מערת פטיש

על המערה

מערת פטיש, הנקראת גם מערת אלג'ריר, היא מערה חצובה גדולה בשיפולי הגבעה שעליה ניצבת מצודת פטיש העות'מאנית, בפארק אופקים של קק"ל ממזרח לעיר אופקים. זו אינה מערה טבעית אלא מחצבה תת-קרקעית: לפי שילוט קק"ל במקום ולפי ויקיפדיה, המקום נחצב בתקופה הביזנטית כמחצבה לאבני בנייה. החוצבים הוציאו את הסלע בגושים והשאירו עמודי סלע מרובעים גדולים שתומכים בתקרה, כך שהמערה נראית כאולם רחב שמחולק לשורות של עמודים ומעברים.

המחצבה קשורה ליישוב הקדום שבחורבת פטיש הסמוכה. במקום התקיים בתקופה הביזנטית יישוב בשם פוטיס, שנזכר גם במפת מידבא מן המאה ה-6 לספירה, וחפירות רשות העתיקות מראות שהיישוב התקיים מהתקופה הביזנטית ועד התקופה העבאסית (המאות ה-4 עד ה-9 לספירה). לפי קק"ל, האבן שהופקה כאן שימשה לבנייני היישוב הביזנטי, ובהמשך נעשה בה שימוש חוזר בבניית המצודה.

למערה היסטוריה ארוכה של שימושים. לפי השילוט, לפתח המקורי, שהיה מלבני, היה דלת, ובצדו השמאלי ניכרים עדיין שרידי חור הציר שלה. מאוחר יותר הורחב הפתח לשני צדדיו והמערה הפכה לדיר צאן: התקרה הושחרה בפיח של מדורות הרועים, והרצפה כוסתה בשכבה של גללים. בשלב אחר הוסבה המערה לבור מים, ובגבעה שממערב לה ניכרות תעלות שאספו אליה את מי הנגר. לפי קק"ל, המושל העות'מאני גר במערה, בשמירת יחידת חיילים, בזמן שחיכה לסיום בניית המצודה. השימוש האחרון היה בשנות החמישים של המאה ה-20: עמודי התמך חוזקו בבטון והמערה שימשה מחסן חקלאי.

מעל המערה עומדת מצודת פטיש, שהטורקים הקימו בשנת 1894 כדי להשליט סדר בצפון הנגב, שבו פרצו סכסוכי דמים בין שבטי הבדואים. קק"ל שיקמה את המצודה בשנת 2004. בפארק עצמו יש שבילים מסומנים, פינות פיקניק ונקודות תצפית על נחל פטיש ועל מרחבי הלס של מערב הנגב.

איך מגיעים

פארק אופקים נמצא בשוליה המזרחיים של העיר אופקים. מבאר שבע נוסעים בכביש 25 עד צומת גילת, ומשם בכביש 241 מערבה לכיוון אופקים, וממשיכים לפי השילוט לפארק. לפי אתר "טבע ועוד", הכניסה הראשית לפארק היא בכביש סלול שיוצא מרחוב בצלאל, ליד הכיכר של רחוב החידה. ליד המצודה יש חניה מסודרת, כולל חניות נכים. המערה נמצאת בשיפולי גבעת המצודה, הליכה קצרה מהחניה. זה פארק פתוח של קק"ל והכניסה אליו חופשית. המערה עצמה אינה נגישה לבעלי מוגבלויות. לפני הביקור כדאי לבדוק באתר קק"ל את המצב העדכני של השירותים ושל דרכי הגישה.

מה להכין לביקור

• פנס או פנס ראש לחלקים הפנימיים של המערה, שאליהם נכנס פחות אור יום.
• נעליים סגורות, כי הרצפה מאובקת ויש בה אבנים.
• מים, במיוחד בחודשים החמים. כדאי לבדוק מראש אם השירותים בפארק פתוחים.
• זמן: מספיקות כשעה עד שעה וחצי לביקור במערה ובמצודה. אפשר לשלב טיול בשבילי הפארק ובחורבת פטיש.
• עונה מומלצת: החורף והאביב, כשהנגב המערבי ירוק ופורח והחום נסבל.
• הביקור מתאים למשפחות עם ילדים, בהשגחה צמודה.

אזהרות ובטיחות

• זו מחצבה עתיקה וחצובה בסלע רך. אל תטפסו על עמודי התמך או על הסלע שמעל הפתח, ושימו לב לשברי אבן.
• שמרו על הילדים קרוב ליד שולי הגבעה ובמעברים החשוכים.
• אל תדליקו אש במערה, ואל תשאירו בה פסולת או כתובות.
• המקום הוא אתר עתיקות: אסור להזיז אבנים, לחפור או לאסוף ממצאים.
• בקיץ החום כבד. כדאי לבקר בשעות הבוקר או אחר הצהריים המאוחרות.