מערת נטר

על המערה

מערת נטר היא מערה קטנה בסלע כורכר – אבן החול הגירית האופיינית לרכסי מישור החוף – בלב שטחו של כפר הנוער ובית הספר החקלאי מקוה ישראל, בין חולון לתל אביב. המערה נקראת על שמו של קרל (שארל) נטר, איש חברת "כל ישראל חברים" (אליאנס) מפריז, שייסד את מקוה ישראל בשנת תר"ל (1870) כבית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל, על קרקע שהעניק לו השלטון העות'מאני.

הקמת מבני הקבע של בית הספר התעכבה, ולכן בתקופה הראשונה, החל מ-1870, שימשה המערה מקום מגורים זמני לנטר, לאנשיו ולתלמידים הראשונים – שהיו אז מעטים מאוד – עד שעברו למבנים שנבנו במקום. כך הפכה המערה הצנועה לסמל של ראשית ההתיישבות החקלאית החדשה בארץ ושל המאמץ ללמד את בני היישוב עבודת אדמה.

פרק נוסף בתולדות המערה שייך לתקופת המנדט הבריטי. מקוה ישראל שימשה בסיס ומרכז אימונים של ארגון ההגנה, ובשנות ה-40 של המאה ה-20, תקופת "המדינה שבדרך", שימשה המערה לניסויים בכלי נשק ובתחמושת. לפי המסופר, דפנות הכורכר בלעו את קולות הירי והפיצוצים כך שכמעט לא נשמעו בחוץ. באותו מתחם פעלו גם בתי המלאכה שבהם פיתח דוד ליבוביץ את מרגמת ה"דוידקה".

המערה עצמה פשוטה: חלל נמוך השקוע מתחת לפני השטח, עם פתחים מקושתים בדופן כורכר מחוררת ואדמדמה, מוקף צמחיית גן. היא מסומנת בשלט של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, ובסמוך לה ניצב פסל ראש של קרל נטר. אין בה נטיפים או ממצאים ארכאולוגיים מוצגים – ערכה הוא בעיקר היסטורי.

הביקור במערה משתלב היטב בסיור במקוה ישראל כולה: היקב ההיסטורי שמרתפו נחצב בכורכר, בית הכנסת, "בית נטר", הגן הבוטני הוותיק, קברו של קרל נטר ושדרות הדקלים. מקוה ישראל היא חלק מפארק אריאל שרון.

איך מגיעים

מקוה ישראל שוכנת בדרום-מזרח גוש דן, צמוד לחולון ולצד דרך יפו–ירושלים (כביש 44). המערה נמצאת בתוך שטח בית הספר, סמוך למבני הליבה ההיסטוריים ולא הרחק מ"בית נטר".

חשוב לדעת: מקוה ישראל היא מוסד חינוכי פעיל עם פנימיות ובתי ספר, ולא שמורת טבע או גן לאומי פתוח. הדרך המומלצת לבקר היא דרך מרכז המבקרים של מקוה ישראל, שמפעיל סיורים מודרכים לקבוצות בתיאום מראש, ובחגים ובמועדים מסוימים גם סיורים ליחידים ולמשפחות; המערה היא אחת התחנות בסיור במתחם ההיסטורי. שעות הפעילות, המחירים ואופן ההרשמה משתנים – יש לברר מול מרכז המבקרים או באתר המועצה לשימור אתרי מורשת לפני ההגעה.

המערה מגודרת בגדר נמוכה, וצופים בה מבחוץ. אין צורך בציוד מערות ואין מסלול הליכה של ממש – מדובר בתחנה קצרה בסיור רגלי נוח בין מבני המתחם.

מה להכין לביקור

• תיאום מראש של סיור מודרך דרך מרכז המבקרים של מקוה ישראל.
• נעליים נוחות להליכה על שבילי עפר ודשא במתחם.
• כובע ובקבוק מים – רוב הסיור נעשה בשטח פתוח, ובקיץ חם ולח במישור החוף.
• אין צורך בפנס: את המערה רואים מבחוץ, מעבר לגדר.
• זמן: כמה דקות למערה עצמה, וכשעתיים לסיור במתחם כולו (יקב, בית הכנסת, הגן הבוטני).
• מתאים מאוד למשפחות עם ילדים ולקבוצות – הסיפור של "בית ספר שהתחיל במערה" נגיש וקל לחבר אליו ילדים.
• עונה מומלצת: אביב וסתיו, כשמזג האוויר נעים והגן הבוטני ירוק.

אזהרות ובטיחות

• אין להיכנס למערה ואין לעבור את הגדר: הכורכר רך ומתפורר, ותקרה ודפנות עלולות להתמוטט.
• שימו לב לשפת הבור סביב המערה – היא שקועה מתחת לפני הקרקע וקיים הפרש גובה.
• אין לחרוט, לטפס או לגרד את הסלע – זהו אתר מורשת שברירי.
• זהו מוסד חינוכי פעיל: נעים רק באזורים המותרים למבקרים ובליווי המדריך, ומכבדים את פרטיות התלמידים והפנימיות.
• לא מבעירים אש ולא משאירים פסולת בשטח.