מערת האיגרות

נ.צ. 593484 / 232856 גובה: 96

שם המערה באנגלית: The Cave of Letters

מערה קארסטית שנמצאת כ-4 ק"מ דר'-מע' מעין גדי. למערה שני פתחים הנפערים אל פני המצוק בפרסת מפל נחל חבר כ-200 מטר מעל קרקעיתו. הפתחים מובילים אל שלושה חללים גדולים המקושרים ביניהם באמצעות מחילות. אורכה של המערה מגיע למעל 100 מטרים ושטחה כ-270 מ"ר. ניתן להגיע סמוך למערה בעזרת שביל היורד ממערב לה ברמת המדבר, אולם הכניסה אליה עצמה מצריכה טיפוס אנכי של 7 מטרים המתאפשר רק באמצעות סולם או סנפלינג - מעשה שהינו בלתי-חוקי ללא קבלת אישור מתאים מגופים כגון רשות העתיקות כיוון שמדובר במערה מוגנת בתוך שטח שמורה!

בניגוד למערות אחרות באיזור הזה במדבר יהודה, מערה זו לא הייתה מיושבת בתקופה הכלקוליתית. המערה הייתה מוכרת ככל הנראה עוד מתקופת מרד בר כוכבא וייתכן ששימשה כמערת מפלט אך לא לאורך זמן כיוון שבמקום נמצא מטבע יחיד מתקופה זו. בעקבות כישלון מרד בר כוכבא בסתיו שנת 135 לספירה וכיבוש יישובי ים-המלח על ידי הצבא הרומי, נמלטו אל המערה יהודים מתושבי עין-גדי הסמוכה. ביניהם היו נשים וילדים ממשפחת יהונתן בן-בעיה, ממפקדי המרד ביישוב. הם הביאו איתם אל המערה חפצי ערך, מסמכים חשובים ואספקה לצורך הישרדות ממושכת במערה. חיילים מלגיונות הקיסר הרומי אדריאנוס צרו על המערה ממחנה שהקימו על המצוק מעליה, ובתום זמן לא ידוע מתו היושבים במערה, ככל הנראה מצמא ורעב. ממצאים רבים שהיו במערה נלקחו על ידי שודדי עתיקות במשך השנים, אולם מיקומה הקשה לגישה מנע את ריקונה המוחלט.

המערה, שפתחיה נראים היטב מקרקעית נחל חבר, נחקרה לראשונה על ידי חוקרים ישראלים בראשות הארכיאולוג יוחנן אהרוני, והתגלו בה הממצאים הראשונים. ארכיאולוגים רבים בישראל חששו משוד המערות בצדו הישראלי של הגבול על ידי מסתננים מירדן, ועל כן הוחלט על ביצוע סקר ארכיאולוגי נרחב, הראשון מסוגו, של מערות דרום מדבר יהודה – סקר שנתפס כפרויקט לאומי ונתמך על ידי ראש הממשלה דוד בן-גוריון. על החפירה במערה הופקד הארכאולוג יגאל ידין, הדומיננטי בארכאולוגים של אותה התקופה. בשנים 1960 ו-1961 נחפרה המערה. ידין, רמטכ"ל לשעבר, נעזר בעבודתו במתנדבים רבים ובצה"ל, שהעמיד לרשותו מסוק, ויחידת חיל הנדסה שהכשירה את הגישה למערה וגם נעזרה במגלה מוקשים לצורך גילוי מתכות במערה. החפירה הניבה ממצאים רבים וחשובים, בהם איגרות רבות שנכתבו על ידי בר-כוכבא עצמו (שמעון בר כוסבא) ומכאן שמה של המערה.

החפירות במערה התחדשו בשנים 1999 ו-2000, עת ריצ'ארד פרוינד, חוקר מאוניברסיטת הארטפורד שבקונטיקט בארה"ב הוביל במקום חפירה באמצעים טכנולוגיים מתוחכמים. חפירה זו הייתה דלה יחסית בממצאים - הם כללו מטבעות, מסרק, פיסות נייר ובד.

(בתמונה ארכיאולוגים נעזרים בסולמות כדי להגיע אל המערה - 1950)

איך מגיעים?

יש להיכנס אל שמורת מדבר יהודה, לנסוע במסלול ג'יפים שחור, לפנות מזרחה למסלול ג'יפים ירוק עד לנחל חבר ובו נמצאת המערה.

הנחיות נוספות

• כיום אין גישה אל המערה. ניתן לצפות עליה מהמצוק הדרומי שממול.