בתי המגורים התת-קרקעיים בביר אבו מטר

על המערה

ביר אבו מטר (נקרא גם חורבת מטר או באר מטר) הוא אתר ארכאולוגי מהתקופה הכלקוליתית על הגדה הצפונית של נחל באר שבע, בשוליה הדרומיים של העיר באר שבע. האתר מפורסם בזכות בתי מגורים תת-קרקעיים שחפרו תושביו לפני כ-6,000 שנה בקרקע הלס הרכה של בקעת באר שבע. אין זו מערה טבעית, אלא מערכת של חדרים ומנהרות שנחפרו בידי אדם, ובשל כך היא מעניינת במיוחד את מי שמתעניין במערות מלאכותיות ובתולדות ההתיישבות בנגב.

האתר נסקר לראשונה בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 בידי הארכאולוג דוד אלון, ונחפר בידי משלחת בראשות הארכאולוג הצרפתי ז'אן פרו בשנים 1951–1960. יחד עם אתרים סמוכים לאורך הנחל, ובהם ביר א-ספאדי (באר צפד) וחורבת בתר, הוא נתן את שמו ל"תרבות באר שבע" – שלב מאוחר של התרבות הכלקוליתית בארץ, הנחשב לחלק מהתרבות הע'סולית או לתת-תרבות שלה. לפי רוב המקורות היישוב התקיים בסוף האלף החמישי לפנה"ס, בערך בין 4,200 ל-4,000 לפנה"ס, ואוכלוסייתו בכל שלב לא עלתה כנראה על כ-200 נפש.

החופרים זיהו באתר שלושה שלבי התיישבות:

• שלב תת-קרקעי – הקדום ביותר. התושבים חפרו בלס חדרים מתחת לפני השטח, שחוברו זה לזה במנהרות ובמעברים. הירידה אל מערכת החדרים הייתה דרך פיר או מנהרה משופעת, ובראשה שקע רדוד ששימש כחצר. ברצפות החדרים נחפרו בורות וממגורות לאחסון תבואה ומים, חלקם מטויחים ומכוסים בלוחות אבן כדי להרחיק מכרסמים. מאחר שהחדרים היו חשוכים לגמרי, נמצאו בהם קעריות חרס קטנות שככל הנראה שימשו כנרות.
• שלב חצי תת-קרקעי – אחרי שתקרות רבות קרסו, נבנו בתוך הבורות שנוצרו בתים עגולים או סגלגלים, עם קירות של לבני בוץ וגג של ענפים מכוסים בטין.
• שלב על-קרקעי – בסוף נבנו בתים מלבניים מעל פני השטח, על יסודות אבן.

המגורים מתחת לאדמה התאימו לאקלים של בקעת באר שבע, שבו הימים חמים והלילות קרים: הטמפרטורה בחדרים החפורים נשארה יציבה יחסית לאורך היממה. מצד שני, הלס הרך לא החזיק לאורך זמן חללים גדולים, ותקרות רבות התמוטטו. החדרים היו בגודל של מטרים ספורים בלבד (לפי המקורות, בסביבות 3 על 7 מטרים בממוצע), כך שמדובר במערכות חללים צנועות ולא ב"עיר תת-קרקעית".

ביר אבו מטר ידוע במיוחד כמרכז של תעשיית נחושת קדומה. באזור באר שבע אין נחושת, והעפרה הובאה ככל הנראה מוואדי פינאן שבערבה, ואולי גם מתמנע. באתר נמצאו עפרות נחושת ומלכיט, תנורי התכה קטנים, כורים, סיגים ושרידי תבניות, לצד ראשי אלות ותכשיטים מנחושת. נמצאו בו גם כלי בזלת מרשימים שהובאו מצפון הארץ, מחבצות חרס – עדות לחשיבות משק הצאן ומוצרי החלב – גרעיני חיטה, שעורה ועדשים, כלי צור רבים, צדפים מהים התיכון ומים סוף ופסלוני שנהב. בחלק מהבתים נמצאו חפצים מסודרים בתוך ממגורות אטומות ופתחים חסומים בלוחות אבן, מה שמעיד כנראה על נטישה מתוכננת ולא על חורבן אלים. הסיבות לנטישה עדיין שנויות במחלוקת: נדידה עונתית של רועי צאן, שינויי אקלים או הידרדרות במצב הביטחוני.

חשוב לדעת: בתי המגורים התת-קרקעיים אינם קיימים עוד לביקור. כבר בסוף שנות ה-70 דווח שהאתרים הכלקוליתיים הוזנחו ושהחללים התת-קרקעיים קרסו. בשנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90 נערכו במקום חפירות הצלה, ובהמשך הוקם מעל האתר גן ציבורי קטן בקצה הדרומי של שכונת נווה זאב. בגן אפשר לראות את הבאר שעל שמה נקרא המקום ואבנים המסמנות שרידים מאוחרים יותר, מהתקופה הביזנטית ומהתקופה העות'מאנית – אבל לא חדרים או מנהרות.

איך מגיעים

האתר נמצא בתוך העיר באר שבע, בקצה הדרומי של שכונת נווה זאב, צפונית לנחל באר שבע. מגיעים אליו ברחובות העיר וחונים בחניה ציבורית ברחובות הסמוכים. מדובר בגן עירוני פתוח ולא בגן לאומי או בשמורת טבע, כך שאין בו כרטיס כניסה או שעות פתיחה.

אין אפשרות להיכנס לבתי המגורים התת-קרקעיים. החללים שנחשפו בחפירות שנות ה-50 קרסו או כוסו, ואין בשטח מערה פתוחה לביקור או סיור מודרך במערכת החדרים. ביקור במקום מתאים בעיקר למי שרוצה לעמוד על הנקודה ההיסטורית, לראות את הבאר ולשלב זאת עם טיול לאורך נחל באר שבע. מי שרוצה לראות ממצאים מתרבות באר שבע יכול לחפש אותם בתצוגות הארכאולוגיות של המוזיאונים, ובראשם מוזיאון ישראל בירושלים; כדאי לבדוק מראש באתר המוזיאון מה מוצג כרגע.

מה להכין לביקור

• ציפיות נכונות: זהו גן ציבורי מעל אתר חפירה ישן, לא מערה. אין מה לחקור מתחת לאדמה, ואין צורך בפנס או בציוד מערות.
• זמן: עצירה קצרה של רבע שעה עד חצי שעה מספיקה; אפשר לשלב אותה עם הליכה לאורך נחל באר שבע.
• מים וכובע: באר שבע חמה מאוד בקיץ. העונות הנוחות לביקור הן הסתיו, החורף והאביב.
• הכנה מוקדמת: כדאי לקרוא על תרבות באר שבע ולהביא איתכם תמונות מהחפירות המקוריות, כדי לדמיין את מה שהיה כאן מתחת לפני הקרקע.
• מתאים לילדים: כן, כמו כל גן עירוני, ובשילוב סיפור על אנשים שגרו מתחת לאדמה לפני כ-6,000 שנה.

אזהרות ובטיחות

• אין לחפור, להיכנס לבורות או לנסות לפתוח חללים באזור: קרקע הלס רכה ומתמוטטת בקלות, וחללים תת-קרקעיים בה מסוכנים במיוחד.
• זהו אתר עתיקות: אסור לאסוף חרסים, צור או כל ממצא אחר, ואסור להשתמש בגלאי מתכות. ממצא שנתגלה במקרה יש להשאיר במקומו ולדווח לרשות העתיקות.
• בקיץ – להיזהר ממכת חום, לשתות הרבה ולהעדיף את שעות הבוקר או הערב.
• אם משלבים הליכה לאורך נחל באר שבע – לא להיכנס לערוץ הנחל בזמן גשם או כשיש התראה על שיטפונות.