מערות הנזירים בעין עבדת

על המערה

מערות הנזירים של עין עבדת הן קבוצה של חללים מעשה ידי אדם, שנחצבו בסלע הגיר הלבן של קניון עין עבדת, בערוצו של נחל צין. הקניון עצמו הוא קניון טבעי: הוא נוצר בהתחתרות לאחור של הנחל בשוליה הצפוניים של רמת עבדת, וממנו נובעים שלושה מעיינות – עין מעריף, עין עבדת ועין מור. ליד המים האלה, בתוך המצוקים, בחרו נזירים בתקופה הביזנטית להתבודד.

בתקופה הביזנטית הפכה העיר עבדת, כארבעה קילומטרים דרומית למעיין, לעיר נוצרית, ובקניון התיישבו נזירים. על פי מאגר המחקר של מכלולי הנזירות (CORPS) באוניברסיטה העברית, אתר המתבודדים בעין עבדת כולל ארבע מערות חצובות, שמתוארכות למאה ה-6 לספירה. הן ננטשו במחצית הראשונה של המאה ה-7, אחרי הכיבוש הערבי. מגיעים אל התאים במדרגות צרות שנחצבו בסלע.

• מערה 1 – שני חדרים מחוברים, בגודל של כ-4.5 על 4.8 מטרים ושל כ-1.6 על 1.5 מטרים. באחד החדרים יש גומחה שמעליה חרות צלב, וייתכן שהחדר שימש כתפילה של הנזיר. בתיאור של רשות הטבע והגנים נכתב שהגומחה נפרצה ושימשה גם כחלון.
• מערה 2 – חלל אחד, כ-5.3 על 5.6 מטרים. על הקיר הצפוני נמצאו כתובות שבהן תפילות לישו ולקדוש תאודורוס.
• מערה 3 – חדר אחד, כשבעה מטרים מעל מערה 2. ייתכן שחציבתו לא הושלמה.
• מערה 4 – חלל אחד, ובו שני משטחים ישרים שנחצבו בכוונה לאחסון. ייתכן שהוא שימש כמטבח.

במערות אפשר לראות את מה שהשאירו הנזירים: גומחות ששימשו כארונות, מדפים, ספסלים ומדרגות. הנזירים גם חצבו גרמי מדרגות כדי להגיע בקלות אל המים. המערות נסקרו אך לא נחפרו, ומצב השתמרותן טוב. מעל המצוק, ליד ראש העלייה, נמצאים שרידי מבנה מרובע מהתקופה הביזנטית. כנראה היה זה מגדל ששימש את הנזירים לתצפית ולשמירה על החלקות החקלאיות הקטנות שעיבדו ליד הערוץ. ייתכן שגם השטח שבו צומחת היום חורשת צפצפות הפרת שימש פעם את הנזירים כגינה.

הסביבה מרשימה לא פחות מהמערות. בקניון יש מפל של כ-15 מטרים ובריכות, צמחיית מים עבותה וחורשת צפצפות הפרת, ועל המצוקים אפשר לראות לא פעם יעלים ונשרים. ממצאים מהסביבה מעידים על נוכחות אדם כבר בפרהיסטוריה. כלי צור מהתרבות המוסטרית, מהתקופה הפליאוליתית התיכונה, מתוארכים לפני כ-80,000 עד 90,000 שנה.

איך מגיעים

המערות נמצאות בתוך גן לאומי עין עבדת, שמנהלת רשות הטבע והגנים, והכניסה אליו בתשלום. מגיעים מכביש 40 (באר שבע–מצפה רמון). לגן יש שתי כניסות, ואפשר להיכנס בשתיהן עם אותו כרטיס באותו היום:

• כניסה צפונית (חניון תחתון) – בין אבני ק"מ 130 ל-131 פונים מזרחה לכיוון מדרשת שדה בוקר, וממשיכים לפי השילוט כ-4 ק"מ עד החניון התחתון. רק מכאן אפשר לרדת לנחל.
• כניסה דרומית (חניון עליון) – בין אבני ק"מ 123 ל-124 פונים מזרחה. מכאן יש תצפית על הקניון ועל המפל העליון, אבל אין ירידה לנחל.

אל המערות מגיעים במסלול הארוך והחד-כיווני. המסלול יוצא מהחניון התחתון, עובר ליד הבריכות ומפל עין עבדת וממשיך עד חורשת צפצפות הפרת. כבר מאזור החורשה אפשר לראות את פתחי המערות בדופן המצוק. אחר כך השביל מטפס לאורך בסיס המצוק, ממש ליד המערות, ועולה במדרגות ובסולמות מתכת אל החניון העליון. לפי רשות הטבע והגנים המסלול נמשך 2–3 שעות, ומי שהולך בו צריך לדאוג לרכב שימתין לו בחניון העליון. מי שבוחר במסלול המעגלי הקצר (1–2 שעות) חוזר מהחורשה לחניון התחתון, ויראה את המערות רק מרחוק. מכיוון שקטע הסולמות פתוח לעלייה בלבד, אי אפשר להגיע למערות מהחניון העליון.

השהייה בגן מותרת רק בשעות הפתיחה. השעות שונות בקיץ ובחורף, והאתר נסגר מוקדם יותר בימי שישי ובערבי חג. את השעות והמחירים העדכניים כדאי לבדוק באתר רשות הטבע והגנים לפני היציאה.

מה להכין לביקור

• הרבה מים לכל אחד, וכובע. מי המעיינות אינם ראויים לשתייה.
• נעלי הליכה עם סוליה טובה. השביל עובר על סלע חלק, על מדרגות חצובות ועל סולמות מתכת.
• רכב שני או מישהו שיאסוף אתכם מהחניון העליון, אם אתם הולכים במסלול הארוך דרך המערות.
• כרטיס כניסה לגן הלאומי או מנוי של רשות הטבע והגנים.
• פנס קטן או פנס ראש, אם תרצו לראות את הגומחות ואת פרטי החציבה בחלק הפנימי והמוצל של המערות.
• זמן: 2–3 שעות למסלול הארוך, בלי לחץ של שעת הסגירה. כדאי לצאת בבוקר.
• עונה: האביב, הסתיו והחורף נוחים יותר. בקיץ חם מאוד בקניון בשעות הצהריים.
• האוכל נשאר ברכב. אסור להכניס אוכל לגן הלאומי, וגם לא כלבים או חיות מחמד אחרות.
• ילדים: המסלול מתאים למשפחות עם ילדים שכבר הולכים לבד, אבל ליד המצוק ובקטע הסולמות צריך להשגיח עליהם צמוד.

אזהרות ובטיחות

• קטע המדרגות והסולמות במצוק פתוח לעלייה בלבד. אסור לרדת בו.
• אסור להתקרב לשפת המצוק או לטפס על הקירות כדי להגיע לפתחים גבוהים. גלישה בחבלים וטיפוס מצוקים אסורים בגן.
• הולכים רק בשבילים המסומנים ולא מדרדרים אבנים. מתחת לשביל יש מטיילים אחרים.
• הסלע ליד הבריכות חלק, וצריך להיזהר. הרחצה בבריכות אסורה.
• שיטפונות: הקניון הוא ערוץ של נחל גדול. בימי גשם, או כשיש תחזית לשיטפונות, לא נכנסים לנחל ומבררים מראש אם הגן פתוח.
• חום ומכת שמש, בעיקר בקיץ. שותים הרבה ונחים בצל.
• זהו אתר ארכאולוגי מוגן: לא נוגעים בצלבים ובכתובות, לא חורטים, לא כותבים ולא לוקחים שום דבר מהמקום. אין לפגוע בחי, בצומח ובדומם, ואסור להבעיר אש.
• היעלים בגן הם חיות בר. לא מאכילים אותם ולא מתקרבים אליהם.