מערות המגורים והאחסון בעבדת

על המערה

מתחת לאקרופוליס של עבדת, העיר הנבטית-ביזנטית שעל דרך הבשמים בהר הנגב, משתרע מדרון שחצוב כמעט כולו במערות. אין זו מערה טבעית אחת אלא רובע שלם של חללים מעשה ידי אדם: מערות שנחצבו במדרונות התל, ובחזיתן נבנו בתים מאבן, כך שכל יחידת מגורים שילבה חדרים בנויים עם חדרים חצובים בסלע. לפי חוקרי פרויקט המחקר "עבדת בשלהי העת העתיקה", חצובים במדרונות הצפוני, הדרומי והמערבי של העיר מאות חללים כאלה, הערוכים בטרסות זו מעל זו. החוקר הצ'כי אלואיס מוסיל, שסקר את עבדת בשנת 1902, הקדיש תשומת לב מיוחדת למערות הרבות שבמדרון המערבי.

לפי רשות הטבע והגנים, בתקופת היישוב הנבטי שימשו חלק מהמערות לקבורה. בתקופה הביזנטית, כשעבדת הגיעה לשיא פריחתה (המאות ה-4 עד ה-7 לספירה) והפכה ליישוב חקלאי משגשג, הוסבו המערות למגורים, לאורוות, למחסנים לתוצרת חקלאית ולבתי מלאכה, ובחלקן התסיסו תירוש ליין. ייצור היין היה ענף מרכזי בעבדת: בגן הלאומי נמצאו לפחות חמש גיתות, והיין הועבר למערות שבשולי התל, שם עובד ואוחסן.

בשנים האחרונות התברר שסיפורן של המערות לא נגמר בתקופה הביזנטית. בחפירות שנערכו בשנים 2012 עד 2016 במתחם מגורים רב-חדרים במדרון הדרומי, בשטח מגורים של כשני הקטרים, נבחר המקום בגלל ריכוז של ציורים באדום (דיפינטי) על הקירות, ובהם צלבים מעוטרים וככל הנראה דמותו של הקדוש הלוחם תיאודורוס. החוקרים מעריכים שבמתחם התגוררה בשלהי העת העתיקה קהילת נזירים. מעל רצפה מהתקופה הביזנטית נמצאו שכבות עבות של גללי בעלי חיים, אבוסים ושקתות, עדות לשימוש כאורווה. תיארוך פחמן-14 של החומר האורגני ושברי כלי חרס מטיפוס שיוצר בח'רבת אל-מפג'ר הראו פעילות אינטנסיבית גם בתקופה המוסלמית הקדומה, בערך בין 650 ל-900 לספירה, כלומר זמן רב אחרי רעידת האדמה של המאה ה-7, שנחשבה בעבר לסוף היישוב.

במסלול הביקור אפשר לראות כמה מכלולים: בית מגורים ביזנטי מרשים שחוזק ושומר, ומאחוריו מערות; "מערת הציורים", הקרויה כך על שם כתובות וציורים שהשאירו אחריהם עולי רגל נוצרים; מערות האחסון שמתחת לשער המקדש הנבטי, שבחלקן מוצגים כדי חרס; ו"מערת הקדושים" הסמוכה לבית המגורים שהפך למנזר, שבה נמצאו כתובת וציורים של הקדושים תיאודורוס וגיאורגיוס. בתוך המערות ניכרים סימני החציבה, גומחות ומדפים חצובים, ובכמה מהן משקופים ופתחים בנויים. עבדת כולה הוכרזה בשנת 2005 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, יחד עם ממשית, שבטה וחלוצה, כחלק מדרך הבשמים. מערת הקבורה הרומית שבמדרון הדרומי מתוארת בדף נפרד.

איך מגיעים

גן לאומי עבדת שוכן לצד כביש 40, בין באר שבע למצפה רמון, דרומית למדרשת שדה בוקר (בווייז: "גן לאומי עבדת"). הכניסה היא בתשלום, ליד מרכז המבקרים והחניה התחתונה. מהקופה אפשר לעלות ברכב, עם כרטיס לפתיחת השער, אל החניה התיכונה והחניה העליונה שליד האקרופוליס.

הדרך הנוחה לבקר במערות היא "שביל המערות" של רשות הטבע והגנים (סימון כחול ואדום): מסלול מעגלי בדרגת קושי בינונית שיוצא מהחניה התיכונה, עולה בכמה מדרגות אל בית המגורים הביזנטי, ממשיך לאורך מערות ושרידי מבנים אל מכלול המערות הדרומי, מטפס במדרון התלול אל האקרופוליס, ויורד ממנו בשביל המסומן כחול אל מערות האחסון וחזרה לחניה. מי שמגיע לחניה העליונה יכול גם לרדת למערות במדרגות שליד שער המקדש הנבטי ולהמשיך בירידה אל בית המרחץ והחניה התחתונה (לפי רשות הטבע והגנים, מסלול כזה אורך כשעתיים).

המערות פתוחות לביקור רק בשעות הפתיחה של הגן הלאומי, והכניסה לגן נסגרת חצי שעה לפני שעת הסגירה. רשות הטבע והגנים ממליצה לתאם ביקור מראש באתר שלה. השעות והמחירים משתנים, ולכן כדאי לבדוק באתר הרשמי לפני היציאה. נכנסים רק למערות ולמקומות שפתוחים רשמית למבקרים.

מה להכין לביקור

• כרטיס כניסה לגן הלאומי (או מינוי של רשות הטבע והגנים), ורצוי תיאום ביקור מראש באתר הרשות.
• מים בשפע, כובע וקרם הגנה: המסלול עובר במדרון חשוף לשמש ברמת המדבר.
• נעלי הליכה סגורות עם סוליה טובה, לעלייה ולירידה במדרגות ובשביל התלול.
• פנס קטן או פנס ראש יעזור לראות את פנים המערות, את סימני החציבה ואת הציורים בפינות החשוכות.
• זמן: שעה וחצי עד שעתיים למערות ולאקרופוליס, ויותר אם משלבים את שאר אתרי הגן ואת בית המרחץ.
• עונה מומלצת: הסתיו, החורף והאביב. בקיץ עדיף להגיע מוקדם בבוקר.
• מתאים לילדים שהולכים בעצמם, בהשגחה צמודה ליד מדרגות ושוליים. השבילים אינם נגישים לכיסאות גלגלים, אך במרכז המבקרים מוצג דגם של האתר.
• אין להכניס כלבים לגן; בכניסה יש מקום להשארתם. אוכלים רק באזור המותר, ליד החניה התחתונה.

אזהרות ובטיחות

• מדרון תלול ומדרגות: חלק מהשביל טיפוסי ותלול, ולכן הותקנו בו מאחזי יד ומדרגות. היצמדו לשביל המסומן ואל תקצרו דרך במדרון.
• מעבר כביש: שביל המערות חוצה את הכביש העולה לחניה העליונה; חצו בזהירות, במיוחד עם ילדים.
• חום והתייבשות: במשך רוב השנה חם מאוד בשעות הצהריים. שתו הרבה והתחילו את הסיור מוקדם.
• היכנסו רק למערות ולמקומות הפתוחים רשמית למבקרים, והיזהרו מראש בפתחים נמוכים ובסלע לא אחיד ברצפה.
• אתר עתיקות ואתר מורשת עולמית: אין לגעת בציורים ובכתובות על הקירות, אין לטפס על קירות ומבנים, אין לזרוק או לגלגל אבנים, ואין להוציא דבר מהאתר.
• אין להישאר באתר אחרי החשכה ואין להבעיר אש. שמרו על הניקיון ופעלו לפי הוראות צוות הגן.