מאגורות נחש צמא

על המערה

מאגורות נחש צמא, הידועות גם בשם מחפרות צינים, אינן מערה טבעית אלא זוג מנהרות ענק שנחצבו בידי אדם בסלע הקירטון הרך של מצוק הצינים – המצוק הארוך היורד מרמת עבדת אל בקעת צין ותוחם מצפון־מזרח את הר הנגב. המנהרות נחצבו בגובה של כ-580 מטר מעל פני הים, ממש בשולי המצוק, ומפתחיהן נשקף נוף רחב אל בקעת צין.

לפי תשובת חברת תש"ן (שנקראה בעבר "שירותי נפט") לכתבה שפורסמה ב-ynet, אחרי מלחמת יום הכיפורים ואמברגו הנפט של 1973 נבחנה בישראל האפשרות לאחסן נפט גולמי לשעת חירום בחללים תת־קרקעיים, והמנהרות כאן נחפרו כניסוי לבחינת הרעיון – לפי ויקיפדיה, בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20. הפרויקט ננטש: לפי החברה, המדינה החליטה בסופו של דבר שלא לאחסן נפט גולמי באתר, ואיטום תצורת הסלע לא צלח. החברה מדגישה שבמקום לא אוחסן נפט גולמי מעולם.

באתר שתי מנהרות. המנהרה הקטנה, הימנית, נחסמה בדלת פלדה כבדה, ובתוכה תאים חצובים, צנרת מתכת ומשקופי בטון; על אחד הקירות נראה עדיין שמה של חברת "שירותי נפט". המנהרה הגדולה, השמאלית, נפתחת בפתח רחב שרכב יכול לעבור בו, ומובילה לאורך מאות מטרים אל חללים ענקיים שתקרתם גבוהה בהרבה מגובה אדם. על הקירות ניכרים היטב סימני החציבה המכנית הסדורים. ליד המנהרות הוכשרה רחבה ששימשה מנחת מסוקים.

מאחר שהמטרה המקורית לא פורסמה בהרחבה, האתר הנטוש הוליד ברשתות החברתיות שלל השערות ותיאוריות קונספירציה – למשל שנועד לאחסון אורניום. אין לתיאוריות האלה ביסוס במקורות מוסמכים, וההסבר המתועד הוא ניסוי אחסון הנפט. מדידות קרינה שנערכו במנהרות במסגרת הכתבה ב-ynet הראו ערכים גבוהים מהרקע הרגיל, וההסבר הסביר שהועלה הוא גז רדון שמקורו בשכבות הפוספט שבאזור, ולא חומר שאוחסן במקום.

המצוק עצמו נכלל בשמורת הטבע מצוק הצינים, שהוכרזה ב-1989, ולאורכו, מעל המצוק, עובר שביל ישראל.

איך מגיעים

הכניסה למאגורות אסורה. האתר נמצא בתוך שטח אש פעיל של צה"ל, שהכניסה אליו ללא תיאום אסורה על פי חוק, והגורמים האחראים על האתר אוסרים להיכנס למנהרות בשל סכנת קריסה וחשיפה לגז רדון. לכן איננו מפרטים כאן מסלול הגעה, ואיננו ממליצים לנסות להגיע למקום.

הדרך לאתר עצמה היא דרך עפר קשה וארוכה לרכבי שטח, שמסתיימת בירידה תלולה ומסוכנת במיוחד במדרון המצוק. מי שמבקש ליהנות מנופי מצוק הצינים ובקעת צין יכול לעשות זאת בדרכים מסומנות ומותרות, כמו קטעי שביל ישראל העוברים לאורך המצוק, תוך בדיקה מראש של הסדרי הכניסה לשטחי האש במרכז הנגב.

מה להכין לביקור

• אל תתכננו כניסה למנהרות – האתר סגור ונמצא בשטח אש פעיל, וכניסה אליו עלולה לגרור קנס ולסכן חיים.
• אם אתם מטיילים באזור מצוק הצינים בדרכים מותרות: בדקו מראש את מועדי הפתיחה של שטחי האש ואת הנחיות רשות הטבע והגנים.
• הצטיידו בכמות גדולה של מים (לפחות 4–5 ליטר לאדם ליום בעונה החמה), כובע ומקורות צל.
• העונה המתאימה לטיולים באזור היא הסתיו, החורף והאביב; בקיץ החום כבד.
• באזור אין שירותים והקליטה הסלולרית אינה רציפה – עדכנו מישהו על המסלול ועל שעת החזרה.

אזהרות ובטיחות

• שטח אש צבאי: הכניסה ללא תיאום אסורה ומסוכנת – ייתכנו אימונים ותחמושת שלא התפוצצה. אין לגעת בחפצים חשודים.
• סכנת קריסה: המנהרות נחצבו בקירטון רך וננטשו לפני עשרות שנים; תקרות וקירות עלולים להתפורר.
• גז רדון: במנהרות נמדדו רמות קרינה גבוהות מהרגיל, ככל הנראה בשל רדון; שהייה בחללים סגורים אלה מסוכנת.
• דרך מסוכנת: הירידה לאתר תלולה ומשובשת, ומסוכנת גם לנהגי שטח מנוסים.
• שטח מדברי: חום, התייבשות, ובחורף סכנת שיטפונות בערוצים ובבקעת צין.
• בשמורת הטבע מצוק הצינים אין לפגוע בצמחים ובבעלי חיים, אין להבעיר אש ואין להשאיר פסולת.