המערה הפרהיסטורית בפארק נשר

על המערה

המערה הפרהיסטורית בפארק נשר היא מערה טבעית בגדת נחל קטיע (המכונה גם ואדי מוקטע), יובל קטן של נחל נשר הזורם במורדות הצפון-מזרחיים של הכרמל, בפאתי שכונת רמות יצחק בעיר נשר. הנחל עובר במרכזו של פארק נשר – פארק יער של קק"ל בשטח של כ-275 דונם, שפותח יחד עם עיריית נשר ונודע בעיקר בזכות שני הגשרים התלויים שנמתחו מעל הערוץ החל משנת 2004. מרבית המבקרים בפארק מגיעים לגשרים, ומעטים יותר יורדים לערוץ המוצל שבו מסתתרת המערה.

בפתח המערה נבנתה גדר אבנים היוצרת מכלאה לצאן – עדות לשימוש של רועים במערה בדורות האחרונים. מעבר לגדר נפתחת מערה שאורכה כמה עשרות מטרים, ובה ארבעה חללים. אל החדר הראשון ואל חדר צדדי המסתעף ממנו ימינה אפשר להיכנס גם בלי פנס, ואילו שני החדרים הפנימיים חשוכים. בשעות הצהריים חודרת קרן שמש ומאירה את הפינה העמוקה ביותר של המערה.

המראה הבולט ביותר בתוך המערה הוא גושי הסלע הגדולים התלויים מהתקרה, שחלקם יורדים עד הרצפה ויוצרים מעין עמודים בין החללים. אלה אינם נטיפים של ממש אלא סלע שנותר בין חלקי המערה. החדר הצדדי מתרומם כלפי מעלה ומסתיים בפתח עגול בתקרה, שדרכו נכנס אור אך אי אפשר לצאת החוצה. ההליכה במערה נעשית בקומה זקופה וללא זחילה, אם כי בדרך לחדר הצדדי צריך להתכופף מעט בין הסלעים.

במערה נמצאו סימנים לפעילות אדם בתקופות פרהיסטוריות, ומכאן שמה. עם זאת, לא מצאנו פרסום מדעי זמין המתאר חפירה במקום או מתארך את הממצאים, ולכן אין לייחס אותה לתקופה מסוימת. לאורך השבילים הסמוכים יש עוד מערות קטנות, ובהן מערה קטנה עם גדר אבנים בפתחה ומערה נוספת סמוך לעץ חרוב בערוץ.

גם הסביבה יפה: הערוץ מכוסה חורש ים-תיכוני צפוף של אלון מצוי, ער אציל וקטלב מצוי, ובחורף ובאביב פורחים בו נרקיסים, רקפות וסחלבים. במעלה הנחל, מעל המערה, יש מפל יבש בגובה מטרים אחדים שהשביל עוקף. לערוץ יש גם פרק היסטורי: בספטמבר 1918, בימי כיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה, עלה כוח פרשים בריטי דרך נחל נשר ונחל קטיע אל רכס הכרמל.

איך מגיעים

הפארק נמצא בשולי שכונת רמות יצחק בנשר, ומגיעים אליו מרחוב החרוב (בווייז: "פארק נשר"). מכיוון חיפה ומרכז הארץ נוסעים בכביש 705 (רחוב אוסקר שינדלר) ופונים לרמות יצחק; מכיוון הגליל עולים מצומת נשר בדרך משה. הפנייה לחניון חדה, ובחלק מהכיוונים אין פנייה שמאלה אל הפארק או ממנו, כך שלפעמים צריך להסתובב בכיכר הקרובה. החנייה בחניון הפארק בתשלום, ואילו הכניסה לפארק עצמו חופשית.

אל המערה מגיעים ברגל בשבילים המסומנים: מהחניון יורדים בשביל הירוק (4065, "דרך אורי") לעבר פינת ההנצחה ומתקני המשחקים, ממשיכים בחורש אורנים עד צומת השבילים הכחול-ירוק, ושם פונים שמאלה לשביל הכחול (4066). השביל חוצה ערוצון, עובר ליד מערה קטנה ויורד לערוץ נחל קטיע; בצומת השבילים בערוץ פונים ימינה, חולפים על פני מערה נוספת ועץ חרוב, ועשרות מטרים אחריו מגיעים למערה עם המכלאה. משם אפשר להמשיך במעלה הנחל ולהשלים מסלול מעגלי דרך הגשרים התלויים חזרה לחניון. אורך הסיבוב המלא כ-2.5 ק"מ, עם טיפוס מצטבר של כ-100 מטרים, ומשכו שעה עד שלוש שעות. השבילים הירוק, הכחול והשחור כוללים קטעים תלולים ואינם מתאימים למתקשים בהליכה.

הפארק פתוח לציבור, אך בעבר נסגר זמנית לצורך עבודות (למשל בתחילת 2024). כדאי לבדוק באתרי קק"ל ועיריית נשר לפני היציאה.

מה להכין לביקור

• פנס ראש – החדר הראשון מואר באור יום, אבל לשני החדרים הפנימיים צריך תאורה.
• מים – מי שתייה יש רק בכניסה לפארק, ובקיץ צריך להצטייד בהתאם.
• נעלי הליכה עם סוליה טובה – השביל בערוץ סלעי ותלול בקטעים.
• אמצעי תשלום לחנייה (אפשר גם באפליקציות החנייה).
• זמן: כשעתיים לסיבוב שכולל את המערה ואת הגשרים, בקצב נינוח.
• עונה מומלצת: סתיו, חורף (ביום יבש) ואביב, כשהחורש פורח; בשבתות ובאביב הגשרים עמוסים, והשביל בערוץ שקט יותר.
• מתאים למשפחות עם ילדים שרגילים ללכת בשטח; עגלות ילדים לא יעברו בשבילי הערוץ.

אזהרות ובטיחות

• סכנת החלקה בשבילים ובסלעים – אין לטייל בערוץ בימי גשם או מיד אחריהם.
• בתוך המערה יש גושי סלע גדולים ומעברים נמוכים: היזהרו מחבטות ראש והתקדמו לאט בחלקים החשוכים.
• אל תנסו לטפס אל הפתח העגול שבתקרת החדר הצדדי – אי אפשר לצאת דרכו.
• במערה יש עדויות קדומות: אין לחפור, להזיז אבנים או לפרק את גדר המכלאה, ואין לאסוף ממצאים.
• הבערת אש אסורה, למעט בחניונים המוסדרים; החורש בכרמל רגיש מאוד לשריפות.
• חציית הגשרים התלויים אינה מתאימה לסובלים מפחד גבהים.