי הסבר. ההסדרים עשויים להשתנות, ולכן כדאי לבדוק באתרים של רשות הטבע והגנים ושל קק"ל לפני היציאה.

מה להכין לביקור

• נעלי הליכה סגורות. השביל סלעי, והירידה למערת הקבורה תלולה מעט.
• פנס או פנס ראש, כדי לראות את כוכי הקבורה ואת חדר הקשתות בתוך המערה. מי שמתכנן לזחול גם במחילות המסתור באותו מסלול חייב פנס.
• מים, כובע וקרם הגנה. רוב המסלול חשוף לשמש.
• העונות הטובות הן החורף והאביב. בקיץ כדאי להגיע מוקדם בבוקר.
• שעה וחצי עד שלוש שעות לכל המסלול המעגלי.
• המסלול מתאים למשפחות, בתנאי שמשגיחים על הילדים ליד פתחי המערות והבורות.

אזהרות ובטיחות

• בכל שטח החורבה יש פירים, בורות מים ופתחי מערות, וחלקם מוסתרים בצמחייה. לא סוטים מהשביל המסומן.
• לא מטפסים על הפירמידה ולא מזיזים את אבניה. זה מונומנט עתיק, ואבנים רופפות עלולות ליפול.
• לא מנסים להזיז את אבן הגולל ולא נשענים עליה.
• בתוך המערות הרצפה לא אחידה, ובמקומות מסוימים התקרה נמוכה. מתכופפים ומאירים לפני כל צעד.
• זה אתר עתיקות ומקום קבורה. אסור לחפור, לאסוף חרסים, לחרוט או להבעיר אש בתוך המערות. שומרים על כבוד המקום.
• אחרי גשם השביל והירידה למערה בוציים וחלקלקים.