מערת הקולומבריום בחורבת מדרס

על המערה

מערת הקולומבריום היא אחד המקומות המרשימים ביותר בחורבת מדרס, שרידיו של יישוב קדום גדול בפארק עדולם שבשפלת יהודה, מדרום למושב צפרירים. זו מערה מלאכותית שנחצבה בסלע הקירטון הרך. על קירותיה נחצבו שורות על שורות של גומחות קטנות, רובן בצורת משולש וחלקן מרובעות, והן מכסות חלק גדול מהדפנות, עד סמוך לתקרה. גודלה של כל גומחה הוא כ-15 עד 25 סנטימטרים. חלק מהתקרה קרס, ודרך הפתח שנוצר נכנס אור יום לחלל.

קולומבריום (בלטינית "שובך יונים") הוא השם שהארכאולוגים נותנים למתקנים חצובים כאלה. בעולם הרומי שימשו מבנים דומים להנחת כדים עם אפר של מתים, אבל בארץ ישראל רוב החוקרים סבורים שהם שימשו לגידול יונים. היונים קיננו והטילו ביצים בגומחות, ושימשו למאכל ולקורבנות. גם הלשלשת שלהן הייתה חשובה, כי היא דשן מצוין לחקלאות. מתקני קולומבריום תת-קרקעיים נפוצים במיוחד בשפלת יהודה, ובעיקר במרשה ובסביבתה, שם יש מאות כאלה. רובם נחצבו בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית הקדומה. לא כל החוקרים מסכימים שאלה היו שובכים, ויש מי שהציעו הסברים אחרים, אבל גידול יונים הוא ההסבר המקובל ביותר כיום.

בחורבת מדרס נמצאו כמה קולומבריה. ויקטור גרן, החוקר הצרפתי שתיאר את האתר במאה ה-19, כבר הזכיר אחד מהם. בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 תיעד הארכאולוג לוי יצחק רחמני קולומבריום גדול במקום, וזו המערה שמוצגת היום למבקרים. לפי הארכאולוגים בועז זיסו, עמוס קלונר ועמיתיהם, הקולומבריום הגדול מתוארך לפי סגנונו לתקופה הביזנטית או לראשית התקופה המוסלמית. קולומבריה אחרים באתר נחצבו קודם לכן, בשלהי התקופה ההלניסטית ובראשית התקופה הרומית. אחד מהם, למשל, הוא חלק ממערכת 20, מערכת המסתור הגדולה באתר, שאורכה יותר מ-100 מטרים. לקראת מרד בר כוכבא (132–136 לספירה) חיברו אנשי היישוב את המרתפים, הבורות והקולומבריה הישנים במחילות, והפכו אותם למערכות מסתור.

הקולומבריום הוא רק חלק אחד ממכלול גדול. בסקר שנערך באתר ב-1981 תועדו 56 מערות ומערכות חצובות מתחת ליישוב, ובהן בורות מים, מחצבות, מחסנים, מקוואות וקולומבריה. בשיאו, במאה הראשונה לספירה, השתרע היישוב על יותר מ-12 הקטרים, והוא נחשב לאחד היישובים הכפריים הגדולים באזור. השביל המסומן עובר ליד הקולומבריום, וממשיך גם אל מחילות המסתור, אל "הפירמידה" (מצבת קבורה מדורגת) ואל מערת קבורה מימי הבית השני. זאב וילנאי שיער שה"יונים ההרדסיאות" שנזכרות בספרות חז"ל קיבלו את שמן מהמקום הזה. זו השערה בלבד, אבל היא מתאימה לאופי של המערה.

איך מגיעים

חורבת מדרס נמצאת בפארק עדולם של קק"ל, ממזרח לכביש 38 (בית שמש–בית גוברין), סמוך למושב צפרירים. מכביש 38 פונים לכביש הגישה של פארק עדולם וממשיכים לפי השילוט אל החניה של חורבת מדרס. אפשר גם להקליד "חורבת מדרס" באפליקציית ניווט. מהחניה יוצא שביל מעגלי מסומן באורך של כ-1.5 עד 2 קילומטרים, שעובר בין האתרים העיקריים: מחילות המסתור, הפירמידה, מערת הקבורה והקולומבריום. סיבוב רגוע לוקח כשעה וחצי עד שעתיים. מערת הקולומבריום נמצאת על השביל, ונכנסים אליה ברגל בלי ציוד מיוחד.

האתר הוא חלק מפארק פתוח של קק"ל, ואינו גן לאומי בתשלום. המקום מוסדר ויש בו שלטי הסבר. תנאי הגישה וההסדרים עשויים להשתנות, ולכן כדאי לבדוק באתר קק"ל לפני היציאה.

מה להכין לביקור

• נעלי הליכה סגורות. השביל עובר על שטח סלעי, והרצפה במערות לא אחידה.
• פנס ראש. במערת הקולומבריום עצמה יש מעט אור יום, אבל אם רוצים להיכנס גם למחילות המסתור בהמשך המסלול, צריך פנס.
• מים, כובע וקרם הגנה. רוב השביל חשוף לשמש.
• העונות הטובות לביקור הן החורף והאביב, כשהגבעות ירוקות ויש פריחה. בקיץ כדאי להגיע מוקדם בבוקר או לקראת הערב.
• מצלמה. הקירות המכוסים גומחות, באור שנכנס מהפתח בתקרה, נראים יפה במיוחד בתמונות. אדם שעומד ליד הקיר עוזר להראות כמה גדול החלל.
• שעה וחצי עד שעתיים לכל המסלול המעגלי.
• המסלול מתאים למשפחות עם ילדים, בתנאי שמשגיחים עליהם מקרוב.

אזהרות ובטיחות

• בתקרת המערה יש פתח גדול, בגובה פני הקרקע שמעליה. כשהולכים על הגבעה, מתרחקים משפת הפתח ומשפת פתחים של מערות אחרות, ומחזיקים ילדים קרוב.
• בכל שטח החורבה יש פירים, בורות מים ופתחים של מערות, וחלקם מוסתרים בצמחייה. לא סוטים מהשביל המסומן.
• סלע הקירטון רך ומתפורר. לא מטפסים על הקירות ועל הגומחות, ולא עומדים מתחת לחלקי תקרה סדוקים.
• זה אתר עתיקות מוגן. אסור לחרוט, לצייר, לחפור או לקחת חפצים, ואסור להבעיר אש במערה.
• אחרי גשם השביל והרצפה בוציים וחלקלקים.
• בימים חמים יש סכנה של מכת חום. שותים הרבה ומתכננים את הביקור לשעות הקרירות.