מערת קנאים

על המערה

מערת קנאים היא מערה קרסטית בסלע גיר במדבר יהודה הדרומי, מזרחית להר קנאים ובין העיר ערד למצדה. פתחה נמצא באזור יובלו הצפוני של נחל אמונים, נחל אכזב שמתחיל במורדות המזרחיים של הר קנאים ויורד מזרחה אל נחל רחף ומשם לים המלח. ההר עצמו, רכס קירטון צר ובולט שפסגתו הצפונית מגיעה לגובה 442 מ', נקרא על שם הקנאים שנלחמו ברומאים במצדה הסמוכה בשנים 70–74 לספירה.

המערה היא מן הארוכות במערות הגיר בישראל. ברשימת מערות הגיר הארוכות שפרסמו חוקרי המרכז לחקר מערות (מלח"ם) באוניברסיטה העברית, בועז לנגפורד ועמוס פרומקין, בכנס הבין-לאומי לספלאולוגיה ב-2013, היא מופיעה במקום החמישי עם אורך כולל של 846 מ'. באותה רשימה נמצאות גם מערת חריטון, מערת איילון ועראק נעסאנה.

על פי אותו פרסום, המערה נמצאה ב-1960 במהלך הסקר הארכאולוגי של מדבר יהודה. בעקבות דיווח של גיורא אילני היא נבדקה בידי המלח"ם ב-1984, נסקרה בכמה הזדמנויות, ומיפויה הושלם ב-2003.

הכניסה למערה היא דרך פיר אנכי קטן שעומקו כ-5 מ'. הוא נפער במקום שבו ערוץ שהעמיק את אפיקו חתך את חלל המערה. מתחת לפיר משתרעת רשת מורכבת של מעברים כמעט אופקיים, כולם במפלס אחד. המעברים התפתחו בעיקר לאורך סדקים בכיוון צפון–דרום, ולכן המערה בנויה כמבוך של ממש. בחלקה הדרום-מערבי יש נטיפי קלציט שהתפתחו בתקופות לחות יותר בעבר, ובחלקה הפנימי יש משקעי גבס על הקירות והתקרה.

מי שביקרו במערה מתארים אותה כסבוכה במיוחד. קל מאוד להתבלבל בה, ופתח הכניסה נעלם מן העין כבר כמה מטרים בתוך המערה. רוב המסלול בה הוא הליכה וזחילה, וחלק גדול מהזחילות קשות ומתאימות רק למי שיש לו ניסיון בזחילה במערות.

איך מגיעים

המערה נמצאת באזור פתוח במדבר, לא בתוך גן לאומי, ואין בה כל הסדרה: אין שילוט, אין שביל מסומן עד הפתח ואין גבייה. הגישה היא מכביש 3199, המחבר את ערד עם הצד המערבי של מצדה. הכביש יורד לבקעת קנאים, עובר ליד כפר הנוקדים, ובהמשך מגיע לקצה הצפוני של הר קנאים. ליד ההר יש חניון לילה, ומשם עולה אל רכס ההר שביל מסומן בכחול.

לפי תיאור שפרסם בעבר מועדון המערות הישראלי, ממשיכים מאזור חניון הלילה צפונה לאורך הרכס עד הירידה אל המערה. מכפר הנוקדים ההליכה אל פתח המערה נמשכת כשעה. אפשר גם להתקרב ברכב שטח. הפתח עצמו קטן וקשה לאיתור, ולכן כדאי להגיע עם מי שכבר היה בו.

אין לרדת אל המערה בלי ציוד חבלים, בלי מפת המערה ובלי אדם שמכיר אותה היטב. מדריך מערות או סנפלינג מוסמך הוא הבחירה הנכונה למי שאין לו ניסיון. לפני היציאה כדאי לבדוק אם יש באזור הגבלות תנועה עדכניות.

מה להכין לביקור

• פנס ראש חובה, ועוד מקור אור רזרבי וסוללות.
• חבל וציוד ירידה לפיר הכניסה (כ-5 מ'), ואדם שיודע לעגן אותו ולהעלות את המשתתפים חזרה.
• מפת המערה ומלווה שמכיר אותה. בלי אלה אין להיכנס.
• קסדה, כפפות, ברכיות ובגדים שלא חבל ללכלך ולקרוע, כי חלק גדול מהמסלול הוא זחילה.
• נעלי הליכה סגורות עם סוליה טובה להליכה בשטח המדברי ולירידה בפיר.
• הרבה מים (לפחות 3 ליטר לאדם ויותר בימים חמים), כובע ואוכל, כי אין מקורות מים בדרך.
• עונה מומלצת: הסתיו, החורף והאביב. בקיץ החום במדבר מסוכן בהליכה אל המערה וממנה.
• כדאי לתכנן יום שלם, כולל ההליכה, ההתארגנות בפיר והזמן בתוך המערה.
• המערה לא מתאימה לילדים ולמי שאין לו ניסיון בזחילה במערות ובעבודה עם חבלים.

אזהרות ובטיחות

• סכנת התברברות: המערה היא מבוך במפלס אחד עם מעברים רבים ודומים, והפתח נעלם מן העין כבר אחרי כמה מטרים. אין להתפצל מהקבוצה, ויש להיעזר במפה.
• פיר הכניסה: הירידה והעלייה בפיר דורשות חבל וכוח ידיים. יש סכנת נפילה בלי עיגון וציוד מתאימים.
• זחילות צרות וקשות: שיעור הזחילה גדול. מי שסובל מקלסטרופוביה, או שאינו בכושר מתאים, שלא ייכנס.
• שיטפונות: פתח המערה נפער בערוץ. אין לרדת אליו בימי גשם או כשיש התראת שיטפונות במדבר יהודה.
• חום והתייבשות: ההליכה במדבר בשמש חשופה. יש לצאת מוקדם ולשתות הרבה.
• שימור המערה: אין לגעת בנטיפים ובמשקעי הגבס, לשבור אותם או לאסוף אותם. אין להדליק נרות או אש במערה, ואין להשאיר בה פסולת.
• קרציות מערות: במערות במדבר יהודה עלולות להימצא קרציות. מומלץ לבדוק את הגוף ואת הבגדים אחרי היציאה.
• הרכב: מועדון המערות דיווח בעבר על פריצות לרכבים שנשארו באזור. כדאי לא להשאיר ציוד גלוי ברכב.