קברי המכבים

על המערה

"קברי המכבים" (או "קברות המכבים") הוא כינויו של אתר קבורה עתיק ביער בן שמן, ממזרח ליישוב מבוא מודיעים ומצפון-מערב לעיר מודיעין. אין כאן מערה טבעית: מדובר בשתי שורות של קברי פיר חצובים בסלע הגיר – שקעים מלבניים צרים ועמוקים שנחצבו מלמעלה לתוך המשטח הסלעי, ולצידם מערת קבורה קטנה. על חלק מהקברים עדיין מונחות אבני כיסוי גדולות. בפי תושבי הכפרים הערביים בסביבה נקרא המקום "קובור אל-יהוד", כלומר "קברי היהודים".

הקשר בין האתר למכבים הוא מסורת מודרנית. לפי ספר מקבים א' ולפי יוסף בן מתתיהו, שמעון החשמונאי הקים במודיעים מבנה קבורה מפואר לאביו מתתיהו, לאמו ולארבעת אחיו – מבנה בנוי אבני גזית ועליו שבע פירמידות, עמודים, גילופי כלי נשק ואוניות. אוסביוס, בראשית המאה ה-4 לספירה, עוד כתב שהקברים "מראים עד היום". מאז אבדו עקבותיו, ומיקומו המדויק – כמו מיקומה של מודיעים העתיקה עצמה – שנוי במחלוקת עד היום.

בחנוכה תרס"ט (דצמבר 1908) הגיעו לכאן מורים ותלמידים מגימנסיה "הרצליה" בחיפוש אחר קברי המכבים, ובעקבות דברי אחד מתושבי האזור הדליקו נרות חנוכה ליד קובור אל-יהוד. כך נולדה מסורת של עלייה לרגל בחנוכה, ובהמשך הפך המקום לנקודת הזינוק של מרוצי לפיד של תנועת "המכבי הצעיר". אחרי מלחמת ששת הימים סומן האתר באופן רשמי כ"קברי המכבים" בשילוט ובמפות.

המחקר הארכאולוגי אינו מקבל את הזיהוי. קברי פיר מהסוג שנראה כאן אופייניים לתקופה הביזנטית, מאות שנים אחרי ימי החשמונאים, ואילו הקבורה היהודית בתקופה החשמונאית התבססה על מערות קבורה עם כוכים. לכן החוקרים סבורים שאלה אינם קברי משפחת החשמונאים, ושמבנה הקבר המקורי טרם נמצא.

מעט צפונה מכאן נמצאת חורבת הגרדי (קבר שייח' ע'רבאווי), אתר שגם הוא זוהה בעבר עם קבר החשמונאים. ויקטור גרן, שחפר שם ב-1870 שרידי מבנה מלבני מאבני גזית המכונה "אל-קלעה", סבר שמצא את הקבר. אולם חפירותיו של שארל קלרמון-גנו בשנות ה-70 של המאה ה-19 חשפו רצפת פסיפס עם צלב וקברי ארקוסוליה, והוא הציע שזהו מבנה נוצרי מהתקופה הביזנטית (סביב המאה ה-5 לספירה), שאולי נבנה לציון המקום שבו האמינו אז שנקברו המכבים. חפירות בדיקה של רשות העתיקות במאה ה-21 חיזקו את ההשערה הזאת. בחורבת הגרדי נמצאו גם מערות קבורה עם כוכים, מחצבות ובורות מים, ובשנת 1948 הוקם במקום משלט 219.

הסביבה כולה עשירה בממצאים מתקופת בית שני. באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 נחשפה בחפירת הצלה, סמוך לכביש 443, מערת קבורה יהודית עם כוכים וגלוסקמאות, שעל חלקן נחרתו שמות באותיות עבריות ויווניות. המערה מתוארכת לשלהי ימי הבית השני ועד מרד בר כוכבא – אך גם היא אינה קבר החשמונאים. בחורבת מידיה (ח'רבת אל-חמאם) הסמוכה נחשפו שרידי יישוב שפרח בתקופה ההלניסטית והרומית, והחוקרים בועז זיסו וליאור פרי מציעים לזהות בו את מודיעים הקדומה.

איך מגיעים

האתר נמצא ביער בן שמן של קק"ל, סמוך לכביש 443, ומשולט בשלט חום "קברי המכבים". הגישה היא בכביש צדדי שיוצא מכביש 443 לכיוון כפר רות וכפר החשמונאי; לפי מדריכי טיולים, מגיעים בסופו לרחבת חניה, ומשם הולכים ברגל מטרים ספורים אל המשטח הסלעי שבו חצובים הקברים. הכניסה חופשית ואין שעות פתיחה מוסדרות. ביער מסומנים שבילים, ובהם שביל אל חורבת הגרדי הסמוכה. מכיוון שהסדרי התנועה בכביש 443 ובצמתים שלו משתנים מעת לעת, מומלץ לבדוק את הדרך בניווט עדכני לפני היציאה.

מה להכין לביקור

• נעליים סגורות עם סוליה טובה – הסלע סביב הקברים חשוף, לא אחיד ומחורץ בשקעים.
• מים, כובע והגנה מהשמש בעונה החמה; עצי היער מספקים צל חלקי בלבד.
• פנס קטן אם רוצים להציץ לתוך מערת הקבורה ולתוך הפירים.
• הביקור באתר עצמו קצר (כחצי שעה); כדאי לשלב אותו בסיור ביער בן שמן, בחורבת הגרדי ובמצפה מודיעים.
• מתאים למשפחות, בתנאי שמשגיחים על ילדים קטנים ליד פתחי הקברים.
• העונה הנוחה: חורף ואביב; בחנוכה המקום פופולרי במיוחד ועלול להיות עמוס.

אזהרות ובטיחות

• פתחי קברי הפיר הם שקעים עמוקים ופתוחים בסלע – יש סכנת נפילה ונקע, במיוחד לילדים ובחושך.
• אין לטפס על אבני הכיסוי או להזיז אותן; הן כבדות ועלולות לזוז.
• הסלע חלקלק אחרי גשם.
• זהו אתר עתיקות: אין לחפור, לאסוף ממצאים או לפגוע בסלע החצוב.
• למקום משמעות לאומית ודתית למבקרים רבים – יש לשמור על כבודו ועל ניקיונו.
• ביער חלות הגבלות הבערת אש של קק"ל; מבעירים אש רק במקומות ובתקופות שבהם הדבר מותר.