מערת הגדי

על המערה

מערת הגדי, הידועה בספרות המחקר בשמה הערבי מע'ארת א-סח'ול (משמעות השם: "מערת הגדי"), היא מערה קטנה במצוק הדרומי של נחל מערות, במדרון המערבי של הכרמל. היא אחת מארבע המערות הפרהיסטוריות של נחל מערות, לצד מערת תנור, מערת גמל ומערת הנחל, וממוקמת מעט במעלה הנחל, מזרחית לשלוש האחרות. כמו שכנותיה, היא נוצרה בתהליך קרסטי של המסת סלע הגיר, במצוק שמקורו בשונית ימית קדומה שהתרוממה מעל פני הים.

המערה עצמה רדודה, אך עיקר חשיבותה נמצא בטרסה הטבעית שלפני פתחה. נראה שחלק מתקרת המערה קרס כבר בעבר הרחוק, והשאיר משטח מכוסה ברקציה – משקעי מערה שהתקשו והתאבנו. בשכבות האלה השתמרו כלי צור מן התרבות המוסטרית של התקופה הפליאוליתית התיכונה, לצד עצמות של בעלי חיים, בעיקר בקר בר.

המערה נחקרה לראשונה בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20, במסגרת מפעל החפירות הגדול של הארכאולוגית הבריטית דורותי גארוד בנחל מערות, ועיקר החפירה נערך בשנים 1931–1932 בידי החוקר האמריקאי תאודור מק'קאון. בטרסה נחשפו שרידיהם של כעשרה בני אדם – גברים, נשים וילדים – שזוהו כהומו ספיינס קדום. העצמות נמצאו במנח אנטומי, עדות לכך שהמתים נקברו בכוונה. תיארוכים מאוחרים יותר, בשיטות ESR וסדרות אורניום, מציבים את הקבורות לפני כ-100,000 עד 135,000 שנה (מקורות שונים מביאים טווחים מעט שונים). מכאן שמדובר באחת העדויות הקדומות בעולם לנוכחות האדם המודרני מחוץ לאפריקה, ובין הקבורות המכוונות הקדומות הידועות.

הממצא המפורסם ביותר הוא שלד המכונה סח'ול 5: על חזהו של הנקבר הונחה לסת של חזיר בר, שרבים מפרשים כמנחת קבורה. בשכבות נמצאו גם עשרות גושי אוכרה (פיגמנט מינרלי). מחקרים הראו שחלקם הובאו ממקורות מרוחקים, ושתושבי המערה חיממו אוכרה צהובה כדי להפוך אותה לאדומה. נמצאו גם קונכיות של החלזון הימי אקון גבנוני ובהן חורים, ככל הנראה חרוזים לקישוט. יחד, הקבורות, האוכרה והחרוזים הם מן העדויות הקדומות בעולם לחשיבה סמלית.

במשך שנים סברו החוקרים שהטרסה נחפרה עד הסלע. אולם בבדיקה שערכו ב-2016 חוקרי אוניברסיטת חיפה, רון שימלמיץ ומינה עברון, התברר שמתחת לשפך החפירה הישנה עדיין שמורות שכבות ארכאולוגיות שלא הופרעו, ומשנת 2017 מתנהלת במקום חפירה מחודשת. ב-2025 פורסם מחקר בהובלת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, שלפיו גולגולת של ילד בן 3–5 מהמערה, סח'ול 1, מציגה שילוב של תכונות של הומו ספיינס ושל ניאנדרטלים. החוקרים הציעו לפרש זאת כעדות לכלאיים בין שתי האוכלוסיות לפני כ-140,000 שנה, אך זהו פירוש של מחקר אחד ועדיין נתון לדיון מדעי.

ב-2012 הוכרזו מערות נחל מערות, ומערת הגדי ביניהן, כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, בזכות רצף של כחצי מיליון שנות פעילות אנושית. המערות נמצאות בתחום שמורת הטבע נחל מערות, שבה נשמר חורש ים-תיכוני של אלון מצוי, חרוב ואלת מסטיק. בסביבת מערת הגדי גדל על המצוקים הכרוב הכרתי, צמח נדיר שזהו בית הגידול היחיד שלו בארץ. הוא פורח מסוף פברואר ועד אפריל.

איך מגיעים

מערת הגדי נמצאת בתוך שמורת הטבע נחל מערות, שבניהול רשות הטבע והגנים. הכניסה לשמורה בתשלום. השמורה שוכנת בחוף הכרמל, סמוך לכביש 4 באזור צומת עין כרמל, וההגעה אליה מסומנת בשילוט. בכניסה לשמורה יש חניון ומרכז הדרכה.

מסלול המבקרים המוסדר עובר במערות תנור, גמל והנחל. מערת הגדי שוכנת מעט מזרחה להן, למרגלות המצוק בצד הדרומי של הנחל, ולידה ניצב שלט הסבר. לפי אתר טיולי, המסלול המעגלי הקצר בשמורה (כ-3 ק"מ, מסומן בכחול) יוצא מהכניסה מזרחה לאורך נחל מערות ועולה בסמוך למערת הגדי, ולכן אפשר לשלב אותה בטיול. מסלול ארוך יותר, של כ-6.5 ק"מ, מתחיל באותו קטע. המערה קטנה והטרסה שלפניה היא אתר חפירה פעיל, ולכן אפשר לצפות בה מהשביל בלבד. אין להיכנס לשטח החפירה.

השמורה פתוחה בשעות היום, ושעות הפתיחה משתנות בין קיץ לחורף ובימי שישי וערבי חג. הכניסה מותרת עד שעה לפני הסגירה. קבוצות צריכות לתאם את הביקור מראש. מומלץ לבדוק באתר רשות הטבע והגנים את שעות הפתיחה ואת מחירי הכניסה העדכניים לפני היציאה.

מה להכין לביקור

• כרטיסי כניסה לשמורה (או מינוי של רשות הטבע והגנים). כדאי לבדוק באתר הרשות אם נדרשת הזמנה מראש.
• מים בכמות מספקת, במיוחד אם משלבים את המסלול המעגלי.
• נעלי הליכה סגורות עם סוליה טובה. השבילים סלעיים, והדרך למערת תנור כוללת מדרגות תלולות.
• אין צורך בפנס או בציוד מערות, כי המערה קטנה ורואים אותה מבחוץ.
• כובע והגנה מהשמש. העונה הנוחה היא מהסתיו ועד האביב, ובאביב (פברואר–אפריל) השמורה פורחת. בימים חמים במיוחד לא מומלץ ללכת במסלולים המעגליים.
• זמן: כדאי להקדיש לפחות חצי יום, אם רוצים לשלב את סיור המערות עם המסלול המעגלי.
• אוכל: מותר לאכול בחניון בלבד, ואין להכניס מזון לשמורה.
• האתר מתאים למשפחות עם ילדים. השבילים קלים יחסית, אבל צריך להשגיח על ילדים ליד מדרגות וקטעי סלע.

אזהרות ובטיחות

• אתר ארכאולוגי מוגן ואתר מורשת עולמית: אסור להיכנס לשטח החפירה שבטרסה, לחפור, לאסוף צור, עצמות או אבנים או להזיז דבר.
• אסור לסטות מהשבילים המסומנים. סטייה פוגעת בשכבות הארכאולוגיות ובצמחייה הנדירה על המצוקים, ובהם הכרוב הכרתי.
• סלע חלקלק: בימי גשם ואחריהם השבילים והסלעים חלקים. צריך ללכת בזהירות.
• אסור להבעיר אש בשמורה, וגם לא לעשן.
• אסור להכניס חיות מחמד, ובכלל זה כלבים.
• מותר לשהות בשמורה רק בשעות הפתיחה. בקיץ כדאי לצאת לדרך מוקדם ולהימנע מהליכה בשעות החמות.