מפעל המים בתל באר שבע

על המערה

מפעל המים של תל באר שבע אינו מערה טבעית אלא מערכת תת־קרקעית שנחצבה ונבנתה בידי אדם בתקופת הברזל, כחלק ממערך הביצורים של העיר המקראית. מטרתו העיקרית הייתה להבטיח לתושבים מים גם בשעת מצור, כשאי אפשר לצאת מן החומה. לצורכי היום־יום שימשה באר עמוקה שנחצבה מחוץ לשער העיר, ומימיה נמצאו בעומק של כ־69 מטר. מפעל המים שוכן בחלקה הצפוני־מזרחי של העיר, ותוואי החומה אף הורחב בצד המזרחי כדי לכלול בתוכו את פיר הכניסה.

המפעל בנוי משלושה חלקים:

• פיר המדרגות: פיר מרובע ורחב, כ־12 על 12 מטר, שדפנותיו מדופנות באבנים. לאורך הדפנות יורדים חמישה גרמי מדרגות, ובצדם מעקה אבן קדום. הפיר והמדרגות הולכים ומצטרים ככל שיורדים. עומק הפיר מוערך בכ־15 עד 20 מטר (המקורות נוקבים במספרים מעט שונים).
• המאגר: מאגר שנחצב בסלע הקירטון וטויח בשכבת טיח עבה שמנעה חלחול. הוא מורכב מתא מרכזי מוארך, כ־15 על 3 מטר, ומחמישה תאי צד היוצאים ממנו בניצב. נפחו הכולל נאמד בכ־700 מטר מעוקב.
• תעלת ההזנה: תעלה מפותלת, באורך של כ־50 מטר, שהובילה אל המאגר את מי השיטפונות של נחל חברון, הזורם צפונית לתל. בדרך עברו המים בתאי ויסות שבהם התעלה פונה בזווית ישרה, כדי להאט את הזרם ולשקע את הסחף. החופר, פרופ' זאב הרצוג, הציע שהמים הוטו מן הנחל אל התעלה בעזרת סכר.

לפי החופרים, המפעל נבנה עם הקמת העיר המבוצרת הראשונה בתל (שכבה 5), בראשית המאה ה־9 לפנה"ס, כשבאר שבע הייתה אחד ממרכזי המינהל החשובים של ממלכת יהודה בנגב. במאה ה־8 לפנה"ס, כנראה בעקבות רעידת אדמה, התמוטט חלק מתקרת המאגר. המפעל שוקם, ובתוך התאים נבנו קירות תמך מאבן שתמכו בתקרה, על חשבון חלק מנפח האגירה. גם אחרי חורבן העיר בסוף המאה ה־8 לפנה"ס המשיכו להשתמש בחלקים מן המערכת בתקופות מאוחרות יותר, עד שהתמוטטה ונסתמה סופית בשלהי התקופה ההלניסטית, ככל הנראה ברעידת אדמה נוספת.

את מפעל המים חשפו במלואו בחפירות שנערכו בשנים 1993–1995 בניהולו של פרופ' הרצוג, מטעם המכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב. באותן חפירות נחפרה גם הבאר שליד השער. בתום עבודות שימור נרחבות, שכללו ייצוב הנדסי של תקרת המאגר בשיתוף רשות העתיקות, נפתח המפעל לקהל בשנת 2003. המאגר נחשף כמעט כפי שננטש לפני יותר מאלפיים שנה, ואפשר לראות בו את הטיח העבה ואת קירות התמך הקדומים.

המפעל הוא חלק מגן לאומי תל באר שבע, השוכן ממזרח לעיר באר שבע, סמוך לעומר ולתל שבע, במפגש נחל חברון ונחל באר שבע. בשנת 2005 הכריז אונסק"ו על התל, יחד עם תל מגידו ותל חצור, כאתר מורשת עולמית ("התלים המקראיים"), וטכנולוגיית מפעלי המים של שלושת התלים נזכרת בין נימוקי ההכרזה. בסיור בגן אפשר לראות גם את שער העיר והבאר שלצדו, העתק של מזבח הקרבנות בעל ארבע הקרנות, בית המחסנים, רובע המגורים הצמוד לחומת הסוגרים, ומגדל תצפית הצופה על בקעת באר שבע.

איך מגיעים

גן לאומי תל באר שבע נמצא ממזרח לבאר שבע, ליד כביש 60 בקטע שבין באר שבע לצומת שוקת, בסמוך ליישובים עומר ותל שבע. בניווט אפשר להקליד "גן לאומי תל באר שבע". ליד הכניסה יש חניה, כולל חניית נכים.

הגן פתוח בתשלום (חינם למנויי "מטמון"), ושעות הפתיחה משתנות בין קיץ לחורף ובערבי חג. כדאי לבדוק באתר רשות הטבע והגנים לפני היציאה, ולתאם מראש אם הדבר נדרש. מסלול הסיור המוצע בגן הוא מסלול טבעתי של כשעה: הוא מתחיל ברחבת המזבח, עובר בשער העיר ובבאר, עולה למגדל התצפית ומסתיים במפעל המים.

במפעל המים עצמו הסיור הוא חד־כיווני: אחרי תצפית מראש הפיר יורדים במדרגות אל המאגר התת־קרקעי, עוברים בין התאים, ואז עולים במדרגות אל תעלת ההזנה. היציאה היא דרך פתח משני שנחצב בימי קדם בזמן כריית המפעל, נחסם בתום הבנייה ונפתח מחדש בחפירות. הוא מוביל אל מרגלות התל, ולידו אפשר לראות קטע מן התעלה הבנויה שהובילה את מי נחל חברון.

מה להכין לביקור

• בדיקה מוקדמת באתר רשות הטבע והגנים: שעות פתיחה, מחירים, צורך בהזמנה מראש, והאם מפעל המים פתוח לביקור באותו יום.
• כרטיס כניסה או מנוי "מטמון".
• מים בכמות מספקת. התל חשוף לשמש, ובקיץ החום בבקעת באר שבע כבד. בגן יש ברזיות ושירותים.
• כובע ומסנן קרינה לחלק הגלוי של הסיור.
• נעליים סגורות ונוחות עם סוליה טובה, לירידה ולעלייה במדרגות.
• פנס קטן יכול לעזור לראות פרטים בפינות המוצלות של המאגר.
• זמן: כשעה לסיור כולו, כולל מפעל המים. כדאי להשאיר את מפעל המים לסוף, כפי שמציע המסלול.
• עונה מומלצת: הסתיו, החורף והאביב. בקיץ עדיף להגיע מוקדם בבוקר.
• האתר מתאים למשפחות עם ילדים. הירידה למפעל המים כוללת מדרגות רבות ואינה מתאימה לכיסאות גלגלים או לעגלות.

אזהרות ובטיחות

• המדרגות בפיר ובמעברים תלולות במקומות. רדו לאט, אחזו במעקה, והשגיחו על ילדים קטנים.
• בתוך המאגר הלכו רק על המעברים המוסדרים. אסור להיכנס לחלקים שלא הוכשרו לביקור.
• המאגר הוא חלל סגור ותת־קרקעי. מי שסובל מקלסטרופוביה או מקושי בעלייה במדרגות צריך לקחת זאת בחשבון.
• זהו אתר עתיקות מוגן ואתר מורשת עולמית: אסור לגעת בטיח הקדום, לטפס על קירות וחומות, להזיז אבנים או לאסוף ממצאים.
• יש ללכת רק בשבילים המסומנים ולהישמע להוראות צוות הגן ולשילוט.
• בימי קיץ חמים הקפידו על שתייה, והימנעו מסיור בשעות הצהריים.