מנהרות ההרודיון

על המערה

מתחת לארמון-המבצר שבנה המלך הורדוס בראש הר הרודיון מסתתרת מערכת תת-קרקעית חצובה בסלע הגיר: בורות מים ענקיים מימי הורדוס, ומנהרות שחצבו המורדים היהודים בשני המרדים ברומאים. זו אינה מערה טבעית אלא מערכת מעשה ידי אדם, שנחצבה בשלושה שלבים שונים ומספרת בעצמה את סיפור ההר לאורך כ-150 שנה.

השלב הראשון – בורות המים של הורדוס. במסגרת בניית הארמון-המבצר, בשנות ה-20 וה-10 של המאה ה-1 לפנה"ס, נחצבו בהר ארבעה בורות מים גדולים לאגירת מים לארמון שעמד בספר המדבר. אחד מהם, המכונה "הבור האמצעי", נמצא מתחת לחצר הארמון, ושלושת האחרים נמצאים מתחת למדרון הצפוני של ההר. הבורות חצובים כאולמות מוארכים בעלי תקרה מקומרת וקירות מטויחים, ולאורך הקירות נחצבו מדרגות שירדו אל קרקעית הבור. הגדול שבהם מגיע לגובה של כ-10 מטרים ולאורך של קרוב ל-30 מטרים, בשני חלקים המחוברים בפתח מקושת. היום אפשר לבקר בשני הבורות המערביים הגדולים ולהתרשם מהמדרגות החצובות ומהפתחים שדרכם חודר אור יום.

השלב השני – המרד הגדול. במרד הגדול ברומאים (66–71 לספירה) התבצרו מורדים יהודים במבצר. כדי להבטיח אספקת מים גם בזמן מצור, הם חצבו מנהרה תלולה שהובילה מן הבורות אל תוך המבצר, כך שאפשר היה להעלות מים בלי להיחשף לעיני האויב.

השלב השלישי – מרד בר כוכבא. בימי מרד בר כוכבא (132–135/6 לספירה) היה הרודיון מרכז חשוב של המורדים, ובתעודות שנמצאו במערות ואדי מורבעאת במדבר יהודה הוא נקרא "הרודיס". המורדים הכינו את ההר ללוחמת גרילה: הם חצבו רשת מסועפת של מנהרות שחיברה בין החללים הקדומים – הבורות והמנהרה מימי המרד הגדול – ויצאה מן המבצר אל פתחי גיחה מוסתרים במדרון. דרכם יכלו הלוחמים להגיח ולהפתיע כוחות רומיים שיטפסו במעלה ההר; שניים מפתחים אלה נמצאו סמוך לקבר הורדוס. בניגוד למערכות המסתור הצרות והנמוכות בשפלת יהודה, תקרות המנהרות כאן גבוהות, ואדם יכול ללכת בהן זקוף – כנראה כדי לאפשר תנועה מהירה של לוחמים חמושים. את העפר שחצבו השליכו המורדים לתוך הבורות. בתוך מערכת המים נמצאו קירות תמך שבנו המורדים, ובמנהרות שנחשפו בפרוזדור הכניסה לארמון נמצאו גם קורות ובדי עץ שתמכו בתקרה.

את המנהרות חשפה משלחת האוניברסיטה העברית בראשות פרופ' אהוד נצר, שחפר באתר החל משנת 1972. כיום המערכת היא חלק ממסלול הביקור בגן הלאומי הרודיון: הכניסה העליונה אליה נמצאת למרגלות המגדל המזרחי שבראש ההר, והמבקרים יורדים דרך המנהרות והבורות אל פתח היציאה התחתון שבמדרון הצפוני, מעל התיאטרון המלכותי, ומשם ממשיכים אל קבר הורדוס. הבור הקטן המזרחי, שנמצא מתחת לקבר, אינו פתוח לביקור. לאורך המסלול הותקנו מדרגות, מעקות ותאורה.

איך מגיעים

הרודיון נמצא כ-12 קילומטרים מדרום לירושלים, בספר מדבר יהודה, באזור גוש עציון המזרחי. מירושלים נוסעים דרך שכונת הר חומה אל כביש 356 לכיוון תקוע ונוקדים, וכשני קילומטרים לפני צומת תקוע פונים לפי השילוט אל הגן הלאומי. ליד הכניסה יש חניון. יש גם קווי אוטובוס מירושלים שעוברים ליד האתר – כדאי לבדוק קווים עדכניים לפני היציאה.

המנהרות נמצאות בתוך גן לאומי הרודיון שבניהול רשות הטבע והגנים, והכניסה אליהן כלולה בכרטיס הכניסה לגן (בתשלום; חינם למנויי הרשות). אין צורך באישור מיוחד או בציוד מערות. מהכניסה עולים בשביל אל ראש ההר, מסיירים בארמון-המבצר, ומשם יורדים אל המנהרות ויוצאים מהן במדרון, ליד קבר הורדוס והתיאטרון. הגן פתוח בשעות היום וסוגר מוקדם יותר בחורף ובימי שישי וערבי חג. מאחר ששעות הפתיחה והמחירים משתנים, וייתכנו סגירות בשל המצב הביטחוני, יש לבדוק באתר רשות הטבע והגנים לפני הביקור. בסופי שבוע מתקיימים לעיתים סיורים מודרכים ללא תוספת תשלום.

מה להכין לביקור

• כרטיס כניסה לגן הלאומי (או כרטיס מנוי של רשות הטבע והגנים).
• נעליים סגורות ונוחות עם אחיזה טובה – הירידה כוללת מדרגות רבות, חלקן תלולות וצרות.
• מים – העלייה לראש ההר חשופה לשמש, ובקיץ חם מאוד.
• כובע והגנה מהשמש לחלק החיצוני של המסלול.
• פנס קטן או פנס ראש – לא חובה, כי המנהרות מוארות, אבל נוח לפינות חשוכות ולהתבוננות בפרטים.
• זמן – כדאי להקדיש לביקור בכל הגן, כולל המנהרות, כשעתיים; המעבר במנהרות עצמן קצר יחסית.
• עונה מומלצת – סתיו, חורף ואביב; בקיץ עדיף להגיע מוקדם בבוקר.
• ילדים – מתאים למשפחות עם ילדים שמסוגלים לרדת מדרגות ברגל; ילדים מתחת לגיל 10 נכנסים רק בליווי מבוגר. המסלול במנהרות אינו מתאים לעגלות ולכיסאות גלגלים.

אזהרות ובטיחות

• המדרגות במנהרות ובבורות תלולות ולעיתים חלקות מאבק – רדו לאט ואחזו במעקה.
• בחלק מהקטעים המעברים צרים יותר – שימו לב לראש, ומי שאינו אוהב חללים סגורים כדאי שיידע זאת מראש.
• הלכו רק במסלול המסומן; אין לחצות גדרות ומעקות ואין להיכנס לחללים הסגורים.
• זהו אתר ארכאולוגי מוגן: אסור לגעת בטיח העתיק, לחרוט, להזיז אבנים או לאסוף חרסים ומטבעות.
• בחלק החיצוני – התרחקו משולי המדרונות והמצוקים, והיזהרו מאבנים מתדרדרות.
• אסור להבעיר אש. הביקור מותר רק בשעות הפתיחה, ויש לציית להוראות הפקחים.
• האתר נמצא ביהודה ושומרון – לפני היציאה בדקו עדכונים על המצב הביטחוני ועל פתיחת הגן.