מנהרות המדרגות בהורקניה

על המערה

למרגלותיו הצפוניים של מבצר הורקניה, בקטע שבו נחל סככה (ואדי אבו שועלה) הופך לקניון צר, חצובות בדופן הנחל מנהרות מדרגות תלולות שיורדות אל בטן הסלע. אין זו מערה טבעית אלא מערכת חצובה בידי אדם: מעבר צר בגובה של כשני מטרים וברוחב של כמטר, היורד בשיפוע חד ובקו כמעט ישר, ובקרקעיתו מדרגות חצובות. לאורך הקירות נחצבו גומחות קטנות שבהן הוצבו נרות שמן להארת הדרך.

המנהרות נסקרו לראשונה בשנות השישים של המאה ה-20 בידי ג'ון אלגרו, החוקר שפרסם ראשון את מגילת הנחושת מקומראן. במגילה נזכרים "סככה" ו"גיא הסככא" בין מקומות הטמנת האוצרות, והקשר האפשרי הזה משך לכאן לאורך השנים גם מחפשי אוצרות. בשנים 2000–2006 ניהל הארכאולוג ד"ר אורן גוטפלד מהאוניברסיטה העברית חפירות במקום, ובהן פונו מהמנהרות טונות של סחף שהביאו השיטפונות. בסקר שנערך בסביבה התגלו פתחים של מנהרות נוספות, וכיום ידועות באזור ארבע מנהרות דומות מאוד זו לזו, כולן חצובות בדופן אחת של הנחל.

שתי מנהרות נחפרו עד סופן, ושתיהן מסתיימות בפתאומיות, בלי חדר או מתקן שמסבירים את ייעודן. הארוכה שבהן מגיעה לכ-120 מטר, ובאחת מהן המעבר מתפצל לשני ענפים. הממצאים מעטים: כלי חרס מהתקופה החשמונאית, שברי כלים מתקופת הברזל ב' ומהתקופה הרומית הקדומה, מטבעות חשמונאיים, שלד של שפן סלע שתוארך בפחמן 14 לסביבות 590 לפנה"ס, ושלד של אישה צעירה מהמאה ה-1 לפנה"ס שעליו סימני פגיעות חרב קשות. מכיוון שהשיטפונות עלולים היו לסחוף ממצאים אל תוך המנהרות, אין בהם כדי לתארך את החציבה בוודאות. החופר מייחס אותה לימי הבית השני (התקופה החשמונאית או ההרודיאנית), אך זמן החציבה ומטרתה נותרו בגדר תעלומה. ההצעות שהועלו כוללות קבר מונומנטלי הקשור למבצר (ויש שהציעו קבר למתנגדי הורדוס ואף לבנו אנטיפטרוס, שנקבר בהורקניה), מערכת מים, מחבוא, מכרה, ואף עבודת כפייה של אסירים. אף אחת מההצעות לא הוכחה.

המבצר עצמו ניצב על גבעה מבודדת כ-200 מטר מעל בקעת הורקניה. הוא נבנה כנראה בידי אלכסנדר ינאי (103–76 לפנה"ס), ואולי עוד בימי אביו יוחנן הורקנוס. גביניוס הרס אותו ב-57 לפנה"ס, והורדוס בנה אותו מחדש והרחיב אותו. הורדוס השתמש בו גם כבית כלא למתנגדיו. בסוף המאה ה-5 לספירה הקים סבאס הקדוש על חורבותיו מנזר בשם קסטליון. כמו במבצרי מדבר אחרים, גם כאן נבנתה מערכת מים מרשימה: אמת מים הובילה מי שיטפונות מנחלים סמוכים אל שתי בריכות אגירה פתוחות למרגלות ההר, ובראש ההר ובצדו הדרומי נחצבו בורות מים גדולים. בשנת 2023 החלו בפסגה חפירות סדירות ראשונות של האוניברסיטה העברית. בתחום המבצר נמצאה גם מערת קבורה של נזירי המנזר ובה ציורי קיר של קדושים מהתקופה הביזנטית, אולם הציורים הושחתו.

איך מגיעים

האתר נמצא בצפון מדבר יהודה, כ-16 ק"מ מזרחית לירושלים וכ-5 ק"מ מערבית לקומראן, בשטח C ביהודה ושומרון. הוא איננו גן לאומי, ואין בו כל שילוט, תשתית או שירותים. הגישה היא מכביש 1: פונים דרומה בפנייה לנבי מוסא וממשיכים בדרך עפר לכיוון בקעת הורקניה. מטיילים מדווחים על נסיעה של כ-12–13 ק"מ בדרכי עפר, ולקטע האחרון עד פתח הקניון של נחל סככה מומלץ רכב שטח. מהחניה הולכים ברגל כמה מאות מטרים במעלה הנחל, עד שהוא הופך לקניון צר, ושם נמצאים פתחי המנהרות בדופן הצפונית. אחד הפתחים חסום בחלקו בקיר בטון שנבנה כדי למנוע מהסחף למלא אותו מחדש.

חשוב: האזור כולו נמצא בתחום שטחי אש פעילים של צה"ל. לפי מקורות טיולים, התנועה בו מותרת בדרך כלל רק בסופי שבוע ובחגים, ויש לבדוק מראש את פתיחת השטח מול המוקד הצבאי או הגורם המוסמך. בימי אימונים הכניסה אסורה. הירידה למנהרות תלולה וחלקלקה. לפי עדויות מטיילים, ליד אחד הפתחים יש יתד שאפשר לקשור אליו חבל, וקבוצות שנכנסו נעזרו בחבל אבטחה. מומלץ להגיע עם מדריך או עם קבוצה מנוסה.

מה להכין לביקור

• בדיקה מוקדמת שהשטח פתוח לתנועה (שטח אש) ותיאום לפי ההנחיות שבתוקף ביום הביקור.
• רכב שטח, או רכב גבוה לפחות, לדרכי העפר, ומפה או ניווט לא מקוון, כי הקליטה הסלולרית באזור חלשה.
• פנס ראש לכל משתתף וסוללות רזרביות: המנהרות חשוכות לגמרי.
• חבל סטטי תקין ומישהו שיודע לעגן אותו ולהשתמש בו, לירידה ולעלייה במדרגות התלולות.
• נעלי הליכה עם סוליה אחיזתית, מכנסיים ארוכים ובגדים שלא חבל ללכלך באבק ובבוץ.
• הרבה מים, לפחות 3–4 ליטר לאדם, כובע וקרם הגנה. במדבר אין מקורות מים ואין צל.
• עונה מומלצת: הסתיו והאביב. בקיץ החום כבד מאוד, ובחורף קיימת סכנת שיטפונות.
• זמן: חצי יום לפחות, כולל הנסיעה בדרכי העפר. אפשר לשלב עלייה למבצר הורקניה ולבריכות שלמרגלותיו.
• הביקור מתאים למבוגרים ולבני נוער בכושר טוב. לילדים קטנים הירידה במנהרות תלולה ומסוכנת מדי.

אזהרות ובטיחות

• שטח אש: אין להיכנס לאזור בלי לוודא שהוא פתוח. אין לגעת בחפצים חשודים או בשרידי תחמושת, ויש לדווח עליהם.
• שיטפונות: הפתחים נמצאים בתוך קניון צר. אסור להיכנס לנחל ולמנהרות כשיש תחזית לגשם, גם אם הגשם צפוי רק באזור ירושלים במעלה האגן.
• נפילה: המדרגות במנהרות תלולות, שחוקות ומכוסות אבק וסחף. היאחזו בחבל, רדו לאט ופנו לצאת בזמן, כי העלייה חזרה מעייפת מאוד.
• מקום סגור: המעבר צר ונמוך, ואין בו מוצא נוסף. לא נכנסים לבד, ומשאירים אדם בחוץ שיודע מי נמצא בפנים.
• חום והתייבשות: בבקעת הורקניה החום עז רוב השנה. שתו הרבה וצאו מוקדם בבוקר.
• אתר עתיקות: אסור לחפור, לאסוף ממצאים או להשתמש בגלאי מתכות, ואסור לפגוע בקירות החצובים או בקירות החסימה שנבנו בפתחים.
• אזור מבודד: אין קליטה סלולרית יציבה ואין שירותי חירום קרובים. מסרו לגורם בבית את מסלול הטיול ואת שעת החזרה המתוכננת.