מערות הקבורה בתל חליף

על המערה

תל חליף (בערבית תל ח'וויילפה) הוא תל קדום בצפון הנגב, כ-20 ק"מ צפונית-מזרחית לבאר שבע, בצמוד לקיבוץ להב ובתוך שטחי יער להב. במדרונות התל ובשוליו נחצבו לאורך הדורות מערות קבורה רבות בסלע הגיר הרך, ממערות קבורה של ממלכת יהודה בתקופת הברזל ועד קברים מהתקופה הרומית ומראשית התקופה הביזנטית. אין כאן מערה טבעית אחת, אלא בית קברות של מערות חצובות בידי אדם, ששימש את תושבי היישוב שעל התל ואת הכפרים שבסביבתו.

בית הקברות מתקופת הברזל. המערה הראשונה נחשפה ב-1965, כשבקיבוץ להב חפרו לבניית בריכת שחייה, על המדרון שמדרום לתל. את המערה הזאת חפרו ופרסמו הארכאולוגים אברהם בירן ורם גופנא. ב-1972, בעבודות להרחבת הכביש שלמרגלות הגבעה, נחשפו עוד שלוש מערות קבורה. עם תחילת "פרויקט מחקר להב" ב-1976 קיבל בית הקברות את השם "אתר 72", ובשנה שלאחר מכן נחפרו בו עוד שלוש מערות. ממצאי בית הקברות ומחקר חוזר שערך בו עודד בורובסקי פורסמו בכרך השלישי של סדרת הדוחות של הפרויקט. על פי כלי החרס מן ההקשרים החתומים, המערות שימשו לקבורה בתקופת הברזל II, בערך בין 900 ל-675 לפנה"ס, ממש בתקופה שבה התל היה מיושב.

המערות הן "מערות ספסלים" האופייניות לקבורה ביהודה בתקופת הברזל: פתח צר שאפשר היה לחסום בקלות, ומאחוריו חדר ובו ספסלים חצובים שעליהם הניחו את המתים. בפינות נחצבו מאגרים (רפוזיטוריות), ולתוכם הסיטו את העצמות כשהיה צורך לפנות מקום על הספסלים לקבורות הבאות. עם זאת, החוקרים מציינים שתכנית המערות אינה אחידה, ויש ביניהן וריאציות והתאמות רבות לסלע ולתנאי המקום.

קברים מתקופות מאוחרות יותר. ממזרח לתל חשף הארכאולוג עמוס קלונר קברים מהתקופה הרומית ומראשית התקופה הביזנטית. קרן קיימת לישראל מציינת מערות קבורה יהודיות מהמאות ה-2 וה-3 לספירה שנמצאו ליד חורבת חליף, עדות להתיישבות יהודית באזור אחרי מרד בר כוכבא. גם הכפרים טיללה ורימון, שאוסביוס מזכיר כיישובים יהודיים באזור בתקופה הביזנטית, הותירו בתי קברות שנחפרו בסביבה. בשולי התל יש גם מערות נוספות, שחלקן שימשו למגורים: משלחת פרויקט להב חפרה במכלול מערות ממזרח ומצפון-מזרח לתל, ועד 1948 התקיים למרגלות התל כפר ערבי קטן שתושביו גרו בעיקר במערות. ב-2007 וב-2015 ערכה רשות העתיקות חפירות הצלה במקום, לאחר שנחשפו מערות בעבודות להקמת שכונה חדשה בקיבוץ. ב-2015 חפרה רשות העתיקות גם מערה בסביבת התל שנבזזה בידי שודדי עתיקות, ונמצאו בה כלי חרס, תכשיטים וחותמות בצורת חיפושית בסגנון מצרי, רובם מתקופת הברונזה המאוחרת.

התל עצמו היה מיושב כמעט ברציפות מהתקופה הכלקוליתית, ובתקופת הברזל II עמדה עליו עיירה יהודאית מוקפת חומת סוגרים. מראשו נשקף נוף רחב למישור החוף. לתל הוצעו כמה זיהויים מקראיים, ובהם צקלג ורימון.

איך מגיעים

התל נמצא בצמוד לקיבוץ להב, בצפון יער להב, צפונית-מזרחית לבאר שבע. מגיעים מכביש 40 ונוסעים לכיוון להבים ולקיבוץ להב. מערות הקבורה אינן אתר תיירות מוסדר: לא מצאנו עבורן שילוט, מסלול מסומן, שעות פתיחה או דמי כניסה, וחלקן נמצאות בשולי הקיבוץ ולצד הכביש שלמרגלות התל. מיקומן המדויק של מערות תקופת הברזל אינו מסומן בשטח, והנקודה במפה מציינת את התל עצמו. מומלץ להצטרף לסיור מודרך באזור או לברר מראש מול הקיבוץ או מול קק"ל מה פתוח לביקור, ולא להיכנס לשטח הקיבוץ בלי רשות.

מה להכין לביקור

• פנס או פנס ראש, כדי לראות את פנים מערות הקבורה.
• נעלי הליכה סגורות, בגלל סלע הגיר המתפורר והמדרונות התלולים.
• מים וכובע. בקיץ האזור חם מאוד, והעונה הנוחה לביקור היא החורף והאביב, כשהיער ירוק ופורח.
• מפה או אפליקציית ניווט. אין שילוט, ולכן כדאי לסמן מראש את התל ואת דרך הגישה.
• שעה עד שעתיים לסיור בתל ובסביבתו. אפשר לשלב ביקור באתרים נוספים ביער להב, כמו חורבת רימון ומערות המסתור בחורבת זעק.

אזהרות ובטיחות

• המערות חצובות בגיר רך ומתפורר. יש להיזהר מתקרות סדוקות, משוליים חדים ומבורות פתוחים, ואין להיכנס למערות שנראות לא יציבות.
• חלק מהפתחים נמצאים ממש בשולי הכביש. יש לעצור רק במקום בטוח ולא ללכת על השוליים.
• זהו אתר עתיקות. אסור לחפור, לאסוף ממצאים או להזיז אבנים, וכל פגיעה בעתיקות היא עבירה על החוק.
• מערות הקבורה הן מקום קבורה. יש לנהוג בהן בכבוד, לא להשאיר אשפה ולא להבעיר אש.
• ביער להב חלות הנחיות קק"ל, ובכלל זה איסור הבערת אש בימים של סכנת שריפה.