מערת האורווה

על המערה

מערת האורווה היא מערה חצובה בשולי חולות חלוצה שבמערב הנגב, כארבעה קילומטרים מדרום-מערב לכפר רתמים, ברום של כ-288 מטר מעל פני הים. זו אינה מערה טבעית: היא נחצבה בקפידה בסלע הקירטון הרך של תצורת מרישה, מגיל איאוקן תיכון, כדי להחזיק בה בהמות. סימני החציבה עדיין נראים היטב על הקירות ועל התקרה, והמבנה הפנימי – חלונות, אבוסים וגשרוני קשירה – מסגיר את ייעודה בבירור.

אורכה הכולל של המערה כ-24 מטר, והיא בנויה משני חדרים. אל המערה יורדים במסדרון חצוב ומשופע הנפתח מפני השטח ומוביל מערבה אל פתחי החדרים. החדר המרכזי רבוע, במידות של כ-6 על 8.5 מטר ובגובה של כ-2.5 מטר. בצדו הדרום-מזרחי נחצב קיר סלע ובו ארבעה חלונות קמורים, ובבסיס כל חלון אגן מלבני ששימש אבוס. פתח קמור נוסף מאפשר לעבור אל מאחורי שורת האבוסים, ואבוס חמישי נחצב בכיוון ההפוך. על מדרגת סלע בצד הצפוני נחצב אגן בצורה שונה, שנראה כי שימש שוקת לשתייה. ליד הפתח ובנקודות שונות בתוך החדר נחצבו תשעה "גשרי סלע" – לולאות אבן קטנות שאליהן קשרו את הבהמות.

החדר המשני נפתח מצדו הצפוני של מסדרון הכניסה. הוא מלבני, במידות של כ-8.5 על 4 מטר ובגובה של כ-2 מטר, ובקצהו הפנימי נחצב ספסל לכל רוחבו. חוקרי המרכז לחקר מערות מעריכים שחדר זה שימש את בעלי הבהמות ולא את הבהמות עצמן. רצפת שני החדרים מכוסה היום בחול שחדר מבחוץ, וערימת חול חוסמת חלק ניכר מפתח החדר המרכזי. במערה לא נצפו עטלפים.

המערה תועדה בסקר רמת נגב שערך אמנון בוצי ליבנה מקיבוץ רביבים. בזמן מלחמת המפרץ ב-1991 הכשירו אותה בדואים מתושבי האזור כמקלט מפני ההפצצות העיראקיות. באפריל 2011 מיפו אותה בועז לנגפורד וולדמיר בוסלוב מהמרכז לחקר מערות (מלח"ם). המקורות שבידינו אינם קובעים מתי נחצבה המערה ובידי מי, ולכן איננו מייחסים אותה לתקופה מסוימת.

מערת האורווה החדשה בכפר רתמים. באביב 2012 התגלתה מערת אורווה שנייה, בתוך היישוב כפר רתמים עצמו. בזמן הנחת יסודות למבנה מקווה נחשף בטעות בור מים, שנחסם אחר כך בעפר. כששלומי אהרון ונוער היישוב ניסו לאתר אותו מחדש וחפרו במקום בעזרת לחץ מים, הקרקע קרסה לפתע – ומתחתיה נמצאה לא הבור אלא מערה חצובה נוספת. באוקטובר 2013 מיפו אותה ולדמיר בוסלוב, נבו פישביין ובועז לנגפורד.

המערה החדשה היא אולם רבוע אחד, באורך כולל של כ-20 מטר, במידות של כ-12.5 על 7.5 מטר ובגובה של כ-2 מטר, חצוב גם הוא בקירטון של תצורת מרישה. בשני צדי האולם נחצבו קירות עבים ובהם שתי שורות של חלונות רבועים, ובבסיסם אבוסים. נמצאו בה 16 גשרי סלע לקשירת בהמות, רובם על העמודים שבין האבוסים וחלקם בתקרה. על הרצפה פזורים עצמות ושיניים של בהמות ומעט מאוד שברי חרסים. הפתח המקורי שלה סתום כליל בחול, והכניסה היחידה היא דרך ארובה אנכית בעומק של כ-2.5 מטר, החסומה כיום בלוח בטון.

איך מגיעים

מערת האורווה אינה אתר מוסדר: אין בה שילוט, שבילים או שירותים, והיא אינה בתוך גן לאומי, כך שאין דמי כניסה או שעות פתיחה. על פי המרכז לחקר מערות אפשר להגיע אליה ברכב שטח (4X4) דרך כביש הגישה ליישוב ביר הדאג', או ברגל מכיוון נחל הבשור. הפתח נמצא בשקע קטן בשטח ואינו בולט למרחוק, ולכן כדאי לנווט אליו עם נקודת ציון מדויקת ומפת שבילים עדכנית. מומלץ לבדוק מראש את מצב הדרכים באזור, ולזכור שמדובר בשטח פתוח בסמוך ליישובים – כבדו את התושבים ואת פרטיותם.

מערת האורווה החדשה נמצאת בתוך כפר רתמים, ופתחה חסום בלוח בטון – היא אינה פתוחה לביקור.

מה להכין לביקור

• פנס ראש לכל משתתף – חדרי המערה חשוכים ברובם.
• מים בכמות מספקת, כובע והגנה מהשמש: בסביבה אין צל ואין מקורות מים.
• נעלי הליכה סגורות ובגדים שלא אכפת ללכלך – הכניסה נמוכה וחולית.
• רכב שטח אם מגיעים בדרך העפר, ונקודת ציון שמורה מראש בטלפון.
• עונה מומלצת: סתיו, חורף ואביב; בקיץ החום בנגב קשה מאוד.
• הביקור במערה עצמה קצר יחסית, ומתאים גם לילדים בהשגחה צמודה.
• מצלמה: החלונות הקמורים והאבוסים מצטלמים יפה באור הנכנס מהפתח.

אזהרות ובטיחות

• פתח החדר המרכזי חסום בחלקו בערימת חול – היכנסו בזהירות ובכפיפה, ושימו לב לראש.
• הקירטון רך ונשחק בקלות: אל תטפסו על האבוסים ועל גשרי הסלע ואל תחרטו בהם.
• אסור להדליק נרות או אש בתוך המערה – העשן מלכלך את הקירות ופוגע במערה.
• אל תיכנסו אם יש סימנים טריים של התמוטטות חול או סלע בפתח.
• אל תנסו לפתוח או להיכנס למערת האורווה החדשה שבתוך כפר רתמים: הארובה שלה סגורה ואינה מיועדת לביקור.
• בימים חמים יש סכנת התייבשות ומכת חום; צאו בשעות הבוקר.
• השאירו את המקום נקי והוציאו איתכם את כל האשפה.