מערות הקבורה בחורבת סומקה

על המערה

חורבת סומקה היא אתר ארכאולוגי גדול בדרום רכס הכרמל, כ-2.5 ק"מ מדרום לדלית אל-כרמל, בתחום גן לאומי הר הכרמל. על גבעה סלעית בגובה של כ-350 מטר מעל פני הים שכן כאן יישוב יהודי מהתקופה הרומית והתקופה הביזנטית, שנוסד כנראה בסוף התקופה הרומית הקדומה והגיע לשיאו במאות ה-3 וה-4 לספירה. השם נקשר לאוג הבורסקאים (סומאק בערבית ובארמית), צמח ששימש לעיבוד עורות, ובאתר נמצאו בית כנסת, בתי מגורים, בית בד, גתות, בורות מים ובתי מלאכה עם עמודי אבן מחורצים שתפקידם עדיין אינו ידוע בוודאות.

סביב היישוב נחצבו בסלע יותר מעשרים מערות קבורה. אלה אינן מערות טבעיות אלא קברים מלאכותיים, חצובים בסלע הגיר הקירטוני של האזור, וחלקם חצובים בתוך מחצבה קדומה. לפי הארכאולוג עמוס קלונר הם מתוארכים לסוף המאה ה-2 או לתחילת המאה ה-3 לספירה, כלומר לימי המשנה והתלמוד. החזיתות החצובות מעוטרות בקשת מעוגלת, ובתוכה פתח מלבני קטן ונמוך המוביל אל חדרי הקבורה.

המפורסמת שבהן היא "מערת המנורות", החצובה בגדת נחל חרובים, מצפון-מערב לחורבה. בחזית שלה, משני צדי קשת הכניסה, חרותות שתי מנורות בעלות שבעה קנים, עדות ברורה לזהותם היהודית של הקבורים. בחלק מהתצלומים של המנורות נראים סימוני גיר לבנים מודרניים שאינם חלק מהחריתה המקורית. בתוך המערה שני חדרי קבורה ובהם כוכים מקושתים.

מערה נוספת, הנקראת "מערת השור והאריה", נמצאת מדרום לאתר, באזור המחצבה הקדומה. על חזיתה עיטור צמחי ותבליט פגוע של שתי חיות, ככל הנראה שור ואריה. בסביבה אפשר לראות גם חזית קבר חצובה שחציבתה לא הושלמה, עם קשת ושקע מלבני ללא פתח.

במערות לא נמצאו כתובות, ופנימן נפגע ונשדד כבר בעבר. בחפירות נמצאו בהן גם עצמות של צבוע מפוספס, המעידות שטורפים השתמשו במערות כמחסה לאחר נטישתן. לצד המערות כדאי לבקר בשרידי בית הכנסת, שנחפר בשנים 1983 עד 1995 בידי שמעון דר מאוניברסיטת בר-אילן ובשיתוף בית ספר שדה כרמל, ובמתקני החקלאות הקדומים שסביב החורבה, ובהם מערכת גתות גדולה ובית בד.

איך מגיעים

החורבה נמצאת בין דלית אל-כרמל לאליקים. חונים בחניה לא סלולה לצד כביש 672 (דלית אל-כרמל – מחלף אליקים), מדרום לדלית אל-כרמל, ומשם יורדים בדרך עפר אל הוואדי ועולים ברגל אל רכס החורבה. מסלול מעגלי מקובל באורך של כ-5 ק"מ נחשב קל ונמשך כחצי יום, אך הוא אינו מסומן לכל אורכו, ולכן מומלץ להיעזר במפת סימון שבילים או באפליקציית ניווט. מערת המנורות נמצאת בגדת נחל חרובים, וההגעה אליה מחייבת סטייה קצרה מהשביל הראשי.

חשוב: האתר נמצא בשולי שטח אש פעיל של צה"ל. בדרך כלל אפשר לבקר בו בסופי שבוע ובחגים, ואילו בימי חול נדרש תיאום מראש עם צה"ל (פיקוד הצפון). הסדרי הכניסה לשטחי אימונים משתנים מעת לעת, ולכן כדאי לבדוק את המצב העדכני לפני היציאה.

מה להכין לביקור

• תכנון היום: עדיף סוף שבוע או חג, אלא אם קיבלתם אישור מראש מצה"ל.
• מפת סימון שבילים או מסלול טעון בטלפון, כי השביל אינו מסומן לכל אורכו.
• פנס ראש קטן, אם תרצו להציץ פנימה מבעד לפתחים הנמוכים.
• נעלי הליכה סגורות עם סוליה טובה, בגלל סלע וטרשים.
• לפחות 2 ליטר מים לאדם, כובע וקרם הגנה; בקיץ השטח חם וחשוף.
• עונה מומלצת: סתיו, חורף ואביב. בחורף ממלאים הגשמים את בורות המים, ואפשר לפגוש לידם סלמנדרות כתומות.
• זמן: חצי יום לסיור משולב בחורבה ובמערות הקבורה.
• מתאים למשפחות עם ילדים שמסוגלים ללכת כמה קילומטרים בשטח.

אזהרות ובטיחות

• שטח אש: אל תיכנסו בימי חול בלי תיאום, אל תסטו מהדרכים, ולעולם אל תגעו בחפץ חשוד או בתחמושת. דווחו עליהם לצבא או למשטרה.
• הכניסה למערות היא דרך פתחים קטנים ונמוכים. אל תיכנסו לבד ושימו לב לראש ולרצפה הלא אחידה.
• המערות הן אתר עתיקות מוגן: אסור לחפור, להזיז אבנים, לסמן בגיר או לגעת בחריתות המנורות ובתבליטים.
• המדרון אל נחל חרובים סלעי ותלול במקומות מסוימים, ובחורף הסלע חלקלק.
• בורות המים והמאגרים החצובים באתר עמוקים; שמרו מרחק, בעיקר עם ילדים.
• הכרמל מועד לשריפות: אסור להבעיר אש מחוץ למקומות שהוסדרו לכך.
• הסלמנדרה הכתומה היא חיה מוגנת. אל תאספו ואל תטרידו אותה.