נקבת עין כפיר

על המערה

נקבת עין כפיר, הידועה בשמה הערבי עין אל-כבירה ("המעיין הגדול"), היא מנהרת מים עתיקה שנחפרה אל תוך המדרון המערבי של הר כביר, ממזרח לשכם ולרגלי היישוב אלון מורה. זו אינה מערה טבעית אלא מתקן מים מעשה ידי אדם: הנקבה נחפרה כדי להגיע אל שכבת הסלע הנושאת מים ולהגביר את זרימתו של מעיין שכבה קטן, כך שהמים יזרמו החוצה אל פתח המנהרה.

אורכה של הנקבה כ-70 מטר, והיא נמשכת בכיוון כללי מצפון-מזרח לדרום-מערב עד למערכת נביעות בקצה הפנימי. הייחוד שלה הוא אופן הבנייה: לאורך רוב המנהרה הדפנות מצופות באבנים מסותתות, והתקרה בנויה מאבן בקשתות ובקמרונות מחודדים. גובה הקמרונות נע בין מטר לשני מטרים, ורוחב המנהרה כחצי מטר בלבד, כך שההליכה בה נעשית בטור, לעתים בכפיפה ובתוך מים רדודים. בכמה מקומות התמוטט הקירוי המקורי. בתוך הנקבה הונח צינור דק שאוסף את מי הנביעה, ובעבר הוביל אותם אל הכפר הסמוך דיר אל-חטב; כיום מוזרמים המים גם אל בריכה בצדו השני של הכביש.

זמן חציבת הנקבה אינו ידוע בוודאות. בפתחה נמצאו מעט חרסים מסוף ימי הבית השני ומתקופות מאוחרות יותר, ויש המשערים שנחפרה בתקופה שבה פרחה שכם השומרונית, לפני חורבנה בידי יוחנן הורקנוס בסוף המאה השנייה לפנה"ס; מקורות אחרים מתארכים אותה לתקופה הביזנטית. ספיקת המעיין נמוכה, ונשאלת השאלה מדוע הושקע מאמץ כה רב בבניית המנהרה. ההסבר המקובל הוא שזהו המעיין היחיד הנובע במורדות המערביים של רכס הר כביר, ולכן היה מקור מים חשוב לתושבי הכפרים הקדומים בסביבה - סאלם, בית דג'ן, דיר אל-חטב ועזמוט. בסמוך נותרו גם שרידים של אמת מים ובריכות אגירה.

השם העברי "עין כפיר" ניתן למקום לאחר 2009, כאשר תושבי אלון מורה שיפצו את המעיין והקימו לידו בריכה ופינת ישיבה לזכרו של אבנר כפיר חזי, חובש קרבי מהיישוב שנפל בלבנון ב-1997. הבריכה הראשונה, שנבנתה ללא היתר, נהרסה בידי המנהל האזרחי בנובמבר 2010, ובאביב 2011 נחנכה בריכה חדשה במיקום מוסדר, כחמישים מטר מהקודמת. כיום יש במקום בריכה, עצים, שולחנות ופרגולות מוצלות, ומעל המעיין משתרעת שמורת הטבע הר כביר.

איך מגיעים

הנקבה נמצאת סמוך לכביש הגישה ליישוב אלון מורה, דרומית לשער היישוב. נוסעים בכביש העולה לאלון מורה, ובעיקול חד של הכביש לפני הכניסה ליישוב יוצא שביל עפר שבו אפשר להחנות. משם הולכים צעדים ספורים אל פתח הנקבה, שנמצא ממש ליד הכביש ומסומן בסימון שבילים לבן-כתום-לבן. הבריכה ופינת הישיבה נמצאות בצדו השני של הכביש, ובמקום הוצבו שלטי הסבר.

הכניסה חופשית ואין במקום הסדרי תשלום או שעות פתיחה. האתר נמצא ביהודה ושומרון, בסמוך לכפרים פלסטיניים; לפני היציאה כדאי לבדוק את המצב הביטחוני העדכני ואת הנחיות הגזרה, ולהגיע לאלון מורה בהתאם להמלצות העדכניות.

מה להכין לביקור

• פנס ראש לכל משתתף - המנהרה חשוכה לגמרי כבר אחרי מטרים ספורים.
• נעליים שמותר להרטיב או סנדלים סגורים: בנקבה מים רדודים לאורך כל השנה.
• בגדים שלא אכפת ללכלך; בחלקים הנמוכים צריך ללכת בכפיפה.
• בחורף המים והאוויר במנהרה קרים - כדאי להביא בגדים להחלפה.
• מים לשתייה מהבית; אין להסתמך על מי המעיין לשתייה ללא טיפול.
• הביקור בנקבה עצמה קצר, ואפשר לשלב אותו במנוחה ליד הבריכה או בטיול בשמורת הר כביר.
• מתאים לילדים שמסוגלים ללכת בחושך ובמעבר צר, בליווי מבוגר.

אזהרות ובטיחות

• המנהרה צרה מאוד (כחצי מטר) ונמוכה במקומות מסוימים - לא מתאים לסובלים מקלסטרופוביה, ויש להיזהר מחבטות ראש בקמרונות.
• בחלק מהקטעים קרס הקירוי העתיק; אין לטפס על הקירות או להזיז אבנים, ויש להתקדם בזהירות.
• הרצפה רטובה וחלקה; ללכת לאט ובזהירות.
• הפתח והבריכה נמצאים משני צדי כביש פעיל - להיזהר במיוחד בחציית הכביש, בעיקר עם ילדים.
• זהו אתר עתיק: אין לפגוע בבנייה, לחרוט על הקירות או לחסום את צינור המים.
• לבדוק את המצב הביטחוני לפני ההגעה ולא להסתובב לבד באזור לאחר החשכה.
• אין להבעיר אש בתוך הנקבה, ויש להוציא את כל הפסולת.