המערות במצפה רביבים

על המערה

על גבעת מצפה רביבים, שבה עלו ב-1943 ראשוני קיבוץ רביבים לקרקע כאחד משלושת המצפים בנגב, נמצאות שתי מערות חצובות: המערה הגדולה והמערה הקטנה. אלה אינן מערות קרסטיות טבעיות אלא בורות מים עתיקים שנחצבו בסלע הגיר הרך של הגבעה, ובמשך הדורות שימשו את מי שחי במקום, עד שהפכו בשנות הארבעים של המאה העשרים ללב החיים התת-קרקעיים של המצפה. כיום הן חלק מאתר המורשת המשוחזר מצפה רביבים, שבו גם הטירה מ-1943, מגדל התצפית, תעלות הקשר ומטוסי התקופה.

המערה הגדולה נחצבה, לפי שילוט האתר, כבור מים (מאגר) ששירת בית חווה עתיק שעמד בראש הגבעה. היא עדות ל"תרבות המים" הקדומה של הנגב, שכללה סכרים, תעלות וטראסות שנועדו לנצל כל טיפת גשם, ובורות דומים פזורים באזור כולו. במאה ה-19 קרסה חזיתה ברעידת אדמה, אך עמוד סלע שהושאר במרכז החלל מנע את קריסת החלק הפנימי. בימי מלחמת העולם הראשונה השתמשו בה הכוחות העות'מאניים, ואחריהם הצבא הבריטי.

בקיץ 1943 הפכה המערה לביתם הראשון של מתיישבי רביבים: מחסה מפני השרב, סופות החול והגשמים. כעבור כשנה עברו החברים לטירה שנבנתה על הגבעה, והמערה שימשה מחסן ובית מלאכה לנגרות ומסגרות. בחזית שנפערה נבנה קיר אחורי, ולשם תמיכתו הוצבו בחופזה צינורות ברזל, ואלה הפכו לסמלו של האתר וניצבים בפתח המערה עד היום.

במלחמת העצמאות בוצר פתח המערה והיא הפכה למקלט תת-קרקעי ולמקום מנוחה לשומרי הלילה, ובכניסה הוצבו מכלי מים רזרביים למקרה שהבאר תיפגע. ב-1948 הוסבה לבית חולים שדה, עם ציוד לניתוחים ולעירויי דם. טופלו בו פצועים מיישובי האזור ומהדרכים, ולוחמים שנפצעו בקרבות הסביבה, וחלק מהפצועים פונו במטוסי דקוטה שנחתו במנחת הסמוך. אחרי ההפצצות המצריות הכבדות על המצפה ביולי 1948 הועברו אל המערה מנות ברזל והופעל בה מטבח לחברי הקיבוץ ולכוח מגדוד 8 של הפלמ"ח. היום משוחזרים בה סיפור ההתיישבות הראשונה ובית החולים: מיטות, ארונות תרופות וכלים רפואיים לצד מסכי הסבר.

המערה הקטנה שימשה בתקופה הנבטית ואחר כך בתקופה הביזנטית כבור מים או כמחסן ומקום מגורים. מפולת עפר כיסתה אותה, והיא התגלתה במקרה ב-1948, כשחפרו מקלט ליד הטירה. בזמן פינויה נמצאו בה כלי חרס עתיקים שלמים. במלחמה הפכה לבונקר הפיקוד של המצפה: היא חוברה למערך תעלות הביצור והקשר, לקווי הטלפון ולמרכזייה, והותקן בה פתח מילוט. בזמן ההפצצות של יולי 1948 הועברו אליה מכשירי הקשר, ובהם מכשיר לתקשורת עם חיל האוויר. במבצע חורב שימשה את אנשי המודיעין, והייתה מפקדה צבאית עד סוף המבצע בינואר 1949. ליד המערה מוצגים גם ה"סליקים", מחבואי הנשק שהוסתרו מעיני הבריטים.

איך מגיעים

מצפה רביבים נמצא בצמוד לקיבוץ רביבים שבמועצה האזורית רמת הנגב, כחצי שעה נסיעה דרומה מבאר שבע. מגיעים בכביש 40 עד צומת משאבים, ומשם פונים לכביש 222 אל רביבים. האתר נמצא בקצה הדרומי של הקיבוץ, ולידו מרכז מבקרים וחניה.

המערות הן חלק מאתר מורשת בתשלום, והביקור בהן נעשה במסגרת הסיור באתר. השביל מהחניה אל המערות קצר וסלול, ובפתחי המערות יש מדרגות ירידה עם מעקה. מומלץ מאוד להתקשר לפני ההגעה ולתאם את הביקור, ולבדוק באתר הרשמי או בטלפון את שעות הפתיחה ומחירי הכניסה העדכניים, שמשתנים מעת לעת.

מה להכין לביקור

• תיאום מראש בטלפון עם מצפה רביבים, במיוחד לקבוצות ולסיור מודרך.
• כרטיס כניסה לאתר (בתשלום).
• כובע, קרם הגנה ומים: בין המערות לטירה ולמגדל הולכים בשטח פתוח וחשוף לשמש.
• נעליים נוחות וסגורות, בשל המדרגות והקרקע החולית סביב המערות.
• אין צורך בפנס או בציוד מערות: המערות מוארות ומשוחזרות כמוזיאון.
• זמן: כשעה עד שעתיים לסיור באתר כולו, כולל הטירה, המגדל והמטוסים.
• עונה מומלצת: הסתיו, החורף והאביב. בקיץ עדיף להגיע בשעות הבוקר.
• האתר מתאים למשפחות ולילדים, ומשלב היסטוריה, ציוד מקורי ומיצגים.

אזהרות ובטיחות

• חום: הנגב הצפוני לוהט בקיץ. שתו הרבה ואל תשהו זמן רב בשמש.
• היזהרו במדרגות הירידה לפתחי המערות ובתעלות הקשר, ושימו לב לילדים בשולי הבורות הפתוחים.
• אין לגעת בציוד המוצג במערות ואין להזיז אותו: זהו אתר שימור ומוזיאון.
• אין להיכנס לאזורים סגורים או לטפס על קירות המערות והביצורים.
• הישמעו להוראות צוות האתר והמדריכים.