בורות המים במצדה

על המערה

מצדה, מבצר-הארמון שבנה המלך הורדוס על ראש צוק מבודד בשולי מדבר יהודה מעל ים המלח, עמדה בפני בעיה בסיסית אחת: אין בה מעיין, והגשם היורד עליה מועט ביותר. הפתרון היה מערכת מים מעשה ידי אדם, ובמרכזה בורות מים ענקיים שנחצבו בסלע ההר. אלה אינן מערות טבעיות אלא חללים חצובים וטויחים, וחלקם גדולים דיים כדי לעמוד בהם בנוח ולהרגיש כמו באולם תת-קרקעי.

המערכת כללה שלושה חלקים. מערכת איסוף: סכרים שנבנו בערוצי נחל מצדה מדרום ונחל בן יאיר מצפון עצרו את מי השיטפונות שזרמו בהם בחורף לאחר גשמים, ומשם הובילו אותם תעלות ואמות מים בשיפוע מתון אל ההר. אמת המים מנחל מצדה, ברוחב של כ-1.4 מטר, נקברה ברובה מתחת למחנות המצור הרומיים, אך קטעים ממנה נשתמרו לאורך הוואדי. בורות המדרון: במדרון הצפוני-מערבי של ההר נחצבו שנים-עשר בורות אגירה גדולים בשתי שורות מקבילות, שמונה בשורה העליונה וארבעה בשורה התחתונה. לכל בור היו שני פתחים: פתח תחתון שדרכו נכנסו המים מן האמה, ופתח עליון שממנו שאבו אותם. בורות הפסגה: מן הבורות העליונים הובילה דרך מתפתלת אל "שער המים" שליד הארמון הצפוני, ובעלי חיים או סבלים העלו בה את המים אל ראש ההר, שם הם נשפכו לתעלות ולמאגרים חצובים בתוך המבצר. נפח האגירה הכולל של בורות מצדה מוערך בכ-40,000 מטר מעוקב.

הבור המוכר ביותר למבקרים הוא בור המים הדרומי, בור גדול החצוב בסלע בקרבת הקצה הדרומי של הפסגה. יורדים אליו דרך פתח צר בגרם מדרגות ארוך החצוב בסלע, אל חלל רחב בעל תקרה סלעית שלמה. על הקירות נראות כמה שכבות טיח, עדות למאמץ הניכר שהושקע בתחזוקת הבור בימי קדם, ולצדן כתובות וחריתות שהשאירו מבקרים בעת החדשה. ההליכה בבור החשוך-למחצה, כשקרני אור חודרות מפתחי התקרה, ממחישה היטב את קנה המידה של מפעל המים של הורדוס.

בניית המבצר ומערכת המים מיוחסת בעיקר להורדוס (מלך יהודה בשנים 37–4 לפנה"ס). לפי יוסף בן מתתיהו, עוד לפני שהורדוס ביסס את שלטונו, כשבני משפחתו נצורו במצדה, הם ניצלו מצמא רק בזכות גשם פתאומי שמילא את הבורות. בחפירות מאוחרות הועלתה ההשערה, על סמך בדיקת הטיח, שבורות אחדים בדרום ההר ובמזרחו קדומים לתקופת הורדוס ואולי שייכים לתקופה החשמונאית. האתר נחפר בהיקף נרחב בידי משלחת בראשות יגאל ידין בשנים 1963–1965, הוכרז כגן לאומי ב-1968, ובשנת 2001 הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בורות המדרון חצובים באופקים חוואריים שבין שכבות הגיר והדולומיט של ההר, סלע נוח יחסית לחציבה.

איך מגיעים

הבורות נמצאים בתוך הגן הלאומי מצדה, אתר בתשלום של רשות הטבע והגנים. לכניסה המזרחית מגיעים מכביש 90 (כביש ים המלח), בין עין גדי לעין בוקק; שם נמצאים מרכז המבקרים, החניון ותחנת הרכבל התחתונה. מכאן עולים לפסגה ברכבל (בתשלום נוסף) או ברגל בשביל הנחש, שביל רחב אך תלול המטפס כ-350 מטר. לצד המערבי של ההר מגיעים מערד בכביש 3199, ומשם עולים בשביל הסוללה הרומית, שהוא קצר בהרבה.

בפסגה הולכים בשבילי הביקור המסומנים לאורך ההר עד קצהו הדרומי, מרחק של כמה מאות מטרים מתחנת הרכבל העליונה, ושם נמצאת הירידה אל בור המים הדרומי. בדרך כדאי לעצור ליד שער המים בצפון ההר, שם מוסבר כיצד הועלו המים מבורות המדרון. שורות הבורות במדרון הצפוני-מערבי נראות היטב ממרומי ההר ומאזור הסוללה; אין לרדת אליהן מחוץ לשבילים המסומנים.

שעות הפתיחה של הגן, של הרכבל ושל שביל הנחש משתנות לפי העונה, ובימים חמים שבילי ההליכה נסגרים כבר בשעות הבוקר. בדקו את המידע העדכני באתר רשות הטבע והגנים לפני היציאה.

מה להכין לביקור

• כרטיס כניסה לגן הלאומי, וכרטיס רכבל אם לא עולים ברגל.
• הרבה מים: לפחות 2–3 ליטר לאדם בעונה החמה, גם למי שעולה ברכבל. על הפסגה כמעט אין צל.
• כובע, קרם הגנה ובגדים קלים ומכסים.
• נעליים סגורות עם סוליה טובה, למדרגות האבן אל תוך הבור ולשבילי ההר.
• פנס קטן או פנס ראש יעזור לראות את פרטי הטיח והחציבה בפינות החשוכות של הבור.
• עונה מומלצת: סתיו, חורף ואביב; בקיץ כדאי להגיע מוקדם ככל האפשר.
• זמן: הביקור בבור עצמו קצר, אבל סיור מלא בפסגה נמשך כמה שעות.
• מתאים למשפחות עם ילדים שיכולים לרדת ולעלות מדרגות בעצמם. הירידה לבור אינה מתאימה לכיסאות גלגלים ולעגלות.

אזהרות ובטיחות

• חום קיצוני: מצדה היא מהמקומות החמים בארץ. הקפידו על שתייה מרובה, ואל תתחילו לעלות בשביל הנחש בשעות החמות.
• המדרגות אל הבור תלולות ולעתים חלקות מאבק. היעזרו במעקה, רדו לאט, ושימו לב לראש בפתח הצר.
• המעבר מאור השמש החזק אל החושך שבתוך הבור דורש כמה רגעים של הסתגלות לעיניים.
• שפת הצוק: על הפסגה ובקרבת בורות המדרון יש מצוקים גבוהים. הישארו בשבילים המסומנים ובתוך הגדרות.
• זהו אתר ארכאולוגי ואתר מורשת עולמית: אין לחרוט על הקירות, לפגוע בטיח העתיק, לטפס על קירות או להוציא אבנים וממצאים.
• בימי גשם ושיטפונות באזור ים המלח עלולים לסגור דרכים ושבילים. בדקו תחזית והודעות סגירה לפני היציאה.