מערות חורבת ענים

על המערה

חורבת ענים היא אתר ארכאולוגי ביער יתיר, בשולי הנגב הצפוני ובקצה הדרומי של הר חברון, כ-20 ק"מ מצפון-מערב לערד. במקום שוכנים שרידי כפר יהודי מתקופת המשנה והתלמוד, ובלבו בית כנסת עתיק. מה שהופך את האתר למעניין במיוחד בעיני חובבי מערות הוא העולם התת-קרקעי שלו: כמעט כל בית בכפר נשען על מרתף או חלל חצוב בסלע הגיר, ובשטח פזורות עשרות מערות, בורות מים ומחילות.

בסקרים ובחפירות זוהו בחורבה כ-50 מרתפי מגורים שנחצבו בסלע בצורת מערות. רוב הקירות הבנויים של הבתים כמעט אינם בולטים מעל פני השטח, כך שהמערות הן מה שנשאר מהם. בפתחי חלק מהמערות נבנו משקופים מעוטרים בתבליטי רוזטות. במערות התגוררו בני הכפר, אחסנו בהן תוצרת ועסקו בהן במלאכה. בשנים 2010–2011 חפרו דוד עמית ואורן שמואלי מרשות העתיקות שתיים ממערות המגורים, מהתקופה הביזנטית ואילך, ובאחת מהן נמצא בית בד תת-קרקעי להפקת שמן זית.

מדרום לבית הכנסת יורדות מדרגות אל בור מים ואל מערות מסתור, מכלול תת-קרקעי שהוסתר והוגן היטב מפני כניסת זרים. קק"ל מתארת סביב המבנה מערות מגורים ומערכת של מנהרות סתר. מכלולים דומים של מערות ומחילות נמצאו גם ליד בתי כנסת קדומים אחרים בדרום הר חברון. מלבד אלה פזורים בשטח בורות מים רבים שנחצבו בסלע ונאספו אליהם מי גשמים, מתקנים חקלאיים, גדרות אבן של מכלאות צאן ומערת קבורה.

ענים נזכרת בספר יהושע בין ערי נחלת שבט יהודה ("וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה וְעָנִים"). בראש הגבעה נחשפו שרידי מצודה מתקופת הברזל, מימי ממלכת יהודה, בעלת חומות עבות במיוחד. במאה ה-4 לספירה תיאר אוסביוס מקיסריה את ענים ככפר גדול של יהודים, ולצידו כפר נוצרי בשם דומה. מכאן ההבחנה בין "ענים התחתונה" (האתר שלנו) לבין "ענים העליונה" הסמוכה. בית הכנסת נבנה במאה ה-4 לספירה ופעל עד המאה ה-7 או ה-8 לספירה. זהו מבנה מלבני בגודל של כ-14.5 על 8.5 מטרים, עם כניסות במזרח, וקירותיו השתמרו לגובה של כ-3.5 מטרים. בית הכנסת נחפר בשנים 1988–1989 על ידי צבי אילן ודוד עמית, ושומר מאז.

איך מגיעים

האתר נמצא ביער יתיר של קק"ל. לפי קק"ל, מגיעים מצומת שוקת בכביש 31 לכיוון ערד, וכשני ק"מ אחרי הכניסה לחורה פונים שמאלה (צפונה) לכביש שמוביל ליער. דרך נוספת מגיעה מכיוון מיתר. ממגרש החניה שליד בור המים ביער יוצא "שביל המתקנים החקלאיים", באורך של כ-600 מטרים. השביל יורד דרך יער האורנים, עובר ליד בורות מים, גת, בית בד ומכלאות צאן, ומסתיים בחורבת ענים ובבית הכנסת. זהו שביל קל וקצר, ומתאים למשפחות.

האתר שוכן ממש ליד הקו הירוק, סמוך לגדר הביטחון ולמחסום שני. כדאי להיצמד לשבילים המסומנים ולא להתקרב לדרך הביטחון ולגדר. מצב הדרכים והשילוט עלול להשתנות, ולכן מומלץ לבדוק באתר קק"ל לפני היציאה.

מה להכין לביקור

• פנס ראש או פנס יד להצצה אל מערות המגורים ואל הבורות, שרובם חשוכים.
• נעלי הליכה סגורות עם סוליה טובה. המדרגות החצובות והקרקע במערות מאובקות ולא אחידות.
• מים, כובע והגנה מהשמש. האתר עצמו חשוף, ויער יתיר נמצא בשולי המדבר.
• העונות הנוחות ביותר הן הסתיו, החורף והאביב. בקיץ עדיף להגיע בשעות הבוקר.
• הקצו כשעה וחצי עד שעתיים לשביל המתקנים החקלאיים ולסיור בחורבה. אפשר לשלב ביקור בחניוני הפיקניק של קק"ל ביער.
• הביקור מתאים לילדים, בתנאי שמבוגר משגיח עליהם ליד פתחי הבורות והמערות.

אזהרות ובטיחות

• פתחי בורות מים ופירים פזורים בשטח, וחלקם אינם מגודרים. הולכים בזהירות, וילדים נשארים קרוב.
• תקרות המערות נמוכות. נכנסים בכפיפה ושומרים על הראש. אין להיכנס למחילות צרות או לחללים שתקרתם סדוקה.
• זהו אתר עתיקות מוכרז ואתר מורשת. אין לחפור, לטפס על הקירות, להזיז אבנים או לאסוף ממצאים.
• באתר ובקרבתו חיים בעלי חיים, כמו דורבנים. במערות אולי חיים גם עטלפים. לא מטרידים ולא נוגעים.
• ביער אסור להבעיר אש מחוץ למתקנים המיועדים לכך בחניונים, במיוחד בעונה היבשה.
• האתר נמצא סמוך לקו הירוק ולגדר הביטחון. נשארים בשבילים המסומנים ומצייתים להוראות כוחות הביטחון.