מערות קומראן

על המערה

מערות קומראן הן קבוצת מערות, טבעיות וחצובות, סביב חורבת קומראן שבצפון-מערב ים המלח, כקילומטר וחצי מקו החוף הצפון-מערבי של הים ובסמוך לשפך נחל קומראן. במערות האלה נמצאו מגילות מדבר יהודה (המגילות הגנוזות), שנחשבות לאחת התגליות הארכאולוגיות החשובות של המאה ה-20. המערות שבמצוקי הגיר שמעל האתר הן מערות טבעיות, ויש בהן עדויות לשימוש כבר מהתקופה הכלקוליתית. לעומתן, המערות הסמוכות ליישוב נחצבו בידי אדם בסלע החוואר הרך של המדרגה שעליה בנוי היישוב.

סיפור הגילוי התחיל בשלהי 1946 או בראשית 1947: רועה צאן צעיר משבט התעאמרה, שחיפש בהמה תועה, נכנס למערה במצוק כקילומטר מצפון לנחל קומראן ומצא בה כדי חרס ובהם מגילות. זו המערה שקיבלה לימים את השם "מערה 1". שבע המגילות הראשונות כללו את מגילת ישעיהו השלמה, פשר חבקוק, סרך היחד, מגילת מלחמת בני אור בבני חושך ומגילת ההודיות. ב-29 בנובמבר 1947 רכש פרופ' אלעזר ליפא סוקניק שלוש מהן, ובשנת 1954 רכש בנו, יגאל ידין, את ארבע הנותרות עבור מדינת ישראל. בתחילת 1949 זיהו ארכאולוגים את המערה וחפרו בה, ונמצאו בה קטעים נוספים ממגילות רבות.

בשנים 1951–1956 חיפשו בדואים וארכאולוגים, במקביל ולעיתים בתחרות, מערות נוספות. נסקרה רצועת מצוקים באורך של כשמונה קילומטרים, ובסופו של דבר נמצאו שרידים כתובים ב-11 מערות, שמכונות לפי סדר גילוין 1Q עד 11Q. חמש מהן גילו בדואים ושש גילו ארכאולוגים. בין המפורסמות שבהן:

• מערה 3 – נמצאה בה "מגילת הנחושת", רשימה חרוטה על נחושת של מקומות מסתור של אוצרות.
• מערה 4 – החשובה מכולן (פירוט בהמשך).
• מערה 7 – כל הקטעים שנמצאו בה כתובים יוונית.
• מערה 11 – המערה האחרונה שבה נמצאו מגילות, ב-1956. נמצאו בה בין השאר מגילת המקדש, מגילת התהילים הגדולה ומגילת ויקרא בכתב עברי קדום.

מערה 4 היא המערה שכל מבקר בקומראן מכיר: פתח כהה בקצה שלוחת חוואר מעל נחל קומראן, ממש מול היישוב העתיק. בדואים גילו אותה ב-1952, כשארכאולוגים חפרו באותה עת ביישוב שמעליה. בפועל אלה שתי מערות חצובות צמודות, שהחוקרים כינו 4a ו-4b. לפי דוחות החפירה, אורכה של 4a כ-8 מטרים, רוחבה כ-3.25 מטרים וגובהה עד כ-3 מטרים. במערה נמצאו אלפי קטעים (לפי רשות הטבע והגנים כ-15,000) ממאות כתבי יד, כשלושה רבעים מכל החומר הכתוב שנמצא במערות קומראן. יש בהם ספרי מקרא, חיבורים חיצוניים, פירושים, הלכה, תפילות, תפילין ומזוזות. רוב הקטעים הוצאו בידי בדואים לפני שהארכאולוגים הגיעו, ולכן אי אפשר לדעת איזה קטע בא מאיזה חלל.

בשנת 2017 הודיעו ארכאולוגים מהאוניברסיטה העברית על חפירה במערה במצוק שממערב לקומראן, שכונתה "מערה 12". נמצאו בה כדי אגירה כמו אלה של מערות המגילות, פיסת קלף קטנה, רצועת עור וממצאים מהתקופות הניאוליתית והכלקוליתית, אך לא נמצאו בה מגילות. ראשי מכושים שנמצאו במקום מעידים שהמערה נשדדה כבר באמצע המאה ה-20.

היישוב שליד המערות התקיים כמאתיים שנה, מהמאה ה-2 לפנה"ס ועד שנת 68 לספירה. רוב החוקרים מזהים את יושביו עם "כת מדבר יהודה" (אנשי ה"יחד"), שלפי רבים מהם הם האיסיים, אבל יש חוקרים שחולקים על כך. ממזרח ליישוב נמצא בית קברות ובו כ-1,100 קברים. גם השימוש במערות עצמן שנוי במחלוקת: חלק מהחוקרים רואים בהן בעיקר מחסנים ומקומות מסתור, ואחרים סבורים שחלק מהמערות החצובות שימשו גם למגורים.

איך מגיעים

המערות נצפות מתוך פארק (גן לאומי) קומראן של רשות הטבע והגנים, בצפון ים המלח. נוסעים בכביש 90, ליד קיבוץ קליה פונים מערבה ומשם ממשיכים לפי השילוט אל הגן הלאומי. האתר נמצא מעבר לקו הירוק. יש חניה בכניסה.

הכניסה לגן בתשלום. לפי רשות הטבע והגנים, החל מ-1 בינואר 2026 מבקרים רק ברישום מראש במערכת תיאום הביקור. הביקור מתחיל בסרט קצר על תולדות קומראן ובמוזיאון קטן, ומשם יוצא שביל סיור נגיש בין שרידי היישוב. בקצה הדרומי של האתר יש סככת תצפית שמשקיפה על נחל קומראן ועל מערה 4. זו נקודת הצפייה העיקרית במערה. שעות הפתיחה משתנות לפי עונה, בימי שישי ובערבי חג. הכניסה נסגרת שעה לפני סגירת האתר. לפני היציאה כדאי לבדוק באתר רשות הטבע והגנים את השעות, המחירים וחובת הרישום.

חשוב לדעת: שביל הביקור לא נכנס אל המערות. את מערה 4 ואת שאר המערות רואים מבחוץ, מנקודות התצפית. הגישה למערות החצובות בחוואר (4, 5, 7–10) קשה או בלתי אפשרית, וחלק מהן קרסו ונסחפו. המערות שבמצוק, כמו מערות 1 ו-2, נמצאות במדרונות תלולים ומסוכנים, ואין לנסות לטפס אליהן באופן עצמאי.

מה להכין לביקור

• רישום מראש לביקור וכרטיס כניסה (או מנוי) לגן הלאומי.
• הרבה מים: האתר שוכן בבקע ים המלח, ושוררים בו חום ויובש רוב השנה.
• כובע, קרם הגנה ולבוש מתאים לשמש חזקה.
• נעלי הליכה נוחות. שביל הסיור באתר נגיש, ומתאים גם לעגלות ולכיסאות גלגלים.
• משקפת או מצלמה עם זום: המערות נצפות ממרחק, ובעזרתן רואים טוב יותר את הפתחים והחללים בחוואר.
• עונה מומלצת: הסתיו, החורף והאביב. בקיץ עדיף להגיע מוקדם בבוקר.
• האתר מתאים למשפחות עם ילדים. רשות הטבע והגנים מציעה גם חוברת פעילות לילדים.
• טלפון נייד עם סוללה טעונה.

אזהרות ובטיחות

• אין לטפס אל המערות או לרדת אליהן משביל הביקור. החוואר רך ומתפורר, המדרונות תלולים, וסכנת נפילה ממשית.
• מכות חום: בימי שרב עדיף לוותר על הביקור, ובכל מקרה כדאי לשתות הרבה.
• שיטפונות: בנחל קומראן זורמים שיטפונות בעקבות גשמים חזקים, גם כשבאתר עצמו לא יורד גשם. אין להיכנס לערוץ כשיש סכנת שיטפונות.
• לכו רק בשבילים המסומנים ושמרו על מרחק משפת המצוקים ומקצות המדרגות.
• זהו אתר ארכאולוגי מוגן: אסור לחפור, לאסוף חרסים או כל ממצא אחר, ואסור לפגוע בשרידים או לטפס עליהם.
• שהייה באתר מותרת בשעות הפתיחה בלבד. שימו לב להנחיות הפקחים ולשילוט.