מערת פוריידיס

על המערה

מערת פוריידיס היא אתר פרהיסטורי במורדות המערביים של הכרמל, בשוליו הצפוניים של היישוב פוריידיס, סמוך למחלף זכרון יעקב. זוהי מערה טבעית שתקרתה קרסה בעבר, ובמקום שבו הייתה פעם חלל סגור נותרו היום מדרון סלעי, גושי סלע גדולים שהם שרידי קירות המערה, ובעיקר מילוי של משקעים (סדימנטים) שבתוכו נשמרו עקבות של בני אדם קדומים.

את האתר איתר לראשונה אמנון בויימל מבית ספר שדה כרמל. הארכאולוג יעקב עולמי, שסקר את אתרי תקופת האבן בכרמל, כלל אותו בספרו על תקופת האבן בהר הכרמל (1984) בשם "מערת פוריידיס", אתר מספר 185. עולמי תיאר מערה שרוב המשקעים הארכאולוגיים שבה נשטפו במורד המדרון, ושרדו רק כיסים של משקעים מוקשים ובהם כלי צור ועצמות בעלי חיים. הוא ייחס את האתר לתקופה הפליאוליתית התיכונה. בסקר הארכאולוגי של ישראל האתר רשום בשם אל-פרידיס (צפון).

בסקר של אתרי הפליאולית בכרמל שערכו ב-2012 פרופ' רון שימלמיץ מאוניברסיטת חיפה וד"ר אנדרו קנדל מאוניברסיטת טובינגן התברר שהאתר עתיק יותר: בין כלי הצור נמצאו גם מקרצפים מסוג קינה, האופייניים לתרבות האשלו-יברודית שבשלהי התקופה הפליאוליתית התחתונה, לפני כ-400,000 עד 250,000 שנה. זוהי תרבות של ציידים-לקטים שקדמה לבני האדם הניאנדרטלים ולאדם המודרני באזור, ומעט מאוד אתרים ממנה ידועים בישראל ובלבנט, בהם מערת קסם ומערת תנור.

ב-2025 התברר שסלילת מערכת כבישים חדשה באזור, בידי חברת נתיבי איילון, מסכנת את האתר. רשות העתיקות, אוניברסיטת חיפה ונתיבי איילון הסכימו לחפור בו חפירת הצלה ולשמר אותו בתוך תשתית הכבישים העתידית. החפירה, ב-2026, נוהלה בידי ד"ר קובי ורדי, ראש ענף פרהיסטוריה ברשות העתיקות, ועמית גבאי, בשיתוף פרופ' רון שימלמיץ מהמכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, במימון נתיבי איילון ובתמיכת המועצה המקומית פוריידיס.

החפירה הראתה שהמערה הייתה גדולה בהרבה ממה שנראה על פני השטח, ושהשכבות שבה נשמרו כמעט ללא הפרעה, כמו "קפסולת זמן" חתומה, בלשון רשות העתיקות. נחשפו בה כמה שכבות של התרבות האשלו-יברודית ובהן בעיקר מקרצפים, אבני יד קטנות וחדות ולהבים, וכן שכבה מאוחרת יותר מהתקופה הפליאוליתית התיכונה. בין הממצאים יש גם עצמות של יחמור, צבי וסוסיים, ועדויות לנוכחות מים בקרבת המקום, שאולי משכו לכאן קבוצות של ציידים-לקטים. החוקרים מציינים שאתר שמור כל כך מהתקופה הזאת הוא נדיר מאוד, והמחקר בו נמשך.

איך מגיעים

המערה נמצאת בקצה הצפוני של פוריידיס, ממזרח לכביש 4 (כביש חיפה–תל אביב הישן) וסמוך למחלף זכרון יעקב ולאזור בית הספר התיכון של היישוב. האתר נראה היטב מהשכונות הסמוכות, אבל אין כרגע גישה לציבור: זהו אתר חפירה פעיל של רשות העתיקות ואוניברסיטת חיפה, צמוד לאתר עבודות כבישים, ואין בו שביל, חניון מוסדר או שילוט למבקרים.

לפי רשות העתיקות, בתום המחקר אמור האתר להיפתח לציבור: לתושבי פוריידיס, לתלמידי בית הספר הסמוך ולכל המתעניינים בפרהיסטוריה. עד אז אין להיכנס לשטח החפירה. לפני שמתכננים ביקור כדאי לבדוק באתר רשות העתיקות אם האתר כבר נפתח, או אם יש סיורים מודרכים או ימי חפירה פתוחים לציבור.

מה להכין לביקור

• בדיקה מוקדמת: לברר ברשות העתיקות אם הביקור מותר ובאיזו מסגרת. כרגע אין כניסה חופשית.
• אם משתתפים בסיור מודרך או ביום חפירה פתוח: נעליים סגורות עם סוליה טובה, כי השטח סלעי ותלול.
• כובע, קרם הגנה ומים: האתר פתוח לשמש ואין בו צל קבוע מלבד יריעות הצל של החפירה.
• אין צורך בפנס, כי אין חלל תת-קרקעי שנכנסים אליו. המערה קרסה, והממצאים חשופים באוויר הפתוח.
• את רוב הנוף אפשר לראות גם מבחוץ, מהדרכים הציבוריות שבשולי השכונה, בלי להיכנס לגדר.
• להשלמת הביקור כדאי לשלב את אתרי הפרהיסטוריה של נחל מערות, כמה קילומטרים צפונה, שם מוצגות מערות מאותן תקופות.

אזהרות ובטיחות

• זהו אתר חפירה פעיל: אסור להיכנס לשטח המגודר, לדרוך על חתכי החפירה או להזיז שקי חול ויריעות.
• אסור לאסוף כלי צור, עצמות או אבנים. כל ממצא באתר עתיקות מוגן בחוק, וגם הזזה קטנה פוגעת בתיעוד המדעי.
• בסביבה יש עבודות כבישים וכלים כבדים. יש להתרחק מאזור העבודות ולציית לשילוט.
• המדרון תלול ומכוסה סלעים רופפים ושברי אבן, ויש בו סכנת החלקה ונפילה, בעיקר אחרי גשם.
• אין להבעיר אש ואין להשאיר פסולת בשטח.