בור נקרות

על המערה

בור נקרות אינו מערה טבעית, אלא מאגר מים קדום בנוי ומקורה – חלל תת-קרקעי מעשה ידי אדם, שהשתמר כמעט בשלמותו כולל התקרה. הוא שוכן בערוץ הררי קטן מדרום לנחל נקרות, כמה מאות מטרים ממצד נקרות, אחת מתחנות השמירה והשיירות של דרך הבשמים הנבטית בין מואה לעבדת. חשוב לא לבלבל: באתר קיים גם דף על "מערת נקרות" שבמכתש רמון – זהו אתר אחר לגמרי. כאן מדובר במאגר המים של המצד, באזור נחל נקרות שממזרח למכתש.

בסוף המאה ה-1 לפנה"ס סללו הנבטים את הדרך ממואה לעבדת דרך מכתש רמון, ולאורכה הקימו מצדים ותחנות קטנות לשמירה על השיירות. מצד נקרות כולל ארבעה מבנים: מבנה נבטי מוקדם, מגדל רומי מאוחר יותר, מגדל תצפית קטן על פסגת הגבעה – ובריכת המים הבנויה, היא בור נקרות. בחפירות שערך רודולף כהן בשנים 1981–1982 נמצאו במבנה הנבטי כלי חרס נבטיים מצוירים, נרות וסירי בישול מהמאה ה-1 לספירה, ומטבעות של המלכים הנבטים חרתת הרביעי ומלכו השני; במבנה הרומי נמצאו ממצאים מהמאות ה-2–3 לספירה ומטבעות של הקיסר אלגבלוס. דרך הבשמים והערים הנבטיות בנגב הוכרזו ב-2005 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

המאגר עצמו מרובע, כ-7 על 7 מטרים, ובנוי אבני גזית. בשל הסלע הקשה בערוץ הוא לא נחצב בסלע כמו רוב המאגורות הנבטיות בנגב, אלא נבנה צמוד לדופן הערוץ ואחר כך כוסה בשפך של אבנים ועפר, שחיזק את הקירות מול לחץ המים. התקרה עשויה לוחות אבן שטוחים המונחים על שלוש קשתות, והקירות הפנימיים מטויחים בכמה שכבות טיח. מי השיטפונות שזרמו מהרמה אל הערוץ הוטו אל הבור בתעלת אבן מסותתת, שאפשר לראות עד היום ליד הפתח. בשאר הפרטים – צורה, אופן ההזנה ופתחי השאיבה – הוא דומה למאגורות הנבטיות המוכרות, שבהן ירדו השואבים במדרגות אל הקרקעית, והתקרה צמצמה את התאדות המים ושמרה עליהם נקיים. המאגר שימש את אנשי המצד ואת מובילי השיירות שעברו בנחל.

הבור עבר שימור, ומבפנים אפשר לראות היטב את הקשתות ואת תקרת הלוחות – דוגמה מצוינת להנדסת המים הנבטית שאפשרה מסחר בלב המדבר. כדאי לשלב את הביקור עם עלייה אל שרידי המצד עצמו ועם הנוף של ערוץ נחל נקרות, שבו עברה דרך הבשמים.

איך מגיעים

בור נקרות נמצא באזור מרוחק בהר הנגב, בסביבת נחל נקרות, שבו עוברות דרכי עפר וגם קטע של שביל ישראל לאופניים לאורך דרך הבשמים. סמוך למצד יש חניון לילה של רשות הטבע והגנים בשם "מצד נקרות", והבור נמצא כ-300 מטרים מדרום-מזרח לו. מסלולי השטח בנחל עוברים בקטעים קשים – מדרגת סלע ומקטעים של אבנים גדולות – ולכן יש להגיע ברכב שטח 4X4 עם נהג מנוסה, או ברגל או באופניים במסגרת מסלול מתוכנן. מדרך העפר שבנחל ממליצים לעלות ברגל כ-500 מטרים בערוץ קטן שמגיע מדרום אל הבור.

האתר פתוח ואינו בתוך גן לאומי בתשלום. מצב הדרכים, הסדרי התנועה וההרשמה לחניון הלילה עשויים להשתנות – בדקו באתר רשות הטבע והגנים ובמפה עדכנית לפני היציאה, ותכננו את הנסיעה כך שתסתיים לפני רדת החשכה.

מה להכין לביקור

• רכב שטח 4X4 תקין עם צמיגים במצב טוב וניסיון בנהיגת שטח – או תכנון מסלול רגלי או אופניים מלא עם נקודת איסוף.
• מים בשפע (לפחות 3–4 ליטרים לאדם ליום), אוכל ואמצעי צל – אין באזור מקורות מים או שירותים.
• פנס ראש או פנס יד – החלל המקורה חשוך בחלקו.
• נעלי הליכה סגורות עם סוליה אחיזה טובה לעלייה בערוץ האבנים.
• מפה מודפסת או אפליקציית ניווט עם מפות לא מקוונות – הקליטה באזור עלולה להיות חלשה.
• עונה מומלצת: סתיו, חורף ואביב. בקיץ החום באזור קשה מאוד.
• אם מתכננים לינה בחניון הלילה – בדקו מראש באתר רשות הטבע והגנים אם נדרשת הרשמה.
• הביקור בבור עצמו קצר, אבל ההגעה לאזור דורשת יום טיול שלם. מתאים לילדים במסגרת טיול ג'יפים משפחתי, בהשגחה צמודה.

אזהרות ובטיחות

• שיטפונות: הבור יושב בערוץ שנועד בדיוק לאסוף מי שיטפון, והדרך עוברת בערוץ נחל נקרות. אין להגיע לאזור בימי גשם או כשיש תחזית לגשם, ואין להיכנס לבור כשזורמים מים.
• היכנסו בזהירות: הקרקעית עלולה להיות חלקלקה, ויש לרדת במדרגות לאט. אין לטפס על הקשתות או לעלות על גג המאגר.
• אתר עתיקות: אין לפרק אבנים, לחרוט, לפגוע בטיח או להוציא ממצאים. השאירו את המקום כפי שמצאתם אותו.
• חום והתייבשות: אזור מדברי מרוחק – שתו הרבה, הימנעו מהליכה בשעות החמות, ומסרו למישהו את המסלול המתוכנן.
• נהיגת שטח: מקטעי סלע ואבנים גדולות בנחל עלולים לגרום לתקלה או לתאונה; אל תיסעו ברכב יחיד בלי ציוד חילוץ בסיסי.
• אין להדליק אש מחוץ למקומות המיועדים לכך, ויש להקפיד על כללי שמירת הטבע.