מערות המגורים בדריג'את

על המערה

דריג'את הוא כפר ערבי קטן בבקעת ערד, בין כסייפה ליער יתיר, כמה קילומטרים מערבית לתל ערד. מאז 2012 הוא שייך למועצה האזורית אל-קסום. את הכפר הקימו באמצע המאה ה-19 משפחות של פלאחים (חקלאים) שהגיעו מדרום הר חברון, והוא היישוב הפלאחי היחיד בנגב: תושביו אינם בדואים, והם נבדלים מהשבטים שסביבם במנהגים ובמבנה החברתי.

המתיישבים הראשונים הביאו איתם את מסורת המגורים במערות חצובות בצלע ההר, דפוס חיים שמוכר עד היום בכפרי דרום הר חברון. המערות היו שלב הבנייה הראשון של הכפר, ובדריג'את אפשר לראות עד היום את שלושת השלבים זה לצד זה: מערות המגורים שחצבו המייסדים, בתי האבן של שלב הביניים (בחלקם עדיין גרים), והבתים המודרניים. בתי קבע החלו לקום בכפר רק אחרי קום המדינה, ולפי בני משפחת אבו חמאד המשפחה המשיכה לגור במערות עד שנות ה-60 של המאה ה-20.

אלה חללים מעשה ידי אדם שנחצבו בסלע הגבעה. לפתח המערה המשפחתית נבנתה חזית אבן עם משקוף ודלת, ובדפנות נחצבו גומחות לאחסון. לפי סיפור המשפחה, לפני שנולד בנו ג'אבר התגורר במערה אבי המשפחה עם אשתו ושבע בנותיו, ולצידם הפרות והגמלים. כיום המערה משמשת אתר אירוח ומורשת: האולם המרכזי רוצף והוקף במושבי דיואן נמוכים מכוסים בשטיחים, ובגומחות ועל הקירות מוצגים כלי בית ישנים - קנקני חרס, כלי נחושת ונפות קש.

את האירוח מפעיל ג'אבר אבו חמאד, בן הכפר ומורה דרך מוסמך, שנולד ב-1967 בבית חולים - בניגוד לאחיו הגדולים. הסיור כולל תצפית מקבר השייח' מסעוד אל הנוף שמסביב, ביקור במערות, סיפורים על אורח החיים של פעם, הדגמת אפיית פיתות בטאבון, קפה מר ותה צמחים. בתיאום מראש אפשר להזמין גם ארוחה ולינה באוהל גדול לקבוצות ולמשפחות.

הכפר עצמו מעניין גם מעבר למערות: במשך שנים לא הוכר על ידי המדינה ולא היה מחובר לתשתיות, ורק ב-2004 קיבל מעמד של יישוב מוכר עצמאי. באמצע שנות ה-2000 הותקנה בו מערכת חשמל סולארית, ובכפר פועל מסגד המוזן בחשמל סולארי. שביל ישראל, בקטע שבין הר עמשא לערד, עובר ליד הכפר.

איך מגיעים

דריג'את נמצא בצפון-מזרח הנגב, מערבית לתל ערד ולעיר ערד, ומגיעים אליו ברכב בכבישים סלולים מאזור ערד. מערות האירוח אינן אתר פתוח לציבור עם שעות פעילות קבועות או שילוט של רשות הטבע והגנים: הן נמצאות בשטח פרטי של המשפחה בתוך הכפר, והביקור בהן מתקיים בתיאום מראש עם המארח, שגם מכוון את המבקרים לנקודת המפגש ולחניה. מחירים, זמני סיור ואפשרויות לינה משתנים, ולכן יש לברר אותם ישירות מול המארח או באתר המפרסם לפני ההגעה.

מטיילי שביל ישראל עוברים ליד הכפר בקטע שבין הר עמשא לערד, ולפי אתר טיולי יש בדריג'את נקודה למילוי מים. גם מי שמגיע ברגל צריך לתאם מראש אם הוא רוצה לבקר במערות.

מה להכין לביקור

• תיאום מראש עם המארח - בלעדיו אין כניסה למערות, שהן חלק מבית המשפחה.
• לבוש צנוע ומכבד: מדובר בכפר מסורתי שתושביו חיים בו בפועל.
• נעליים נוחות להליכה קצרה בשבילי עפר ואבן בין הבתים, התצפית והמערות.
• שכבת לבוש חמה לערבי החורף ולמי שנשאר ללינה - בבקעת ערד מתקרר מאוד אחרי השקיעה, גם אחרי יום חם.
• כובע ומים לחלק החיצוני של הסיור, במיוחד בקיץ.
• פנס קטן אם מתכננים להישאר ללינה.
• הביקור מתאים למשפחות עם ילדים ולקבוצות; את משך הסיור והאירוח קובעים מול המארח.
• מטיילי שביל ישראל: לוודא מראש שנקודת המים זמינה ולתכנן את הקטע לפי חום העונה.

אזהרות ובטיחות

• המערות נמצאות בשטח פרטי בתוך יישוב מאוכלס - אין להיכנס למערות או לחצרות בלי רשות ובלי ליווי המארח.
• פתחי המערות נמוכים ורצפתן אינה תמיד אחידה: היזהרו מחבטות ראש וממעידות, בייחוד בתאורה חלשה.
• אין לגעת בכלי התצוגה הישנים במערה בלי אישור.
• אין להבעיר אש בתוך המערות; אש לטאבון או לבישול רק בהנחיית המארחים.
• בהליכה בשטח הפתוח סביב הכפר ובשביל ישראל בימים חמים יש סכנת התייבשות ומכת חום - שתו הרבה והימנעו מהליכה בשעות החמות.
• כבדו את פרטיות התושבים ובקשו רשות לפני צילום אנשים.