מערת אליהו במנזר סנט ג'ורג'

על המערה

מערת אליהו היא מערה קטנה הפתוחה במצוק הצפוני של ואדי קלט (נחל פרת), בקומה העליונה של מנזר סנט ג'ורג' – הוא מנזר חוזיבה – המנזר היווני-אורתודוקסי שנצמד לצלע הקניון במדבר יהודה, בדרך העתיקה מירושלים ליריחו. היום המערה משמשת כנסיית מערה (קפלה) המוקדשת לאליהו הנביא, ומבקרי המנזר עולים אליה במדרגות מן החצר הפנימית.

שימו לב: זו אינה "מערת אליהו הנביא" המפורסמת שלמרגלות הכרמל בחיפה. מדובר באתר אחר לגמרי, במדבר יהודה, עם מסורת אחרת – כאן מסופר שאליהו ניזון מן העורבים בנחל כרית.

לפי תיאורו של ההיסטוריון דניס פרינגל, המבוסס על מחקרו של אוטו מיינרדוס, זוהי ביסודה מערה טבעית שבקצה הצפוני שלה ניצב מזבח. מעבר לה נמשכת מנהרה צרה, שתוארה כנתיב מילוט אל ראש ההר. חלל המערה עובד והותאם לתפילה: הרצפה מרוצפת, לאורך הקירות ספסלי אבן, ומעליהם נותרה תקרת הסלע הטבעית. על הקיר הצפוני מצוירת תמונת קיר גדולה של אליהו בפתח מערה במדבר, כשעורב מביא לו מזון, ולצדה דמויות קדושים, איקונות ומנורות שמן תלויות. את פתח המערה, שמתחת למצוק, מעטרת חזית אבן חדשה עם עמודים שכותרותיהם מגולפות בסצנות מחיי אליהו.

מה אומרת המסורת: לפי מסורת הנזירים, זו המערה שבה הסתתר אליהו בנחל כרית בימי הבצורת, והעורבים הביאו לו לחם ובשר (מלכים א, יז). מסורת נוספת מספרת שאליהו עבר כאן בדרכו לסיני. מסורת נוצרית שלישית קושרת את המקום ליהויקים (יואכים), אביה של מרים אם ישו: לפיה התבודד וצם כאן בצערו על עקרותה של אשתו חנה, עד שבישר לו מלאך על הולדת בתו.

מה ידוע מבחינה היסטורית: המקרא אינו מציין היכן בדיוק היה נחל כרית, מלבד הצירוף "אשר על פני הירדן". ההצעות לזיהויו מגוונות – בהן ואדי אל-יאביס שבעבר הירדן המזרחי, ואדי אל-פארעה ונחל פרת עצמו – ולכן הזיהוי עם המערה הזאת הוא מסורת נוצרית ולא עובדה ארכאולוגית. ההתיישבות הנזירית במקום החלה בשנות ה-20 של המאה ה-5 לספירה כלאורה (מושבת נזירים), ולפי מקורות של הכנסייה התיישבו הנזירים הראשונים סביב מערה שבה האמינו כי התגורר אליהו. בין שנת 480 לערך ל-520/530 ארגן אותה יוחנן מתבי (יוחנן מחוזיבה) כמנזר, ובמאות ה-6–7 פעל בו גאורגיוס מחוזיבה, שעל שמו נקרא המנזר. בשנת 614 נהרס המנזר בפלישה הפרסית ונזיריו נטבחו. רק משלהי המאה ה-8 המקורות הכתובים מתחילים לקשור את המקום ליהויקים ולחנה, ובימי הביניים זוהתה המערה עצמה כמקום שבו הסתתר יהויקים. לפי פרינגל, ההקדשה לאליהו שמקובלת היום החליפה כנראה את המסורת של ימי הביניים. כדי לסבך את התמונה, הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית מציינת כיום את מקום התבודדותו של יהויקים דווקא במערה גדולה אחרת, מעל למנזר.

המנזר שוקם בתקופה הצלבנית, במאה ה-12, וננטש שוב לאחר מכן. בשנת 1873 עדיין עמד חרב, ומשנת 1878 בנה אותו מחדש הנזיר היווני קליניקוס, בעזרת הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית בירושלים. רוב המבנה שרואים היום, כולל עיטור המערה, הוא מן המאות ה-19 וה-20. בצוקים שמסביב פזורים כוכים ומערות שבהם התבודדו נזירים, ולאורך הערוץ, סמוך למנזר, עוברת אמת מים שמובילה מים מן המעיינות שבמעלה הנחל.

איך מגיעים

המנזר נמצא בשטח C בבקעת יריחו, לא הרחק מהיישוב מצפה יריחו. מכביש 1 (ירושלים–ים המלח) פונים לכיוון מצפה יריחו וממשיכים לפי השילוט אל המנזר, עד חניון ונקודת תצפית שמעל לצדו השני של הקניון. מן התצפית נשקף המנזר כולו כשהוא תלוי על המצוק. מהחניון יורד שביל תלול ומפותל של כקילומטר אחד, כרבע שעה של הליכה, אל גשר להולכי רגל שחוצה את הנחל, ומשם עולים במדרגות אל שער המנזר. בדרך חזרה מטפסים בחזרה את כל הירידה, ובשעות החמות זה מאמץ של ממש. בחלק מהימים מציעים בדואים מקומיים רכיבה על חמור, בתשלום שעליו מתמקחים.

דרך אחרת, ארוכה יותר, היא טיול רגלי לאורך ערוץ נחל פרת (ואדי קלט) ולצד אמת המים, ממעלה הנחל או מכיוון יריחו.

המנזר אינו גן לאומי. זהו מנזר פעיל שבו חיים נזירים, והוא פתוח למבקרים רק בשעות קבועות, בדרך כלל בשעות הבוקר. המקורות חלוקים לגבי השעות המדויקות והיום שבו המנזר סגור (לפי כמה מקורות – יום ראשון). לפני היציאה כדאי לברר מה שעות הפתיחה העדכניות. אל מערת אליהו עולים מתוך המנזר, בזמן שהוא פתוח לביקור, דרך המדרגות שמן החצר הפנימית. אין גישה נפרדת אל המערה מבחוץ.

מה להכין לביקור

• לבוש צנוע: יש קוד לבוש מחמיר. גברים במכנסיים ארוכים, נשים בחצאית ארוכה ובחולצה עם שרוולים. מי שלבושו לא יעמוד בכללים עלול לא להיכנס.
• מים בכמות נדיבה, גם לביקור קצר: הטיפוס חזרה לחניון חשוף לשמש.
• נעלי הליכה עם סוליה טובה, לשביל התלול ולמדרגות.
• כובע וקרם הגנה. העונות הנוחות הן החורף והאביב. בקיץ כדאי להגיע מוקדם בבוקר.
• זמן: כשעה וחצי עד שעתיים לביקור מן החניון ובחזרה, כולל המנזר והמערה. טיול לאורך הנחל אורך כמה שעות.
• פנס אינו נדרש: המערה מוארת ומרוצפת וחלק ממסלול הביקור במנזר.
• מתאים לילדים שמסוגלים לעלות חזרה בעלייה התלולה. אין נגישות לעגלות ולכיסאות גלגלים.
• בדקו מראש את שעות הפתיחה ואת המצב הביטחוני העדכני באזור.

אזהרות ובטיחות

• שיטפונות: נחל פרת הוא ערוץ מדברי עמוק. בימי גשם, גם כשהגשם יורד רחוק במעלה האגן, עלולים לרדת בו שיטפונות פתאומיים. אל תטיילו בערוץ כשיש תחזית לגשם.
• חום והתייבשות: העלייה בחזרה לחניון קשה בשעות החמות. שתו הרבה, ואל תצאו לדרך בשעות הצהריים של הקיץ.
• השביל אל המנזר תלול, ובחלקו חצץ גס ומדרגות. ליד המצוקים צריך להיזהר ולא להתקרב לשוליים.
• זהו מקום תפילה פעיל: שמרו על שקט ועל כבוד המקום, אל תגעו בתמונות הקיר ובאיקונות, ואל תדליקו אש או נרות אלא היכן שהנזירים מתירים. לגבי צילום, שאלו את הנזירים.
• אל תיכנסו למנהרה הצרה שמאחורי המערה ולחללים שאינם פתוחים למבקרים.
• האתר נמצא באזור יהודה ושומרון: לפני היציאה בדקו את ההנחיות העדכניות לתנועה באזור.