מערות הקבורה בתל שקמונה

על המערה

על המורדות הנמוכים של רכס הכרמל, ממזרח לכביש החוף (כביש 4) וממש מול תל שקמונה, פזורות מערות הקבורה של היישוב הקדום שעל שפת הים. זהו בית קברות חצוב בסלע ולא מערה טבעית: 22 מערכות קבורה שנחצבו בידי אדם במדרון, בין השכונות עין הים וקריית שפרינצק. לפי הסיכומים המקובלים, 21 מהן מתוארכות לתקופה הרומית והביזנטית, ומערכת אחת קדומה בהרבה ומתוארכת לתקופת הברונזה.

מערכות הקבורה שונות זו מזו בתכנון. בחלקן יורדות מדרגות חצובות מפני השטח אל חדר קבורה אחד או שניים, ומערה אחת כוללת לא פחות מתשעה חדרים. סביב חלק מהפתחים נחצבה תעלה שנועדה להרחיק את מי הנגר ולמנוע הצפה של חדרי הקבורה, ולפני כמה מהפתחים עדיין מונחות אבני הסגירה. בחלק מהמערות נראים זיזי מתכת – שרידים של כלובי מתכת מודרניים שהותקנו בעבר כדי להגן על הפתחים. כבר בסקר של הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל (PEF) בשנת 1881 תוארו קברים חצובים בצלע הכרמל ממזרח לתל, כמערות פשוטות עם כוכים.

בית הקברות שירת את היישוב שהתקיים בתל ולמרגלותיו. תל שקמונה (בערבית תל א־סמכ, "תל הדגים") הוא תל קטן של כשמונה דונם על חוף הים בדרום חיפה, ובו שרידי התיישבות מתקופת הברונזה המאוחרת, מתקופת הברזל – שבה פעל במקום מפעל גדול להפקת צבע ארגמן – ועד התקופה הביזנטית. בתקופה הביזנטית התפשט היישוב אל המישור שלמרגלות התל והגיע לשטח של כ-80 דונם, עם רובעי מגורים, כנסייה, מנזר ועשרות רצפות פסיפס. המחקר העדכני מזהה את היישוב מהתקופה ההלניסטית ואילך עם פורפיריון, שהייתה בתקופה הביזנטית עיירה נוצרית, והיישוב ננטש במאה ה-7 לספירה. העובדה שרוב הקברים מתוארכים לתקופות הרומית והביזנטית מתאימה לימי השגשוג האלה של היישוב.

החפירות השיטתיות בתל ובסביבתו נערכו בשנים 1963–1979 בידי ד"ר יוסף אלגביש מטעם המוזיאון לאמנות עתיקה של עיריית חיפה. בשנות ה-90 של המאה ה-20 ערכה רשות העתיקות חפירות הצלה בחלקה המזרחי של העיר הביזנטית, סמוך למורדות הכרמל שבהם שוכן בית הקברות. בשקמונה נמצא גם אחד הממצאים המפורסמים של האתר: קבר "הלוחם החיקסוסי" מתקופת הברונזה התיכונה – קבר חצוב בן שני חדרים, שבו נמצאו כלי נשק, גולגולת של סוס וחרפושיות, ועל אחת מהן שמו של יעקב-הר, ממלכי השושלת החיקסוסית במצרים. חלק מהממצאים מאזור שקמונה מוצגים במוזיאון הימי הלאומי בחיפה.

אחד הקברים החצובים בולט במיוחד: מעליו מוצב אחד מסמלי העיר, אנדרטת העוגן, שמקבלת את פני הנוסעים הנכנסים לחיפה מדרום. הסמיכות בין מערות קבורה עתיקות לבין כביש סואן ושכונות מגורים יוצרת מראה יוצא דופן, ובחורף (פברואר–מרץ) פורח במדרון עיריוני צהוב. סמוך למערות מוצגת גם רצפת פסיפס שנחשפה בחפירות, ולצדה שלט הסבר.

איך מגיעים

מערות הקבורה נמצאות בתוך העיר חיפה, במדרון שממזרח לכביש החוף ומול תל שקמונה, בין שכונת עין הים (סמוך לאנדרטת העוגן) לקריית שפרינצק. דרך נוחה להגיע אליהן היא כחלק מהמסלול המעגלי שמציעה רשות הטבע והגנים בגן הלאומי תל שקמונה:

• נקודת ההתחלה היא ליד המכון לחקר ימים ואגמים, ברחוב יוברט המפרי בחיפה (בוויז: "חקר ימים ואגמים לישראל").
• הולכים מעט דרומה, חולפים על פני מבנה המכון ועולים לתל שקמונה. משם ממשיכים דרומה בטיילת החוף עד המעבר הבנוי מעל שפך נחל עליה.
• פונים מזרחה אל פארק הכט, וצועדים צפונה בשביליו עד הכניסה הצפונית של הפארק, שבה יש רמזור להולכי רגל.
• חוצים את כביש החוף מזרחה אל גן אלכס, ודקות ספורות אחר כך מגיעים אל מערות הקבורה.
• להשלמת המעגל ממשיכים אל רצפת הפסיפס ושלט ההסבר, חוצים שוב מערבה בגשר הולכי הרגל שמעל הכביש וחוזרים דרומה לנקודת ההתחלה.

המערות שוכנות בשטח פתוח ומגונן בין השכונות, ולא מצאנו מידע על דמי כניסה או על שעות פתיחה לאזור הקברים. הסדרי הגישה והשילוט עשויים להשתנות, ולכן כדאי לבדוק באתר רשות הטבע והגנים ובאתר עיריית חיפה לפני היציאה. המערות עצמן אינן מוסדרות לכניסה, ואת רובן רואים מבחוץ, מהשבילים.

מה להכין לביקור

• נעלי הליכה סגורות – השטח סביב המערות סלעי ולא אחיד, ובחלק מהשנה מכוסה עשבייה גבוהה.
• פנס או פנס ראש, אם רוצים להציץ מהפתח אל חדרי הקבורה החשוכים.
• מים וכובע, במיוחד בקיץ – המסלול המעגלי עובר בחוף ובפארקים פתוחים עם מעט צל.
• זמן: ביקור קצר במערות לוקח כחצי שעה; את המסלול המעגלי המלא, הכולל את התל, הטיילת ופארק הכט, כדאי לתכנן לשעה-שעתיים.
• עונה מומלצת: החורף והאביב, כשהמדרון ירוק ופורח; בסוף האביב העשבייה מתייבשת ומסתירה חלק מהפתחים.
• מתאים למשפחות, בתנאי השגחה צמודה על ילדים בגלל הבורות הפתוחים.
• אפשר לשלב ביקור בתל שקמונה, בטיילת חוף שקמונה ובמוזיאון הימי הלאומי בחיפה, שבו מוצגים ממצאים מהאתר.

אזהרות ובטיחות

• בורות ופתחים פתוחים: פתחי הקבורה החצובים יורדים אל מתחת לפני השטח, וחלקם מוסתרים בצמחייה. השגיחו היטב על ילדים, כפי שמזהירה רשות הטבע והגנים, ואל תתקרבו לשפת הבורות.
• אין להיכנס לחדרי הקבורה: הם אינם מוסדרים לביקור, הקרקעית לא אחידה, ולעיתים יש בהם מים עומדים ופסולת.
• חוצים את כביש החוף רק במעברים המוסדרים – ברמזור להולכי הרגל או בגשר – ולא בין המכוניות.
• זהו אתר עתיקות: אסור לחפור, להזיז אבנים או לאסוף ממצאים, ויש להקפיד ללכת בשבילים.
• מקום קבורה קדום – נהגו בכבוד.
• הבערת אש אסורה, במיוחד בעונה היבשה, כשהעשבייה במדרון דליקה.
• אם ממשיכים לחוף: החוף בשמורת שקמונה אסור לרחצה.