בורות המים והמערות בחורבת עורמה

על המערה

חורבת עורמה, הידועה גם בשם תל ארומה, שוכנת על כיפת ג'בל עורמה במזרח השומרון, בגובה 843 מטר מעל פני הים. זהו ההר הגבוה בסביבה, והוא צופה צפונה אל שכם, המרוחקת כ-8 ק"מ. האתר נמצא כ-1.5 ק"מ צפון-מערבית לכפר עקרבה ודרומית-מזרחית ליישוב איתמר. רבים מזהים אותו עם ארומה המקראית, המקום שבו ישב אבימלך לפי ספר שופטים (ט, מא), אך זהו זיהוי מקובל ולא ודאי.

על ראש ההר שרידי מבצר מימי בית שני: קו חומה, מגדלים מרובעים בנויים אבני גזית בעלות סיתות שוליים, וסביב הכיפה חלקלקה (מדרון מבוצר) שבתחתיתה פיר חצוב ששימש גם מחצבה לאבני בנייה. בשל הדמיון למבצרי המדבר החשמונאיים, החוקרים מעריכים שהמבצר הוקם בידי החשמונאים, כנראה במסגרת מסעותיהם של יוחנן הורקנוס או אלכסנדר ינאי נגד השומרונים, כדי לשמור על עקרבה, בירת נפה באותה תקופה. מאוחר יותר החזיק בו כנראה הורדוס. לאחר המרד הגדול ירדה חשיבות האזור והמבצר ננטש בהדרגה.

מה שמעניין במיוחד את חובבי המערות הוא מערכת המים החצובה בסלע. במדרון הדרום-מערבי של הכיפה הצפונית נחצבו שלושה בורות מים גדולים ופתוחים. לכל אחד מהם פתח אנכי, ומסף הפתח יורדות מדרגות חצובות אל רצפת הבור. הדרומי שבהם ארוך כ-24.8 מטר, רחב כ-12 מטר וגובהו 10 עד 11 מטר, והאחרים קטנים ממנו רק במעט. חללים מלבניים כאלה, בעלי קירות ישרים ותקרה שטוחה, דומים מאוד למערכות המים של אלכסנדריון (סרטבה) והורקניה. מחקר מאוחר יותר של בועז זיסו ודביר רביב מאוניברסיטת בר-אילן (2011) התמקד בבורות האלה. בכתבות על סקריו של ד"ר רביב נמסר על כעשרה בורות באתר כולו, אך המספר המדויק לא אומת במקור מחקרי נגיש.

כבר בסקר ארץ ישראל המערבית (PEF) בשנות ה-70 של המאה ה-19 צוין שמצפון למבצר יש מערות ובורות מים גדולים. כמה קברים חצובים נמצאים בסביבה הקרובה. במדרונות נאספו חרסים מתקופת הברונזה התיכונה ועד התקופה הביזנטית, ובהם קרמיקה הלניסטית ורומית ושבר של כלי "טרה סיגילטה". באוקטובר 1984 נמצאו במדרונות המערבי והצפוני תשעה מטבעות של דמטריוס השני מהשנים 146–138 לפנה"ס, ונמצאו גם מטבע של יוחנן הורקנוס ושבעה של אלכסנדר ינאי.

בשנים האחרונות האתר נמצא במוקד מחלוקת. דיווחים בתקשורת הישראלית מ-2020 ו-2021 תיארו פגיעה בשרידים העתיקים ועבודות עפר בראש התל, והרשות הפלסטינית הכריזה עליו כאתר מורשת. בראש ההר נבנו מסגד, מערכת סולארית ודרך גישה. האתר עצמו לא נחפר חפירה מסודרת, ומה שידוע עליו נשען בעיקר על סקרים.

איך מגיעים

ההר נמצא בין איתמר, עקרבה וביתא, דרומית-מזרחית לשכם, וכביש מקומי בין עקרבה לעוורתא עובר לרגלו. בעבר תוארו מסלולי הליכה אל האתר מכיוון איתמר. לפי תיאור הסקר הבריטי, הגישה הנוחה ביותר אל הפסגה היא ממערב, לאורך לשון קרקע צרה. הבורות נמצאים במדרון שמתחת לפסגה, ואת חלקם רואים מהשביל.

חשוב לדעת: האתר נמצא בשטח B לפי הסכמי אוסלו, שבו השליטה האזרחית פלסטינית והביטחונית ישראלית. מדובר באזור רגיש שהיו בו בשנים האחרונות עימותים אלימים ונפגעים. סיורים מאורגנים של ישראלים אל האתר נערכו בתיאום עם כוחות הביטחון. אין לנו מידע עדכני ומאומת על אפשרות ביקור, ולכן לפני כל תכנון יש לברר את המצב העדכני מול הגורמים המוסמכים. לא מומלץ להגיע באופן עצמאי.

מה להכין לביקור

• בירור מוקדם של מצב הגישה וההיתרים, והצטרפות לסיור מאורגן ומתואם בלבד.
• פנס ראש עם סוללות רזרביות, כי הבורות חשוכים ועמוקים.
• נעלי הליכה עם סוליה טובה למדרון הסלעי, לשברי האבנים ולמדרגות החצובות.
• מים בכמות מספקת: אין באתר מקורות מים ראויים לשתייה, וההר חשוף לשמש.
• כובע וביגוד מתאים. בחורף ובאביב הנוף ירוק, אך הסלע חלקלק אחרי גשם.
• כמה שעות פנויות: הסיור כולל עלייה לכיפה וירידה אל הבורות.

אזהרות ובטיחות

• האזור רגיש מבחינה ביטחונית. אין להגיע בלי בירור ותיאום מוקדם.
• פתחי הבורות פתוחים, וגובה החללים מגיע לכ-10 מטרים. יש סכנת נפילה ממשית, במיוחד ליד פתחים ופירים ללא גידור.
• המדרגות החצובות שחוקות, ובתחתית הבורות יש לעיתים בוץ, מים עומדים ופסולת.
• אבנים רופפות ושברי סלע במדרונות ובשולי החורבה. יש ללכת בזהירות ולא לטפס על קירות.
• זהו אתר עתיקות: אין לחפור, לאסוף חרסים או מטבעות, ואין להזיז אבנים.
• אין להיכנס לבורות לבד. יש להודיע למישהו על המסלול ועל שעת החזרה.