נקבת עין צור

על המערה

נקבת עין צור היא מנהרת מים חצובה בסלע בשולי פארק הטבע של רמת הנדיב, בקצה הדרומי של הכרמל, בין זכרון יעקב לבנימינה. זו אינה מערה טבעית אלא מפעל מים קדום: בעת העתיקה נחצבה מנהרה אל תוך שכבת הסלע שממנה נובע מעיין שכבה, כדי להגדיל את ספיקתו ולהוליך את מימיו החוצה. עין צור הוא המעיין הקבוע היחיד בתחומי רמת הנדיב, וספיקתו בימינו נאמדת בכ-25 עד 29 מ"ק ביממה.

לפי השילוט באתר, אורך הנקבה כ-50 מטר, ובקצה הפנימי שלה נובע המעיין ומזין את המערכת במים צלולים. לאורך הנקבה חצובים שלושה פירים אנכיים, וליד הפתח, סמוך לפיר הראשון, נבנה עמוד אבן גדול שתומך בתקרת הסלע. על דפנות הנקבה ניתן לראות משקעי נטף נחלים (טרוורטין) שהשקיעו המים לאורך השנים. מן הנקבה יוצאת אמת מים חצובה, שחלקה מקורה בלוחות אבן משופעים, והמים זורמים בה עד היום.

לפי השילוט, זוהי אחת מאמות המים השלמות ביותר שנמצאו בארץ, והיחידה מן המאה ה-1 לפנה"ס שהמים עדיין זורמים בה כבעבר. האמה מסתיימת בבריכה רבועה שתכולתה כ-250 מ"ק, ששימשה כבריכת שחייה לבאי בית מרחץ קטן מן התקופה הרומית הסמוך לה. בבית המרחץ השתמרו חדרי הרחצה הקלאסיים: חדר הלבשה, חדר מים קרים (פריגידריום), חדר ביניים (טפידריום) וחדר חם (קלדריום), וכן שרידי מערכת ההסקה התת-רצפתית (היפוקאוסט). המחקר קשר את בית המרחץ ליישוב הקדום שבחורבת עלק, השוכנת על הגבעה הסמוכה, ושם נחשפו שרידים מהתקופה ההלניסטית ומבנה מבוצר גדול מן התקופה ההרודיאנית. מי עין צור נוצלו גם במסגרת מפעלי המים שהובילו מים לקיסריה בתקופות הרומית והביזנטית.

הממצא המסקרן ביותר מן הנקבה הוא מטמון של יותר מ-2,000 מטבעות מן המאות ה-4 עד ה-6 לספירה, שנמצא בקרקעית סמוך לפתח הנקבה. החוקרים מפרשים אותו כעדות לכך שבתקופה הביזנטית נחשב המעיין ל"באר משאלות", ושמבקרים השליכו אליו מטבעות בזכות סגולות פריון שיוחסו למימיו. ריבוי המטבעות מן המאה ה-6 מלמד שמספר המבקרים גדל אז, ונראה שהמנהג פסק עם עליית האסלאם במאה ה-7. את החפירות בעין צור ובחורבת עלק, מאז שנות ה-80 של המאה ה-20, ניהל פרופ' יזהר הירשפלד מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.

סביב המעיין יש גם שכבות מתקופות מאוחרות: בריכה קטנה מן התקופה העות'מאנית שנבנתה בשנת 1880 בעבור בית משפחת ח'ורי, שהמים הועלו אליו בצינורות ברזל, ובריכה שבנו בשנת 1939 מתיישבי תל צור וכיום משמשת בית גידול לח. המקום מטופח ומוצל בחלקו, והוא תחנה מרכזית בשביל המעיין של רמת הנדיב ועל תוואי שביל ישראל.

איך מגיעים

עין צור נמצא בתחומי פארק הטבע של רמת הנדיב, שהכניסה אליו מכביש 652, סמוך לזכרון יעקב. יש שתי דרכים עיקריות להגיע אל הנקבה:

• שביל המעיין של רמת הנדיב: מסלול מעגלי של כ-2.5 ק"מ (כשעה וחצי הליכה) שיוצא ממתחם "ראשית השבילים" בפארק וחוזר אליו, מסומן בסימון לבן-כחול-לבן. המסלול קל ומתאים לכל המשפחה, אך אינו מתאים לעגלות. הכניסה לפארק הטבע ללא תשלום, ועל החניה בפארק נגבה תשלום.
• הדרך הקצרה מבנימינה: ממגרש החניה של בית הספר "אורט" בבנימינה יוצא שביל המסומן בסימון שביל ישראל, ומגיע אל המעיין לאחר כ-500 מטר.

פתח הנקבה נמצא בקצה העליון של אמת המים, מעל הבריכות ובית המרחץ. לפי אתר רמת הנדיב, המעבר אל המעיין עצמו בעומק הנקבה נעול כיום מטעמי בטיחות, והמבקרים יכולים להיכנס רק לחלקה הקדמי של הנקבה (עד הפיר הראשון) ולראות את ראשית תעלת המים החצובה. שעות הפתיחה של הפארק משתנות לפי ימי השבוע והעונה, ולכן כדאי לבדוק באתר רמת הנדיב לפני היציאה.

מה להכין לביקור

• נעליים סגורות עם סוליה טובה שלא אכפת להן להירטב: רצפת הנקבה רטובה ומים זורמים בתעלה לאורכה.
• פנס קטן או פנס ראש כדי לראות את פרטי החציבה ומשקעי הנטף בחלק המוצל של הנקבה.
• מים לשתייה וכובע, כי חלקים מן השביל חשופים לשמש.
• זמן: כשעה וחצי למסלול המעגלי מרמת הנדיב; בגישה הקצרה מבנימינה הביקור קצר יותר.
• עונה: אפשר לבקר כל השנה; בחורף ובאביב המקום ירוק ונעים במיוחד, ובקיץ עדיף להגיע בשעות הבוקר.
• מתאים לילדים: המסלול קל והחלק הפתוח של הנקבה קצר, אך יש להשגיח עליהם ליד הבריכות והתעלות.
• אמצעי תשלום לחניה, אם מגיעים דרך חניון רמת הנדיב.

אזהרות ובטיחות

• אין להיכנס לחלק הנעול של הנקבה ואין לעקוף את המחסום: הוא נסגר מטעמי בטיחות.
• הרצפה והאבנים בנקבה ובאמת המים חלקלקות ובוציות; יש ללכת לאט ובזהירות.
• התקרה בחלקים מן הנקבה ומן האמה המקורה נמוכה; שימו לב לראש.
• אין לגעת במשקעי הנטף, לשבור או לסמן אותם, ואין לפגוע בקירות החצובים.
• זהו אתר ארכאולוגי: אין לטפס על קירות בית המרחץ והבריכות העתיקות, להזיז אבנים או לחפור.
• הבריכות אינן מיועדות לרחצה; אין להיכנס למים ואין לזהם את המעיין.
• הדלקת אש אסורה בפארק, ויש להישאר על השבילים המסומנים ולקחת את האשפה בחזרה.