מערת מיסליה

על המערה

מערת מיסליה (נקראת גם מיסיליה, ובספרות המחקר לעיתים "מערת ברוצן") היא אתר פרהיסטורי חשוב במצוק המערבי של הכרמל, מעל מישור החוף שבין חיפה לעתלית. המערה נמצאת במצוק מגדים, מעט דרומית למוצא נחל ספונים אל מישור החוף, ברום של כ-90 מטר מעל פני הים, כ-12 ק"מ דרומית לחיפה וכ-7 ק"מ צפונית למערות נחל מערות. השטח הוא חלק מגן לאומי הר הכרמל.

מי שמגיע למקום לא יראה מערה סגורה, אלא מחסה סלע: מצוק גיר הפונה מערבה, שגובהו בחלקו הגבוה כ-17–20 מטר, ומתחתיו בליטת סלע ענקית. בפועל זוהי מערה גדולה שתקרתה קרסה בכמה שלבים כבר בזמנים פרהיסטוריים. על כך מעידים הקירות החלקים והמעוגלים, שרידי משקעי טיפטוף (סינטר) עתיקים וגושי הסלע הרבים הפזורים במדרון. המצוק עצמו בנוי מגיר שוניות מתקופת הקרטיקון, ובו כמה כוכים ומערות קטנות החודרות עד כעשרה מטר לתוך הסלע. לפני המצוק משתרעות שלוש "מדרגות" טבעיות – עליונה, תיכונה ותחתונה – ועליהן משקעי מערה שהתקשו לברקציה, שבתוכם השתמרו הממצאים.

את האתר תיעד לראשונה בשנות ה-20 של המאה ה-20 החוקר פריץ ברוצן, ובעשורים הבאים נאספו בו כלי צור בסקרים. חפירות שיטתיות החלו ב-2001 בראשות פרופ' מינה וינשטיין-עברון מאוניברסיטת חיפה ופרופ' ישראל הרשקוביץ מאוניברסיטת תל אביב, ונמשכו כעשור. התברר שבמערה יש רצף נדיר של שתי תרבויות:

• התרבות האשלו-יברודית (סוף התקופה הפליאוליתית התחתונה) – במדרגה התחתונה ובבסיס השכבות, עם אבני יד ומקרצפים. כלי צור שרופים מהשכבות האלה תוארכו בשיטת התרמולומינסנציה לפני כ-250 אלף שנה.
• התרבות המוסטרית הקדומה (תחילת התקופה הפליאוליתית התיכונה) – שכבה עבה במדרגה העליונה, עשירה בכלי צור בטכניקת לבלואה, בחודים ובלהבים. שכבות אלה תוארכו לפני כ-250 עד 160 אלף שנה.

שכבות המגורים המוסטריות מספרות הרבה על חיי היומיום: נמצאו בהן מוקדי אש שחזרו והודלקו באותו מקום, עשרות אלפי פריטי צור ואלפי עצמות בעלי חיים. מחקר העצמות הראה שתושבי המערה היו ציידים מיומנים: הטרף העיקרי היה יחמור פרסי ואחריו צבי ארץ ישראלי, ולצדם גם שור בר. הם העדיפו לצוד יחמורים בוגרים בשיא כוחם, הביאו את הצבאים למערה בשלמותם ואת היחמורים, הגדולים יותר, ביתרו כבר בשטח. בשכבות נמצאו גם קונכיות נעמית מחוף הים, שלא נוקבו ולא עובדו. החוקרים מעריכים שהובאו למערה לצורך סמלי, וזהו אחד הממצאים הקדומים מסוג זה בעולם.

הממצא המפורסם ביותר הוא "מיסליה 1": חצי לסת עליונה של אדם ובה שיניים, שנמצאה בחפירות ב-2002. ב-2018 פרסמו החוקרים בכתב העת Science שהלסת שייכת לאדם המודרני (הומו ספיינס), ותיארכו אותה בכמה שיטות לפני כ-177 עד 194 אלף שנה. בכך הפכה לאחד משרידי האדם המודרני הקדומים ביותר שנמצאו מחוץ לאפריקה, והקדימה בעשרות אלפי שנים את שרידי האדם המודרני ממערות הגדי וקדומים. לפי הממצא, בני אדם מודרניים יצאו מאפריקה מוקדם יותר ממה שחשבו קודם לכן. הלסת נמצאה לצד כלים בטכניקת לבלואה מפותחת, ולכן החוקרים מקשרים את הופעת הטכנולוגיה הזו בלבנט להגעת ההומו ספיינס לאזור.

בסביבה הקרובה, במעלה נחל ספונים, נמצאת מערת ספונים, מערה קרסטית גדולה שגם בה התגלו שכבות פרהיסטוריות. דרכה עובר מסלול טיול מסומן ופופולרי.

איך מגיעים

האזור נמצא ממזרח לכביש 4, בין מושב מגדים לקיבוץ החותרים. נקודת המוצא המקובלת לטיולים באזור היא מפרץ החניה הקטן ליד תחנות האוטובוס "מגדים צפון / נחל ספונים" בכביש 4. מקומות החניה שם מעטים ואין שילוט הכוונה חום. משם עולים מסלולים מסומנים (סימון אדום וכחול) לנחל ספונים, למערת ספונים ולשפת מצוק מגדים.

חשוב לדעת: מערת מיסליה היא אתר חפירה מדעי ולא אתר תיירות מוסדר. לא מצאנו מקור רשמי המתאר שביל מסומן עד פתח המערה, והשבילים המסומנים עוברים במרחק מאות מטרים ממנה. אין במקום שילוט או מתקנים. אם אתם מגיעים, הסתפקו בצפייה מבחוץ במצוק ובמחסה הסלע, ואל תיכנסו לשטחי החפירה. האזור נמצא בגן לאומי הר הכרמל, ולכן לפני היציאה כדאי לבדוק באתר רשות הטבע והגנים אם יש הגבלות עדכניות על התנועה בשטח.

מה להכין לביקור

• מפת סימון שבילים או אפליקציית ניווט, כי אין שילוט למערה עצמה.
• נעלי הליכה עם סוליה טובה, למדרון סלעי ולאבנים משוחררות.
• לפחות 1.5–2 ליטר מים לאדם, ויותר בחודשים החמים. המדרון המערבי של הכרמל חשוף לשמש.
• כובע ובגדים ארוכים וקלים, שמגינים מפני השמש ומפני צמחייה דוקרנית.
• משקפת ומצלמה, כדי ליהנות מהנוף אל מישור החוף והים.
• העונה המומלצת היא הסתיו, ימי חורף יבשים והאביב. בקיץ עדיף לצאת מוקדם בבוקר.
• כדאי לשלב את הביקור בטיול בנחל ספונים ובמצוק מגדים, ולתכנן לכך חצי יום.
• האזור מתאים לילדים גדולים שמנוסים בהליכה בשטח סלעי, בהשגחה צמודה ליד המצוק.

אזהרות ובטיחות

• זהו אתר ארכאולוגי מוגן: אסור לחפור, לאסוף צור או עצמות, או לפגוע בחתכי החפירה ובברקציה. איסוף ממצאים מאתר עתיקות הוא עבירה על החוק.
• תקרת המערה קרסה בעבר, ולמרגלות המצוק יש גושי סלע גדולים. אל תטפסו על המצוק ועל הגושים, והתרחקו מסלעים שנראים רופפים.
• המדרון תלול ומלא אבנים משוחררות. אחרי גשם הוא חלקלק במיוחד, ולכן לא כדאי לטייל בו בימי גשם.
• בימים חמים יש סכנת התייבשות ומכת חום, כי אין צל רציף ואין מקור מים בדרך.
• אם אתם עוברים במערת ספונים הסמוכה: בחורף היא נסגרת למבקרים כדי לא להפריע לעטלפים בתרדמת החורף. בדקו את מועדי הסגירה מראש.
• בגן לאומי אסור להבעיר אש, לפגוע בצמחייה או להשאיר פסולת. הקפידו ללכת רק בשבילים המסומנים.