מערת אליהו במנזר סטלה מאריס

על המערה

מתחת למזבח הראשי של כנסיית מנזר סטלה מאריס, על שלוחת הכרמל שמעל מפרץ חיפה והים, נמצאת מערה קטנה שהמסורת הכרמליתית קושרת לאליהו הנביא. זו אינה מערת אליהו המוכרת שלמרגלות ההר, ליד דרך אלנבי, אלא מערה נפרדת בתוך מתחם המנזר, כ-300 מטר דרומה ממנה ובמעלה המדרון. בימי הביניים היא נודעה דווקא בשם "מערת אלישע", כדי להבדיל בינה לבין מערת אליהו שלמטה. המסורת הכרמליתית של ימינו מייחסת את שתי המערות לאליהו.

המערה צנועה בממדיה: חלל סלע נמוך שיורדים אליו בכמה מדרגות מאולם הכנסייה. התקרה והקירות נשארו בסלע חשוף, ובפנים עומד מזבח אבן ועליו פסל קטן של אליהו הנביא. מעל המערה בנויה במה מוגבהת, ועליה המזבח הראשי של הכנסייה עם פסל מרים והילד, הקרוי "גבירתנו של הכרמל". בפתח המערה, מול אולם הכנסייה, עומדים שני עמודים כהים.

מסורת לחוד והיסטוריה לחוד. הקשר של המערה לאליהו או לאלישע הוא עניין של מסורת ואמונה, ואין לו אישוש ארכאולוגי. מה שמתועד הוא תולדות הפולחן במקום. עולה רגל יהודי מסוף המאה ה-13 תיאר מערה ובית תפילה של אליהו במורד הכרמל, ו"מעל המערה, בראש ההר", את מערת אלישע. לפי מחקרים שסוכמו בוויקיפדיה, מהמחצית השנייה של המאה ה-14 מזהים מקורות יהודיים במקום את קבר אלישע. במאה ה-17 תיאר הנוסע הצרפתי ז'אן דובדאן את המערה כמקום קדוש ליהודים, למוסלמים ולנוצרים. המסדר הכרמליתי של היום אינו מקבל את מסורת הקבר, ומבחינת הכנסייה זהו מקום תפילה נוצרי.

המסדר הכרמליתי נוסד על הכרמל בראשית המאה ה-13 בידי נזירים שחיו במערות בהשראת אליהו. הנזירים גורשו מהארץ עם נפילת עכו הצלבנית ב-1291 ושבו לכרמל ב-1631. במחצית השנייה של המאה ה-18 עברו אל מקומו הנוכחי של המנזר, מעל המערה. המנזר ההוא נפגע קשות ב-1799, בזמן מסע נפוליאון, כשהוסב לבית חולים לחיילים צרפתים. ב-1821 פוצצו שרידיו בפקודת עבדאללה פאשא, מושל עכו. הכנסייה הנוכחית, שבנה הנזיר והאדריכל קאסיני, נפתחה ב-1836. שלוש שנים אחר כך העניק לה האפיפיור את התואר "בזיליקה מינור". את כיפת הכנסייה צייר הנזיר לואיג'י פוג'י בשנים 1926–1928, ובין השאר מתוארת בה עלייתו של אליהו השמימה בסערה.

סביב המנזר יש עוד כמה אתרים: מצבה בצורת פירמידה לזכר חיילי נפוליאון, מגדלור סטלה מאריס, מצפור אל המפרץ והתחנה העליונה של הרכבל לבת גלים. מהמנזר יורד במדרון שביל אל מערת אליהו התחתונה, ולצידו קפלת הלב הקדוש, שנבנתה במקור כטחנת רוח.

איך מגיעים

המנזר נמצא בדרך סטלה מאריס בחיפה, בקצה הצפון-מערבי של רכס הכרמל, בשכונת סטלה מאריס (הכרמל הצרפתי). אפשר להגיע ברכב פרטי ולחנות בחניונים הסמוכים, או לעלות ברכבל מטיילת בת גלים שלמרגלות ההר. התחנה העליונה של הרכבל נמצאת ממש מעבר לכביש. לפני שמתכננים לעלות ברכבל, כדאי לוודא שהוא פועל באותו יום.

מי שמגיע ברגל יכול לצרף לביקור גם את מערת אליהו התחתונה, בשביל שיורד במדרון בין המנזר לדרך אלנבי. זו ירידה תלולה למדי, ובכיוון ההפוך עלייה תלולה.

הכניסה לכנסייה ולמערה ללא תשלום. הכנסייה פתוחה מדי יום למבקרים מכל הדתות, בבוקר ואחר הצהריים, וסגורה בצהריים. השעות המדויקות שונות ממקור למקור, ולכן כדאי לבדוק באתר המסדר הכרמליתי או בטלפון לפני שמגיעים. בזמן תפילות ומיסות ייתכן שהגישה למבקרים תוגבל.

מה להכין לביקור

• לבוש צנוע: זו כנסייה פעילה, ולכן כדאי לכסות כתפיים וברכיים.
• תזמון: כדאי להגיע בבוקר או אחר הצהריים, כי בצהריים הכנסייה סגורה.
• זמן: לכנסייה ולמערה מספיקה כחצי שעה. עם המצפור, הרכבל או הירידה למערת אליהו התחתונה כדאי לתכנן שעה עד שעתיים.
• בלי ציוד מערות: המערה מוארת, ואין צורך בפנס או בקסדה.
• מתאים למשפחות: הביקור קצר ונוח גם לילדים, אבל זה מקום תפילה וצריך לשמור על שקט.
• לשביל אל המערה התחתונה: נעליים נוחות ומים, במיוחד בקיץ.
• רכבל: אם מתכננים לעלות או לרדת ברכבל, בדקו מראש את המחיר ואת שעות הפעילות.

אזהרות ובטיחות

• זהו מקום פולחן פעיל: שמרו על שקט, כבדו את המתפללים והטקסים, והישמעו להוראות הנזירים.
• שלט במערה מבקש לא להדליק בה נרות. אין להדליק במערה נרות או אש.
• המדרגות אל המערה צרות, ובמקומות מסוימים התקרה נמוכה. היזהרו מהחלקה ושימו לב לראש.
• אין לגעת בפסלים, במזבח ובחפצי הקודש, ואין לעלות על הבמה שמעל המערה.
• המקום רגיש מבחינה בין-דתית. מבקרים מכל הדתות מוזמנים, ויש לכבד את כללי הכנסייה.
• השביל אל המערה התחתונה תלול ועלול להיות חלקלק אחרי גשם. בימים חמים הקפידו לשתות.