בורות המים בסרטבה

על המערה

על פסגת קרן סרטבה, ההר הבולט שמתנשא יותר מ-600 מטר מעל בקעת הירדן (377 מטר מעל פני הים), שכן המבצר החשמונאי אלכסנדריון. רוב החוקרים מזהים אותו עם המבצר שבנה, ככל הנראה, המלך אלכסנדר ינאי, ושיוסף בן מתתיהו מתאר כ"מבצר חזק ונהדר בראש הר גבוה". המבצר נהרס בידי המצביא הרומי גביניוס, שוקם בימי הורדוס, ששימש בו גם ככלא לאשתו מרים החשמונאית ולאמה, וחדל לפעול בתקופת המרד הגדול במאה הראשונה לספירה. בימי בית שני הייתה סרטבה גם התחנה השנייה בשרשרת המשואות שהודיעה על קידוש החודש, ובמשנה היא נקראת "סרטבא".

מבצר על פסגה צחיחה, הרחק ממעיינות, היה תלוי כולו במי גשמים, ולכן נחצבה סביבו אחת ממערכות המים המשוכללות שידועות מהמבצרים החשמונאיים. המערכת כוללת 14 בורות מים שנחצבו בסלע בשלושה מפלסים ובשלוש קבוצות: ארבעה במדרון הצפוני, ארבעה במדרון המזרחי ושישה במדרון הדרומי. המים לא הגיעו מוואדי אלא מנגר עילי: אמות מים שנחצבו ונבנו לאורך המדרונות אספו את המים הזורמים על פני השטח. האמה הארוכה שבהן הקיפה את רמת ראס קוניטרה שממערב להר לאורך כ-5 קילומטרים, והוליכה את המים אל ההר.

בין הרמה להר מפריד אוכף טופוגרפי נמוך, ובו נמצאים שני הפתרונות ההנדסיים המעניינים במערכת: סוללת אבן רחבה שנשאה את האמה, וסיפון, תעלת אבן אטומה ומקורה בלוחות אבן גדולים שאיפשרה למים לרדת אל האוכף ולעלות שוב מהצד השני. לפי תיאורו של חוקר מערכות המים צביקה צוק, מידות התעלה כ-60 על 80 סנטימטר, כך שאפשר היה להיכנס אליה לניקוי. הסיפון נחשב לאחד הגדולים והשלמים מסוגו מימי בית שני שנמצאו בארץ.

הבורות עצמם הם אולמות חצובים גדולים, רובם מלבניים, שנחצבו בהתאם לשכבות הסלע. פתחיהם הרחבים בולטים במדרון כמו מערות, ובכמה מהם נשתמרו שרידי טיח על הקירות. לפי הערכה שפרסם צוק, נפחם הכולל של הבורות הגיע לכמה אלפי מטרים מעוקבים. בצד המזרחי נמצאה גם בריכה קטנה מטויחת, ככל הנראה בריכת שיקוע שבה שקעו הסחף והאבנים לפני שהמים נכנסו לבורות.

חפירות בראשות יורם צפריר ויצחק מגן בשנות השמונים, ובשנים 2025–2026 בראשות דביר רביב מאוניברסיטת בר-אילן, חשפו בפסגה ובמדרון המזרחי שרידי ארמון חשמונאי ומבנים הרודיאניים מפוארים, כולל פסיפס, טיח צבעוני, מקווה טהרה ובריכה מדורגת. סביב ההר זוהו גם שרידי מחנות מצור רומיים. ההר וסביבתו הם שמורת טבע של כ-30 אלף דונם.

איך מגיעים

סרטבה נמצאת בשטח C שמעבר לקו הירוק, בשוליים המערביים של בקעת הירדן. הגישה הנפוצה היא מכביש 90 (כביש הבקעה): בין שלומציון למשואה פונים מערבה לפי השילוט לכיוון סרטבה ומצפור המוסטרה, ונוסעים עד האוכף שליד המוצב הצבאי. משם עולה שביל מסומן בירוק אל הבורות המזרחיים ואל הפסגה. הבורות המזרחיים נראים גם מכביש 90, ושניים מהם, שמסומנים במקורות כבורות 6 ו-7, נמצאים ממש בצד השביל הירוק. רוב הבורות האחרים נמצאים במדרונות תלולים ואין אליהם שביל. אפשר להגיע לאזור גם מכיוון מעלה אפרים וגיתית, ברגל או ברכב שטח, לאורך תוואי אמת ראס קוניטרה. יש גם מסלולים ארוכים ומאתגרים שעולים מהבקעה, למשל ממשואה.

הכניסה אינה בתשלום, אבל זה לא אתר מוסדר. האזור שמורת טבע בשטח צבאי, וחלקים ממנו נמצאים בשטחי אש או בסמוך להם. מקורות טיול מציינים שיש לתאם את הביקור מראש עם צה"ל ועם גורמי התיירות של המועצה האזורית ערבות הירדן. הכללים משתנים לפי המצב הביטחוני, לכן חשוב לוודא את הסטטוס העדכני לפני היציאה. ייתכנו גם הגבלות סביב חפירות ארכאולוגיות פעילות בפסגה.

מה להכין לביקור

• תיאום ביטחוני מראש עם צה"ל או מוקד ערבות הירדן, ובדיקה שהאזור לא סגור לאימונים ביום הביקור.
• מים בשפע: אין בדרך מקורות מים, והאזור חם ויבש ברוב ימות השנה.
• נעלי הליכה עם סוליה טובה למדרונות סלעיים ותלולים עם חצץ מתגלגל.
• פנס או פנס ראש כדי להציץ אל פנים הבורות, שחלקם עמוקים ומוצלים.
• כובע וקרם הגנה: אין צל על הפסגה ובמדרונות.
• עונה מומלצת: חורף ואביב. בקיץ ובסתיו החום בבקעה קשה ומסוכן.
• זמן: ביקור בבורות המזרחיים ובפסגה מהאוכף אורך כמה שעות. מסלולים מלאים מהבקעה אורכים יום שלם.
• מפת סימון שבילים של האזור וניווט מוכן מראש, כי הסימון אינו רציף בכל מקום.
• מומלץ לטייל בקבוצה ולפעול לפי הנחיות האבטחה שנמסרות בתיאום.

אזהרות ובטיחות

• האזור צבאי ונמצא מעבר לקו הירוק. אסור להיכנס לשטחי אש בלי אישור, וצריך לציית להנחיות כוחות הביטחון.
• מדרונות תלולים וחשופים עם אבנים מתגלגלות: רוב הבורות נמצאים מחוץ לשביל, ויש סכנת החלקה ונפילה.
• פתחי בורות ותעלות: אל תתקרבו לשפת פתחים ופירים שקירותיהם עלולים להתמוטט, ואל תיכנסו לחללים לא יציבים.
• חום ומכת חום: ביום חם אסור לצאת לטיול בלי כמות מים גדולה, ומומלץ לצאת מוקדם בבוקר.
• בתוך הבורות ובין הסלעים עלולים להסתתר נחשים ועקרבים. האירו לפני שאתם שמים יד או רגל.
• זה אתר ארכאולוגי בחפירה פעילה: אסור לחפור, לטפס על קירות עתיקים, להזיז אבנים או לאסוף ממצאים.
• שמורת טבע: אסור להבעיר אש ולקטוף צמחים, וצריך להוציא את כל האשפה.